מי ישלוט בבריטניה? 
שוק הדיור

מחצית מהצעירים במדינה אומרים שאינם מנסים אפילו לחסוך לקניית בית מגורים

דפנה מאור
דפנה מאור

חשבנו ששוק הדיור בישראל מטורף, שמחירי הבתים זינקו בעשור האחרון, שהתשואה על קניית בית נמוכה ומעידה על מחירים מופרזים, ושנדרשות שנות עבודה רבות כדי לקנות דירה. ובכן, לבריטים יש בעיה דומה. למעשה, חמורה יותר.

לפי מדד אקונומיסט, הבודק את היחס בין מחירי הבתים לשכירות, ומשווה אותו לממוצע ההיסטורי, בבריטניה יש הערכת יתר של 27% למחירי הבתים בממוצע, בעוד בישראל הערכת היתר היא 10% בלבד. בשנה האחרונה עלו המחירים בבריטניה ב–8% לעומת 5% בישראל.

יותר מחצי מהצעירים בבריטניה אומרים שאינם מנסים אפילו לחסוך לקניית בית. הורי הבריטים הצעירים חוששים שילדיהם לעולם לא יוכלו להיות בעלי בית משלהם. לפי הערכתה של פדרציית הדיור הלאומית, יחסרו בלונדון 700 אלף בתים עד 2031 בשל בנייה לא מספקת. שכר הדירה הממוצע בבירה הוא 53% מההכנסה הממוצעת בה, ונדרשות 10 שנות עבודה כדי לקנות בית, לעומת ארבע שנים ב–1993. בבריטניה כולה נבנו ב–2013–2014 120 אלף יחידות דיור, פחות ממה שמומחי נדל"ן טוענים שצריך כדי לעמוד בביקוש, שהוא 200–300 אלף יחידות דיור.

בנייני מגורים בריטניהצילום: בלומברג

15% מתושבי בריטניה חושבים שזה אחד הנושאים החשובים ביותר העומדים בפני המדינה כיום, לעומת 5% בלבד ב–2010, לפי סקר של איפסוס מורי. 80% מהציבור, לפי הסקר, אומרים כי יש משבר דיור בבריטניה. בבריטניה יש 1.6 מיליון אנשים ברשימת המתנה לדיור חברתי. בה בעת, התקציב שמסבסד שכר דירה לזכאים בשוק הפרטי הולך ותופח.

על רקע זה, אין פלא שדיור הוא אחת הסוגיות החמות ביותר לקראת הבחירות הכלליות שיתקיימו בבריטניה ב–7 במאי. כל אחת מהמפלגות הגדולות יוצאות בהבטחות ותוכניות משלה, וסופגות ביקורת חריפה מהציבור, העיתונות ומומחי דיור.

השמרנים הציעו להרחיב של זכות ה–Right-to-Buy — זכותם של שוכרים בדיור ציבורי לקנות את מגוריהם בהנחה משמעותית — לעוד 1.3 מיליון יחידות. יותר מ–2 מיליון בתים כאלה, שנבנו בידי מועצות מקומיות והשלטון המרכזי, נמכרו לדריהם מאז 1980, לפני שמפלגת הלייבור הגבילה את ההנחות שמותר לתת לאחר עלייתה לשלטון. חצי מהכנסות המכירות הלכו לקופות המועצות המקומיות, אך אלה בנו מאז 1980 רק 345 אלף יחידות דיור.

בחישוב גס, מדובר בהוצאות של עשרות רבות של מיליארדי ליש"ט למימון תוכנית כזאת. ללייבור יש תוכנית דומה, שמתמקדת בסבסוד רכישת בתים של אגודות דיור — עמותות פרטיות ללא מטרת רווח שבנו דיור בר השגה — עבור מיליון יחידות. העלויות יהיו דומות. שלוש המפלגות תומכות בהקמת ערי גנים — ערים חדשות שכוללות שטחים ירוקים גדולים. רק 27 ערים חדשות נבנו בבריטניה מאז מלחמת העולם השנייה.

המתנגדים לתוכניות הסבסוד טוענים שהן מקטינות את מלאי הדיור בר ההשגה לשוכרים, וגם שאינן מעודדות יצירת היצע נוסף של בתים. ואולם, הביקורת העיקרית היא נגד התמקדותן של התוכניות בביקוש במקום בהיצע. פטורים ממס, הנחות וסבסודים לא רק עולים למדינה באובדן הכנסות ממסים, הם גם דוחפים בעקיפין לעליית מחירים.

התוכניות האלה אכן אינן זוכות לתמיכה גדולה בציבור, אם כי הצעות לפקח על שכר דירה ולרסן את בעלי הדירות להשכרה זכו לתמיכה ציבורית נרחבת.

נשמע מוכר, נכון?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker