החלטת הריבית: המפתיעה שלא הפתיעה, וממה היא באמת מודאגת

הכנת הציפיות של השווקים היא חלק מרכזי בכל מדיניות של כל בנק מרכזי, כולל מניעת הפתעות אשר יקשו על יישומה ■ בנק ישראל יעקוב אחרי היצוא ושער הדולר, ואם הם ינועו בכיוונים לא טובים פלוג תיאלץ לפעול

איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן אבריאל

הבוקר קמנו, תושבי מדינת ישראל, עם מידע חדש: יש לנו בבנק המרכזי נגידה "מפתיעה", יותר "מפתיעה" מכל נגיד אחר בעולם. אבל מה זה "מפתיעה"? זה טוב? זה רע?

מתברר שסוכנות הידיעות "בלומברג" בדקה את החלטות הריבית של נגידים מרכזיים, הציבה מולם את הקונצזוס (ממוצע) של תחזיות הכלכלנים ערב ההחלטה על הריבית - וכך יצרה לעצמה סוג של דירוג. אם החלטת הריבית דומה לממוצע של התחזיות, אתה נגיד "לא מפתיע".

לעומת זאת, אם ההחלטה שלך שונה לעיתים קרובות מתחזיות הכלכלנים במדינה שלך, אז אתה נגיד "מפתיע". כך יצא שקרנית פלוג היא הנגידה הכי מפתיעה בעולם, כי ב-6 מהחלטות הריבית האחרונות שלה הכלכלנים והאנליסטים הופתעו, יותר מבכל מדינה אחרת.

האם כל זה אומר משהו, חוץ מקוריוז? באופן כללי, בנקים מרכזיים מעדיפים שלא להפתיע את שווקים. הם לא אוהבים תנודות חריפות או תגובות של פאניקה, ולכן כדי למנוע אותם הם מוציאים דרכים ישירות ועקיפות כדי לרמוז לשוק מה הם עומדים לעשות.

צילום: אמיל סלמן

סטנלי פישר למשל, מי שהיה נגיד בנק ישראל ועתה משמש כמשנה של הנגידה האמריקאית ג'נט ילן, עוסק בשנה האחרונה במסע שכנוע אגרסיבי וסיזיפי מול כל העולם, ובעיקר מול המוסדות הפיננסיים, בניסיון לשכנע שה"פד" באמת הולך לעלות את הריבית.  

הסיבה: בדיוק כדי שניתן יהיה לעשות את זה, ה"פדרל ריזרב" צריך שהשוק יהיה מוכן למהלך של עליית ריבית. אחרת, השווקים יגיבו בעצמה להפתעה, יהיו מפולות בבורסה, הכלכלה תיכנס למיתון - והבנק המרכזי ייאלץ לחזור בו מהעלאת הריבית, ושוב להוריד אותה.

במילים אחרות, הכנת הציפיות של השווקים היא חלק מרכזי בכל מדיניות מוניטרית של כל בנק מרכזי, כולל מניעת הפתעות אשר יקשו על יישום המדיניות. מצד שני, אין סיבה שהנגידה שלנו, או כל נגיד אחר, יתחשב יתר על המידה בממוצע מקרי של תחזיות של כמה כלכלנים - מה גם שלא בלתי אפשרי שחלק מהם קבע את התחזית שלו גם מתוך "פוזיציה" - כלומר ניסיון כלשהו להשפיע על אותן ציפיות.

כל זה היה הבוקר. אלא שלמרות התואר החדש שלה, לפחות בפעם הזו, קרנית פלוג לא הפתיעה: אחר הצהריים היא השאירה את ריבית בנק ישראל ללא שינוי, ברמה של 0.1%, בהתאם למה שציפו רוב החזאים בסקרים של בלומברג ושל גופים אחרים. מהיום, מתברר, קרנית פלוג מפתיעה קצת פחות.

אין זאת אומרת שאין אנשים אחרים שדווקא הופתעו מההחלטה של בנק ישראל, או לכל הפחות התאכזבו ממנה. עובדה: בדקות שלאחר פרסום ההחלטה על השארת הריבית ללא שינוי, קפץ השקל מול הדולר בשיעור לא בלתי משמעותי של כמעט 1%, והוא נסחר בדקות אלה ברמה  3.90 שקלים. התנודה הזו מבהירה דבר אחד: ישנם בשוק כמה סוחרים שציפו שהנגידה שוב "תפתיע"  - הרי כבר יש לה רקורד של הפתעות - ובניגוד לרוב הציפיות תוריד את הריבית לאפס או מתחתיו, כפי שכבר עשו כמה בנקים אחרים, למשל באירופה.

כדי להרוויח מהפתעה כזו, אותם סוחרים וודאי רכשו דולרים באשראי וציפו לעלייתו ולרווח הון מהיר. אך כשההודעה הופצה הם הבינו שהם טעו, והם נאלצו למכור את הדולרים הללו כדי לסגור את הפוזיציה שפתחו קודם לכן. המכירות הללו, של סגירת הפוזיציה, הם אלו שגרמו לתיסוף של השקל בשעתיים האחרונות.

גם בהודעה של בנק ישראל לא היו הפתעות או ניסוחים חדשים כלשהם. כמו תמיד, ההודעה מפרטת את ההתפתחויות הכלכליות בעולם ובישראל, ואילו פרק ה"שיקולים להחלטה" חוזר על מוטיבים ידועים ומוכרים מהודעות קודמות, כמעט ללא שינוי. ובכל זאת, בין השורות, אפשר לזהות דאגה מסוימת של בנק ישראל – והפעם בעיקר סביב קצב הפעילות המסחרית הגלובלית.

הפסקה החשובה ביותר בהודעה היא כנראה זו: "קרן המטבע הבינלאומית עידכנה כלפי מעלה את התחזיות לצמיחה באירופה וביפן, וכלפי מטה את התחזיות לצמיחה בארה"ב ולהתפתחות הסחר העולמי". את זה בבנק ישראל לא אוהבים, כי הכלכלה הישראלית מאוד תלויה ביצוא, ואילו היצוא מאוד תלוי ב"סחר העולמי". כך, אם הסחר העולמי צומח פחות, אזי יש מקום לדאגה לעתיד היצוא הישראלי - ויחד אתו לעתיד הצמיחה של המשק כולו.

במהותו, כל המשחק של שערי הריבית עובר דרך התמסורת וההשפעות של שערי המטבע – בישראל כמו בכל שאר מדיניות העולם. הציפיה היום היא להתאוששות מסוימת באירופה, בזכות ההיחלשות של היורו. הצפיות הן גם לצמיחה איטית מהצפוי בארצות הברית, ויחד אתן  לדחייה במועד העלאת הריבית – בגלל ההתחזקות של הדולר.

ומה בישראל? כאשר הדולר עלה מעל ל-4 שקלים נתוני היצוא השתפרו, וכאשר הוא ירד – הם נחלשו. הדאגה, לכן, היא מפני תנועת המספרים השלילית הבאה: חולשה של הסחר העולמי, יחד עם שקל חזק - אשר יחדיו יפגעו ביצוא הישראלי, בפעילות הכלכלית ובתעסוקה בקרב היצואנים והתעשיינים. או במילים אחרות: פיטורים.

נכון להבוקר, הדאגה הזו לא היתה חריפה דיו כדי לגרום לקרנית פלוג "להפתיע" פעם נוספת את החזאים והכלכלנים, ולהוריד את הריבית לאפס או לתחום השלילי. אלא שההחלטה הזו אינה רומזת דבר על ההחלטות הבאות: בנק ישראל יעקוב אחרי היצוא ושער הדולר, ואם הם ינועו בכיוונים לא טובים קרנית פלוג תיאלץ לפעול - בין אם ההחלטה שלה תואמת את ההימור של החזאים ובין אם לאו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker