אהוד שילוני, מבעלי השליטה באנליסט: "יש לנו הרבה מניות בזק; גם בהראל השקעות אנחנו מאמינים"

מי שהיה משקיע 100 אלף שקל בקרן הנאמנות המנייתית של אנליסט ב-1988, היה אוחז כיום בנכס פיננסי בשווי 2.6 מיליון שקל; שילוני: "התוצאות שלנו חורגות מהסבירות הסטטיסטית"

רותם שטרקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

הנה נתון שאולי יגרום לכם לחשוב מחשבות נוגות על אופן ההשקעה שלכם: אם בינואר 88' הייתם משקיעים 100 אלף שקל בקרן הנאמנות המנייתית של חברת אנליסט (אנליסט מניות) ולא הייתם נוגעים בכסף עד היום, הייתם מחזיקים עתה בנכס פיננסי ששווה 2.6 מיליון שקל.

לא חבל? הייתם יכולים להיות מיליונרים מבלי לעשות פעולה אחת, וברמת סיכון סבירה. ולחשוב שמאז עברנו שתי אינתיפאדות, שתי מלחמות בעיראק, רצח רבין אחד ועוד כהנה וכהנה.

אותה השקעה בקרן הנאמנות השנייה בדירוג היתה נותנת לכם 1.3 מיליון שקל בלבד. הקרן השלישית כבר היתה מורידה אתכם אל מתחת למיליון שקל.

נכון, לא לכל אחד היו באותה שנה 100 אלף שקל פנויים. עם זאת, מדובר בקרן נאמנות. אין מינימום השקעה. עשרת אלפים שקל היו נהפכים ל-260 אלף שקל. גם זה נכס פיננסי לא מבוטל. אנליסט מניות העניקה תשואה ריאלית ממוצעת של 11.8% בשנה מאז הקמתה, בהשוואה לתשואה ריאלית של 5.4% בממוצע בקרנות המנייתיות המתחרות.

ודאי אפשר למצוא כמה וכמה סיבות לכך שב-88' לא השקעתם בקרן אנליסט מניות 100 אלף שקל. אבל יש להניח שאחת המרכזיות שבהן היא שכלל לא הכרתם אז את אנליסט. למעשה, גם היום אתם לא לגמרי יודעים מיהם אנשי ההשקעות וניהול הכספים המקצועיים שיושבים ברחוב רוטשילד בתל אביב, ומאוד רוצים לקבל צ'אנס לנהל את החסכונות שלכם. ובכל זאת לא מעט אנשים התוודעו בשנה האחרונה לאנליסט.

יחד עם מיטב עשתה אנליסט את הקפיצה הגדולה ביותר מכל בתי ההשקעות בשוק ההון. מבין הברוקרים הפרטיים כבשה אנליסט כבר מזמן את המקום השני, עם נכסים בהיקף של 1.6 מיליארד שקל בקרנות שלה. הכספים שגייסו הקרנות של אנליסט מתבטאים גם בדו"ח רווח והפסד של החברה, שמצביע על הכנסות ורווחיות חריגות בשנה וחצי האחרונות.

אהוד שילוני, מנכ"ל ומבעלי השליטה באנליסט, איך לא סיפרתם לנו עד היום שאפשר להתעשר אצלכם?

שילוני: "תראה, לאנליסט יש שם טוב בשוק ההון. הבעיה היא שניתן להגיע אלינו רק דרך המתחרים שלנו, כלומר באמצעות הבנקים. העובדה שגם הבנקים מנהלים קרנות יצרה מצב בלתי עביר - הם לא נתנו לאנשים לקנות קרנות של אנליסט".

ובכל זאת היו כאלה שהשקיעו.

"רק שכבה עצמאית ובעלת יכולת קבלת החלטות עברה לקרנות שלנו. אפילו אנשים בעלי ממון רב הגיעו לסניף הבנק כדי לקנות אנליסט ויצאו משם עם קרן של אותו בנק. כסף מטפטף אלינו אבל לא בהיקפים שהיה צריך בהשוואה לביצועים שלנו. לא הרבה אנשים מבינים את עוצמת המספרים".

במשך שנים לא רציתם בכלל לדבר עם התקשורת.

"לא עניין אותנו להיחשף לציבור באופן הזה. היו לנו קשרים טובים אבל מעולם לא נדחפנו. ההנחה שלנו היתה: נהיה טובים והתוצאות ידברו, כלומר נציג את הביצועים שלנו וזה יגרום לאנשים להעביר את הכסף אלינו. אלא שכנראה מדובר בתנאי הכרחי אך לא מספיק".

אתם עובדים עם אנשי יחסי ציבור, אתם מפרסמים יותר ואתם גם יותר פתוחים לתקשורת. בכל זאת משהו השתנה אצלכם.

"בשנתיים האחרונות השתנה האקלים בבנקים. יותר קל לרכוש קרנות פרטיות, ולכן יש משמעות גדולה יותר לכך שאנשים ייחשפו לתוצאות שלנו. בנוסף, שיווק קופות גמל מחייב פנייה לציבור".

אז אתה אומר שאם יש לנו 100 אלף שקל פנויים לשים בקרנות של אנליסט, יש סיכוי טוב שבעוד שנה נהיה הרבה יותר עשירים?

"אחת הבעיות היא שלציבור יש טווח הסתכלות קצר. מי שזוכה בראשות הטבלה לתקופה של חודש או שנה - הציבור נכנס לקרן שלו, ולכן למנהלים יש נטייה לקחת סיכונים".

אתם לא מחפשים "כוכבית"? (בטבלאות הקרנות בעיתונים נהוג לסמן בכוכבית קרן שהשיגה את התשואה הכי טובה באותו חודש או באותה שנה)

"אנחנו משתדלים קודם כל לדאוג ללקוחות הקיימים, ולא להשתמש בכסף שלהם שנמצא אצלנו לשמש שלט פרסומת לטובת גיוס לקוחות נוספים".

הוכח כבר שקשה מאוד להכות את המדדים לאורך זמן. לא עדיף לקנות אינדקס וזהו?

"התוצאות שלנו חורגות מהסבירות הסטטיסטית. אנחנו לא מתנהלים לפי ספרי הלימוד. יש באנליסט מזג השקעתי, הבנה, ניסיון וחשיבה עצמאית. בניגוד לעבר, בשוק ההון כיום אין מחסור באינפורמציה, יש דווקא עודף. הבעיה היא שיש מחסור בהיגיון ובהבנה של תהליכים עסקיים".

זה אומר שאתם יודעים הכי טוב במי להשקיע?

"אנחנו לא יכולים להעריך מה יהיה ברבעון הבא בחברה כלשהי, אבל אנחנו יודעים לומר מה יהיה באותה חברה בטווח הארוך, ולפי זה אנחנו מקבלים את החלטות ההשקעה שלנו. מי שמצליח בהשקעות זה מי שיש לו 'קומון סנס'".

היו חברות לניהול השקעות שחזו את ההידרדרות במצב בתחילת האינתיפאדה והזהירו את המשקיעים שלהם. היו כאלה שבתחילת 2003 זיהו ראשונים את הזינוק הדרמטי הצפוי בבורסה.

"אין לנו חזאי מאקרו. הצלחה בהימור על תהליכי מאקרו היא אקראית. אנחנו מקבלים החלטות על סמך הסתכלות מיקרו על העסק הבודד. זה מפתה להחליט על בסיס הערכות המאקרו, כי אם הימרת נכון זכית בגדול. אבל אנחנו רוצים להבין את העסק הספציפי, להעריך את עתידו ולבחון אם הוא מתומחר נכון. אם הסיכון בהשקעה בעסק כזה מספיק נמוך, נשקיע בו. מחיר המניה ביחס לסיכון ולסיכויי הרווח הוא שיקבע אם נקנה או נמכור".

אם היה לכם שיעור מנייתי גדול יותר בקרנות בתחילת 2003 מאשר היום זו הערכת מאקרו, לא?

"המצב שאתה מתאר נבע מצירוף של הרבה הערכות מיקרו ולא מהבנת המצב המאקרו כלכלי. הקרן הגמישה שלנו החזיקה 99% מהכסף שלה במניות עם הפלישה האמריקאית לעיראק, והיום יש לה רק 67% מניות. אבל זה בא מההסתכלות על החברה הבודדת. אז היו הרבה עסקים בבורסה שנסחרו בחצי מחיר. מעולם לא ניסינו לחזות לאן הולך השוק, ולכן לא היינו אף פעם באפס מניות בקרנות. זאת הסיבה שסבלנו לא מעט כאשר היו ירידות חדות בשוק המניות".

המחירים היום לא גבוהים מדי?

"המחירים מאז עלו פי שניים ובדרך הטבע מספר ההזדמנויות ירד. מכרנו חלק גדול מהחברות שהיו יקרות. למשל, רמת המחירים בהיי-טק עברה ממחירי הפקר למחירים באוויר, ולכן הקטנו משמעותית את האחזקות שלנו בתחום זה. הזהירות מוליכה אותנו. אבל המחירים בשוק עדיין הגיוניים. הם לא בשמיים. יש לא מעט חברות עם מחיר להשקעה".

אלו מניות אתם מחזיקים? אתם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?

"אין לנו כדור בדולח. אנחנו לא יודעים משהו נסתר. זוהי עבודה סיזיפית, מניה שירדה 10% מעניינת לרכישה, מניה שעלתה יותר מדי נמכרת".

בכל זאת, יש מניות מעניינות בשוק?

"יש לנו הרבה בזק למשל. גם בהראל השקעות אנחנו מאמינים".

יש טעויות מהעבר שמעצבנות אותך?

"בוודאי. למשל, העובדה שלא קנינו טבע לפני שנים פגעה מאוד בתשואות שלנו. בתחילת הדרך היו לנו הרבה מניות טבע בקרנות אבל חשבנו שהחברה יקרה מדי ומכרנו לפני העלייה הגדולה. ואז כבר לא חזרנו להשקיע בה, כי חיפשנו תמחור נוח והמניה כל הזמן עלתה. זו היתה טעות ניהולית קשה".

למה הבנקים אומרים שהתשואות הטובות שלכם בקרנות ובקופות לא מחפות על הסיכון?

"הם מדברים על זה שסטיות התקן אצלנו גבוהות יותר. זה נכון, אבל רק בגלל שהתשואות שלנו גבוהות יותר, ולא בגלל שאנחנו מסוכנים יותר מהם. וורן באפט אומר תמיד שאין להסתכל על סטיית התקן אלא על הסיכוי לאבד כסף משמעותי. ובאפט הוא מלך השמרנים".

אתם משקיעים בבאפט?

"המניות הראשונות של קרן אנליסט אירופה שהוקמה ב-94' היו של ברקשייר האתווי (החברה שבה שולט באפט). אבל גם בהשקעה בבאפט פיספסנו, כאשר לאורך השנים מכרנו את המניות שלו והן המשיכו לעלות. היום באנליסט כולה (כולל בתיקים) יש לנו שמונה מניות של באפט (מניה של בריקשיר נסחרת ביותר מ-84 אלף דולר. באנליסט מעריכים מאוד את באפט, נוסעים לכנסי משקיעים שלו ואחת המניות אפילו ממוסגרת על הקיר). את רובן קנינו במארס 2000, כאשר הוא היה בשפל מסוים וההייפ של ההיי-טק היה בשיאו".

טוענים שגם אצל הברוקרים הפרטיים יש לא מעט ניגודי אינטרסים. הנה אתם עוסקים בחיתום. משקיע ששם את הכסף שלו באנליסט יכול לדאוג שמא זה ישמש אתכם במטרה להרוויח גם מעסקי החיתום.

"הדאגה במקומה. עסקי החיתום אצלנו הם זניחים, ויכול להיות שאנחנו בכלל צריכים לצאת מהם ולהתמקד בניהול כסף. נתמוך בכללים שיגנו על המשקיעים, גם אצל הברוקרים הפרטיים".

בדומה לברקשייר של באפט, גם אנליסט היא חברה נסחרת. למעשה, מי שרוצה ליהנות מהניהול שלך ושל חבריך יכול לקנות את המניות של אנליסט בשוק, הוא לא חייב לשים כסף בקרנות שלכם. הנה למשל, הקרנות של פסגות מחזיקות ב-14% ממניות אנליסט, ובית ההשקעות אלטשולר-שחם נהפך באחרונה לבעל עניין באנליסט.

"זה מחמיא לנו מאוד שמאמינים בניהול שלנו. אנליסט הונפקה ב-94' לפי שווי של 40 מיליון דולר. חילקנו בערך 70 מיליון שקל דיווידנד, והיום היא שווה 70 מיליון דולר. מי שהשקיע במניות אנליסט מ-94 קיבל תשואה דומה לזו שהיה מקבל אם היה משקיע בקרן מנייתית שלנו, אולי אפילו קצת יותר. הבעיה היא שהתנודתיות היתה הורגת אותו. המניה נפלה בתקופה הגרועה ב-80%, ובשנה האחרונה היא זינקה ב-200%".

בשוק מתרוצצות שמועות על כך שמשקיעים גדולים, חברות הביטוח, בנקים זרים ואחרים מחפשים חברות כמו אנליסט לרכישה. בעיקר עתה, לאחר פרסום המלצות ועדת בכר.

"ועדת בכר היא עדיין סימן שאלה גדול, מה יעבור ומה יפול בדרך. בכל מקרה אנחנו לא מכינים את החברה למכירה. אין לנו כל תוכניות למכור את אנליסט".

אנליסט אי.אם.אס

* שנת הקמה: 1985

* מיקום: מגדל אלרוב, שדרות רוטשילד בתל אביב

* בעלי מניות: שמואל לב (35%), אהוד שילוני (35%), פסגות (14%), אלטשולר-שחם (5.7%)

* שווי שוק: 70 מיליון דולר

* נכסים: 1.6 מיליארד שקל

* נתח מהענף: 1.7%

* עלייה בנכסים ב-801 :2004 מיליון שקל (111%)

* מספר קרנות: 15 (מתוכן 8 קרנות עם דירוג 3 יהלומים ממעלות)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker