בגלל אתרי הימורים ופורנו: כתבי אישום נגד חברת האשראי כאל - בכפוף לשימוע - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בגלל אתרי הימורים ופורנו: כתבי אישום נגד חברת האשראי כאל - בכפוף לשימוע

בעקבות החלטת הפרקליטות, המפקח על הבנקים הורה לחברת כרטיסי האשראי כאל להקפיא חלוקת דיווידנדים נוכח קנסות שייתכן ויוטלו בעתיד על החברה

9תגובות

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה אתמול כי היא שוקלת להגיש כתב אישום נגד חברת כרטיסי האשראי כאל מקבוצת בנק דיסקונט (72%) וכן כנגד 6 חשודים נוספים בפרשה, ובהם מנכ"ל החברה לשעבר בועז צ'צ'יק.

כתבי האישום יוגשו בכפוף לשימוע בגין פעילות שניהלה החברה בסליקה בינלאומית של אתרי הימורים ופורנו ופעילויות לא חוקיות אחרות ברשת. הפרקליטות מסרה הבוקר כי "חברת כ.א.ל עצמה וכן המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק והסמנכ"ל לשעבר סטיב גרינשפן, חשודים בעבירות שוחד, מרמה והלבנת הון במיליארדי שקלים".

מוטי קמחי

אתמול התיר בית משפט השלום בת"א לפרסם כי בשבוע שעבר נעתר בית המשפט המחוזי בעיר לבקשת הפרקליטות, והוציא צווי תפיסה לחשבונות בנק, נכסי נדל"ן ורכוש נוסף של החשודים בשווי כספי של מיליוני שקלים, וזאת כדי להבטיח את חילוט הרכוש בעתיד.

במקביל, עדכנה הפרקליטות את המפקח על הבנקים, דודו זקן, בדבר החשדות כלפי החברה וההליכים הצפויים, והאחרון הורה לחברת כ.א.ל שלא לחלק דיווידנדים לבעלי המניות בחברה, עד לתום הבירור בהליך הפלילי, נוכח החשש שיושת על החברה חילוט בסכומי עתק, אם תורשע בסוף ההליך. בעלי המניות בכאל הם הבנקים דיסקונט המחזיק ב-72% ממניות כאל והבנק הבינלאומי המחזיק ב-28% ממניות החברה.

בדצמבר 2011 פתחה המשטרה (לה"ב 433–יאח"ה בסיוע כוח משימה הימורים באינטרנט בלה"ב 433-יאל"כ) בחקירה גלויה נגד חברת כ.א.ל ומנהלה לשעבר צ'צ'יק שכיהן גם כיו"ר החברה-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל, סטיב גרינשפן שהיה סמנכ"ל הסחר בחברה ומנכ"ל החברה-הבת וחשודים נוספים.

מהפרקליטות נמסר כי "במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם בין השנים 2009-2006 חברת כ.א.ל ונושאי המשרה הבכירים בה, צ'ציק וגרינשפן, רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו בין היתר עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים. החשד בפרשה הראשונה הוא שלאור התפתחות הסחר המקוון, החלה חברת כ.א.ל לחדור לשוק סליקת עסקות באינטרנט וסלקה במרמה עסקות הימורים במיליארדי שקלים. במסגרת הגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 החברה-הבת ויזה כ.א.ל. אינטרנשיונל, שבאמצעותה ביצעה כ.א.ל את הסליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי.

"על-פי החשד, החל משנת 2007 סלקו שתי החברות באתרי הימורים (בהם הימרו תושבי ארה"ב) בקידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, והכל תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות".

מהפרקליטות נמסר כי בפרשה השנייה חשודים צ'צ'יק וחברו הטוב אלברט אלחדף, כי ביקשו ולקחו שוחד, בסיועו של גרינשפן, מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה תחתה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, אותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בכ.א.ל. צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כ.א.ל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כ.א.ל, בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea, ויהנה בשל כך מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה.

עוד נמסר מהפרקליטות כי "בפרשה השלישית ובהמשך לפרשה השנייה, החשד הוא שחברת כ.א.ל סלקה במרמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול עסקות חריג ביותר. כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ארגוני האשראי הבינלאומיים על הסולקים, בגין שיעור ביטול העסקות החריג בבתי עסק מסוג זה, פיתחו צ'צ'יק וגרינשפן מערכת מורכבת של מצגי שווא כלפי חברת ויזה אירופה, שאיפשרה לכ.א.ל להמשיך ולסלוק עסקות באותם בתי עסק, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לפחות. במסגרת פרשות אלו, השליטו צ'צ'יק וגרינשפן בכ.א.ל ובחברה-הבת משטר ניהולי מאיים כלפי עובדיהם, וכפו עליהם "ליישר קו" איתם. התנהלותם של צ'צ'יק וגרינשפן הביאה להתפטרותם, בזה אחר זה, של ארבעה מנהלי סיכונים, שתפקידם היה למנוע קליטת פעילות סליקה חריגה".

הפרקליטות החליטה לזמן 7 חשודים לשימוע: חברת כאל החשודה בהלבנת הון וקבלת דבר במרמה; בועז צ'ציק, לשעבר מנכ"ל חברת כ.א.ל החשוד בקבלת שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד; סטיב גרינשפן, לשעבר סמנכ"ל הסחר בחברת כ.א.ל ומנכ"ל החברה-הבת, החשוד בסיוע לשוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד; אלברט אלחדף, איש עסקים וחברו הקרוב של בועז צ'צ'יק, החשוד בקבלת שוחד (ביחד עם צ'צ'יק); שי בן אסולין, איש עסקים, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בתחום סליקת האשראי באינטרנט ובין היתר שימש כשותף של בועז צ'צ'יק בחברה למסחר באופציות בינאריות, החשוד בהלבנת הון וקבלת דבר במרמה; עוה"ד דגנית באשא שגב, אשת עסקים, שותפתו לעסקים של שי בן אסולין, בין היתר בחברות שעוסקות בתחום הסליקה באינטרנט, החשודה בהלבנת הון וקבלת דבר במרמה; ודיטמר קנוכלמן, איש עסקים ומבעלי חברה בתחום סליקת האשראי באינטרנט, החשוד בהלבנת הון וקבלת דבר במרמה.

עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגת את צ'צ'יק, מסרה בתגובה: "כל פעולותיו של בועז צ'צ'יק היו כדין ובתום לב לטובת החברה. אני מעריכה כי לאחר בחינת הפרקליטות יתברר כי צ'צ'יק לא עבר כל עבירה".

מחברת כאל נמסר: "אנו לומדים את הודעת הפרקליטות ונשמיע את עמדתנו בפניה, במועד שיקבע. אנו מאמינים כי הפרקליטות, לאחר בחינת הדברים כהווייתם, תקבל את עמדתנו ותחליט שלא להגיש כתב אישום כנגד החברה".

עו״ד יעל גרוסמן מסרה תגובה בשם סטיב גרינשפן: "בכוונתנו להעלות את טענותינו במסגרת השימוע, ואנו סמוכים ובטוחים שהפרקליטות תקבל את ההחלטה הנכונה".

הפרקליטים המטפלים בתיק הם ערן בנאי, יוחאי בן-שמואל וניר ויינטראוב.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#