קמפיין תקשורתי וסקר לא עדכני הפילו את בזן ב-8% בשני ימי מסחר

המניה של חברת בתי הזיקוק נפלה ב-2.8% אתמול והשלימה ירידה של 8% בשני ימי המסחר האחרונים. הירידה נובעת מפרסום סקר של משרד הבריאות שבדק את שכיחות מקרי הסרטן בקרב אוכלוסייה של 175 אלף איש במטרופולין חיפה, והחלטת ראש עיריית חיפה, יונה יהב, להוציא צווי סגירה למפעלים במפרץ.

בעקבות מניית בזן ירדו המניות ואיגרות החוב של חברת מפעלי פטרוכימיים, שמחזיקה ב-30% ממניות בזן. בסקר נמצא כי 16% מחולי הסרטן באזור חיפה במשך עשור לקו במחלה בשל זיהום אוויר. התגובה הציבורית הקשה לסקר עוררה את החשש להגברת הלחץ הרגולטורי על חברת בתי הזיקוק שבשליטת החברה לישראל; להגדלת היקף ההשקעות באיכות הסביבה שלהן נדרשת החברה; ולהטלת מגבלות חמורות על תוכניות ההשקעה של החברה להרחבת כושר הייצור בעתיד או אף למניעת אישורן.

חברת בתי זיקוק מזוהה היסטורית עם מצבו האקולוגי של מפרץ חיפה - אלא שבמקרה זה נראה שהקמפיין התקשורתי מבוסס על שילוב של נתונים לא מעודכנים וטענות מופרכות. הסקר של משרד הבריאות מתייחס לנתוני התחלואה ב-1998–2007, כלומר התצפית הטרייה ביותר נאספה לפני 7.5 שנים. מאז אושרה התוכנית האסטרטגית של חברת בתי זיקוק בנובמבר 2007 השקיעה החברה 188 מיליון דולר באיכות הסביבה, בבטיחות ובהגברת האמינות התפעולית מתוך 270 מיליון דולר שיועדו להשקעה בתחומים אלה. ההשקעות כללו הקמת תשתית והכנות לקליטת הגז הטבעי בבית הזיקוק; מערכת להקטנת פליטות חלקיקים ומערכת להקטנת פליטות תחמוצות חנקן; פינוי בוצה והקמת מתקן לטיפול בבוצה.

משרד הבריאות לא טען כי ההשקעות האלה לא הובילו להפחתת הזיהום הסביבתי שנגרם כתוצאה מפעילות בית הזיקוק - אלא נתוניו התעלמו לחלוטין מההשקעות, ולכן הסקר שפירסם נראה בלתי רלוונטי. פגם נוסף בסקר הוא הבחירה של משרד הבריאות להתעלם מחלקה של הממשלה בתחלואה המוגברת, שכן השליטה בבית הזיקוק עברה מידי ממשלת ישראל לידי החברה לישראל וחברת המפעלים הפטרוכימיים ב–2007.

הגופים הירוקים התנפלו כמוצאי שלל רב על נתוני הסקר של משרד הבריאות, והסבירו כי זו ההוכחה לכך שאין להתיר לבתי הזיקוק להרחיב ואף לשלש את כושר הייצור. טענה זו לא רק חסרת שחר, משום שחברת בתי זיקוק מעולם לא ביקשה להרחיב את כושר הייצור שלה, אלא גם נעדרת כל היגיון פיננסי בסיסי. קבוצת בתי זיקוק השלימה בסוף 2013 בעמל רב הסדר לפרישה מחודשת של חוב בהיקף של 2 מיליארד דולר, ובמאמצים ניכרים הקטינה את החוב הפיננסי של הקבוצה ל-1.4 מיליארד דולר נכון לסוף 2014. בזן כפופה להתניות פיננסיות לא קלות שמחייבות בין השאר קיומם של יחסים מקסימליים בין החוב הפיננסי לרווח התפעולי התזרימי של החברה והון עצמי מינימלי של החברה. קיימת סבירות אפסית שקבוצת הבנקים בראשות בנק הפועלים, שמימנה את ההשקעות של החברה בהקמת מתקן לייצור דלקים נקיים בהיקף של 600 מיליון דולר, ובעלי איגרות החוב של החברה, יסכימו להגדלת ההשקעה בכושר הייצור תוך הפרת אמות המידה הפיננסיות.

אמיר אדר, אנליסט בכיר במיטב דש ברוקראז', מצביע על בעיה עדכנית יותר בהתנהלותה של קבוצת בתי זיקוק בכל הקשור לנושאי איכות סביבה. הוא מזכיר שמדד ההשפעה הסביבתית שפירסם לפני שישה חדשים המשרד לאיכות הסביבה, דירג את 40 חברות התעשייה הציבוריות בשני מישורים: השפעתן על הסביבה, למשל פליטות מזהמים או רגישות המיקום של המפעל; והתנהלותן של החברות, למשל דיווח וולנטרי ועמידה בתקני ניהול סביבתיים. לדבריו, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה קיימת בעיה מהותית בכרמל אוליפינים ובבזן בהתנהלותן בתחום הציות, שמשפיעה על דירוגן במדד ההשפעה הסביבתית אף יותר מהשפעת הפעילות עצמה. אדר מציין שבכרמל אולפינים, שהיא חברה בת בבעלותה המלאה של בתי זיקוק, 57% מההשפעה הכוללת נובעת ממדיניות ציות ובבתי הזיקוק מדובר ב–56%.

בתוך כך דיווחה קבוצת בזן על קבלת הודעותיו של ראש עיריית חיפה בדבר ביטול רישיונות העסק של החברה ושל חברות הבנות, לכאורה מכוח סעיף 20 לחוק רישוי עסקים שמסמיך את ראש העירייה להוציא צו מנהלי להפסקת פעילות. "החברה והחברות הבנות סבורות כי הודעותיו של ראש העירייה ניתנו בחוסר סמכות והן נעדרות כל בסיס וכל תוקף חוקי, ובדעתן לפנות בעניין באופן מיידי לבית המשפט".

חברת בתי זיקוק מסרה בתגובה: "בשנים האחרונות מובילה קבוצת בזן מדיניות של שיפור היבטי איכות הסביבה בפעילותה. הקבוצה השקיעה מעל מיליארד שקל בשמירה על הסביבה בדגש על צמצום הפליטות ממתקניה תוך רכישת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. קבוצת בזן עומדת בכל ההוראות של הרשויות תוך יישום התקנים הסביבתיים המחמירים המוכתבים על ידן. כיום מדדי ניטור האוויר שנמדדו על ידי גופים אובייקטיוויים, בהם איגוד ערים והמשרד להגנת הסביבה, מעידים על שיפור דרמטי במדדי הפליטות".