מקצצים לעניים ומחלקים תמיכות להיי-טק

התוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה והתוכניות הקודמות תרמו כולן לקיצוצים ניכרים בתשלומי ההעברה ולהחמרת הקריטריונים לזכאות. דווקא תעשיות מבוססות צפויות לקבל תמיכה נדיבה באמצעות התיקון החדש לחוק לעידוד השקעות הון

אבי נוב

כיצד קורה במדינת ישראל שדווקא לעניים מקצצים בתמיכות ואילו למפעלי תעשייה, ובפרט להיי-טק, ממשיכים להעניק הטבות ביד נדיבה? התוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה והתוכניות הקודמות תרמו כולן לקיצוצים ניכרים בתשלומי ההעברה ולהחמרת הקריטריונים לזכאות.

ואולם בעוד יד אחת מקמצת ומקצצת לשכבות החלשות, היד השנייה של אותה ממשלה מבקשת להעניק הטבות ותמיכות נדיבות ביותר דווקא לתעשיות מבוססות באמצעות התיקון החדש לחוק לעידוד השקעות הון שיובא בקרוב לאישור הממשלה ולהצבעה בכנסת.

הקיצוצים בתשלומי ההעברה לעניים מעוררים את הדיון הציבורי בדבר הזכות לרווחה. ביחס להטבות למפעלי תעשייה באמצעות החוק לעידוד השקעות הון לא קיים כל דיון ציבורי, אלא רק מוסכמה, שלפיה על המדינה מוטלת החובה לסבסד את התעשיות כדי לשמר את יתרונה התחרותי. עם זאת חשוב לזכור כי בשני המקרים המדינה מעניקה תמיכות לקבוצה מצומצמת של נהנים על חשבון משלמי המסים אשר לא ייהנו מאותן הטבות. בחינה אמפירית של החוק לעידוד השקעות הון מלמדת כי ההטבות מהוות "תשלומי העברה" ליזמים ולמשקיעים ופוגעות במשק בכללותו.

תשלומי העברה או סובסידיות מהווים למעשה העברה של סיוע כלכלי מהמדינה למי שמוגדרים על ידי הרשויות כנזקקים לכך. ניתן לומר כי המדינה קובעת את המנצחים (אלה הזכאים לתמיכות) ואת המפסידים (אלה שלא יקבלו תמיכות), וכך יוצרת היא שלא בטובתה סימביוזה עם מקבלי ההטבות.

מי מקבל תמיכות בישראל? בצד אחד של המתרס, המדינה הגדירה את "קבוצת העניים" שיזכו לתמיכות מהממשלה. בצד השני, המדינה קבעה שיהיו מפעלים ועסקים אחרים שיהיו זכאים לתמיכות. בשני המקרים, מדובר באותו עיקרון לפיו המדינה בוחרת את המוטבים וקובעת מי ייכלל בקבוצת הזכאים לתמיכות.

כלכלנים רבים התומכים ברעיונות של כלכלת שוק מתנגדים אינטואטיווית למדינת הרווחה שבה מעבירים כספים מהעשירים לקבוצות החלשות, כפי שהדבר נעשה בישראל ובמדינות מערביות רבות במשך עשרות שנים. ההתנגדות היא לעצם הרעיון של מדינת הרווחה, לחקיקות חברתיות ולעיגון זכויות חברתיות בחוקה.

כידוע, חקיקת רווחה דורשת השקעה כספית אדירה. ההתנגדות בישראל ובמדינות אחרות לחקיקת הרווחה מבוססת על רציונל שנבחן אמפירית ולפיו מתן התמיכות לאותם המוגדרים כעניים עשוי לעודד, בין היתר, יציאה ממעגל העבודה, ניצול לרעה של ההטבות, ובזבוז כספי מסים שלא לצורך תוך פגיעה ביעילות הכלכלית. הרעיון המרכזי של הקיצוצים בתשלומי ההעברה הוא להחזיר את השכבות החלשות - אלה שקיבלו בעבר הטבות מופלגות - אל מעגל העבודה.

באופן פרדוקסלי, אותה ממשלה קפיטליסטית מבקשת להעניק הטבות ותמיכות נדיבות ביותר דווקא לשכבות החזקות בחברה. בהתאם לתיקון לחוק לעידוד השקעות הון יינתנו תמיכות ישירות והטבות מס לחברות שונות; אחת המטרות המרכזיות היא לסייע לחברות היי טק, וזאת באמצעות מתן הטבות מס ומענקים למשקיעים זרים.

ואולם האמת היא שמדינת ישראל אינה צריכה להעניק הטבות מס והטבות אחרות למשקיעים זרים כדי למשוך אותם לישראל. עידוד השקעות זרות יכול להיעשות גם שלא באמצעות תמריצי מס והטבות, אלא באמצעות השקעה של המדינה במשאביה הטבעיים, בהם כוח האדם; הפחתת המעורבות הממשלתית בשווקים ובעיקר הפחתת הרגולציה; שקיפות במכרזים ממשלתיים; הגברת ההגנה על הקניין ובכלל זה על הקניין הרוחני; ופיתוח מערכת משפטית המכבדת ואוכפת הסכמים. הסיבה היחידה שישראל לא מאמצת טקטיקה זו היא פוליטית, שכן דווקא אנשי המקצוע במשרד האוצר תומכים בביטולו של החוק לעידוד השקעות הון.

ממשלת הליכוד אכן מנסה לבטל את הרעיון של מדינת רווחה, אך מכניסה שלא בטובתה סוס טרויאני - "תעשיית רווחה". ההטבות הניתנות למפעלים ולעסקים, בין היתר, באמצעות החוק לעידוד השקעות הון, יוצרות תעשיית רווחה אשר אינה תורמת דבר לכלכלה המקומית. באופן אבסורדי, ממשלת הימין הקפיטליסטית אמנם מבקשת לצמצם את "מדינת הרווחה" אך באותה עת היא מפתחת ומשכללת את תעשיית הרווחה. המשמעות היא פגיעה אנושה ברווחת אזרחי ישראל, בעסקים יצרניים ובצמיחת המשק.

המחבר הוא עורך דין ודוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בעידוד השקעות ובתחרות שבין מדינות למשיכת משקיעים זרים. כל המידע הנכלל במאמר זה הוא בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker