האם הבנקים מנהלים רשימות שחורות? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סלקציה פיננסית

האם הבנקים מנהלים רשימות שחורות?

תבעתם בנק? בנק תבע אתכם? עכשיו נראה אתכם מנסים לקחת הלוואה ולהסיר את אות הקין

29תגובות

משרד עורכי הדין נאור ימין ממן הגיש באחרונה בקשה לתובענה ייצוגית נגד בנק לאומי. נושא התובענה הוא חריג, ונוגע לשאלה אם בנק לאומי - וככל הנראה גם בנקים נוספים - מנהלים רשימות שחורות של לקוחות.

הכוונה לרשימות של לקוחות שתבעו בעבר את הבנקים או נתבעו על ידם. לטענת ממן, לקוחות כאלה מסומנים מעתה במחשבי בנק לאומי בכוכבית, ואסור להעמיד להם אשראי נוסף. ל-TheMarker הגיעו דיווחים על לפחות בנק אחד נוסף שככל הנראה מנהל רשימה שחורה דומה, מה שמעלה את השאלה אם הנוהג הזה קיים ונפוץ בקרב הבנקים בישראל.

התובענה מגוללת את סיפורו של לקוח שתבע את בנק לאומי בתחילת שנות ה–2000. התביעה הסתיימה בפשרה, ולפי הבקשה לתובענה הייצוגית, לאומי שילם ללקוח את מרבית כספי התביעה. עשר שנים מאוחר יותר, כשהלקוח, המנהל עסק קטן, ביקש הלוואה מבנק לאומי, הוא נתקל בסירוב.

תומר אפלבאום

בירור עם פקידי הבנק העלה כי אף שהוא עומד בקריטריונים לקבלת אשראי, הוא לא יוכל לקבל אשראי בגלל אותה תביעה שהגיש עשור קודם לכן. התברר כי הלקוח מופיע ברשימה השחורה של הבנק, הכוללת ככל הנראה את כל מי שתבעו את הבנקים או נתבעו על ידם.

לפי התובענה, מרגע ששמו של לקוח נכנס לרשימה השחורה, הוא נשאר בה לעולם. אפילו חזקת השבים - הלכה משפטית המאפשרת למחוק אישום פלילי למי שחלפו שנים רבות מיום הרשעתו - אינה עומדת לזכות לקוחות הבנקים.

מאחר שהרשימות השחורות אינן פומביות, ומאחר שמעולם לא דווח על קיומן, ממילא הקריטריונים הנוגעים להכנתן - מדוע לקוח נכנס לרשימה שחורה, וכמה שנים לוקח לו לצאת ממנה (אם בכלל) - אינם ידועים. לפחות מהמקרה המפורט בתובענה, מתברר שעשר שנים של התנהלות בנקאית שגרתית לא הספיקו כדי למחוק את אות הקין שהוטבע בלקוח התובע. מדיווחים שהגיעו לידי TheMarker בנוגע ללקוח שנתבע בידי בנק אחר עולה שגם הוא נתקל בחומת סירוב למתן אשראי במשך שנים רבות לאחר התביעה.

בעיה מקרו־כלכלית

בבנק לאומי, יש לציין, התייחסו בביטול לבקשת התובענה הייצוגית. בבנק הכחישו כי הם מנהלים רשימות שחורות, וטענו שמדובר בסך הכל בהוראה של בנק ישראל, שמחייב ניהול מעקב אחר כל לקוח שהיה לו כשל אשראי. לפי לאומי, המעקב הוא חלק מדירוג האשראי של הלקוח - דירוג שגרתי שהבנקים עושים לכל לקוחותיהם, שבמסגרתו נקבע להם דירוג איכות בהתאם להיסטוריה שלהם עם הבנק. מי שיש בהיסטוריה שלו כשל אשראי כלשהו, דירוג האשראי שלו יהיה נמוך יותר - מה שעשוי להשליך על תנאי האשראי שהבנק יסכים לתת לו (סכום וריבית), ובמקרים קיצוניים אף עלול להביא לסירוב למתן אשראי.

בבנק לאומי מנסים להרגיע. לפי לאומי, דירוג האשראי הוא דינמי, ומי שממשיך לעבוד עם הבנק - לנהל חשבון משכורת, למשוך ולהפקיד צ'קים, לשלם בכרטיס אשראי - יכול לשפר את דירוגו עם הזמן, והכשל מהעבר יתעמעם או אפילו ייעלם. לדבריהם, אות קין שמופיע בדירוג האשראי ואינו נמחק במשך שנים לאחר מכן מאפיין בדרך כלל לקוחות שעזבו את הבנק לאחר אותו כשל, ולכן לא צברו עם השנים מספיק רקורד חיובי שיכול לפצות על הכשל בעברם. בלאומי מדגישים כי כל זה נוגע רק למתן אשראי, וכי בכל הקשור למתן שירותים אחרים, כמו פתיחת חשבון וניהול פיקדונות, הבנקים מחויבים לשרת את כל הלקוחות, בלא קשר לדירוג שלהם.

אלא שדברי ההרגעה של בנק לאומי רחוקים מלהרגיע. ראשית, בלאומי לא פירטו מהם הכללים לקביעת דירוג האשראי של לקוחות, וכיצד משוקלל כשל אשראי בדירוג. כל בנק קובע את כללי הדירוג שלו בעצמו, מה שמעלה חשד כי יש בנקים שכשל אשראי מקבל אצלם משקל גבוה - עובדה שהכשל אינו נמחק גם לאחר שנים רבות.

בנוסף, לא ברור כיצד לקוח שהסתכסך עם הבנק, גם אם הסכסוך הסתיים בזכייה שלו בבית המשפט, יכול לשפר את היסטוריית האשראי שלו באותו בנק - הרי הבנק כבר טבע בו אות קין, ולכן בכל מקרה הוא לא יכול לקבל אשראי נוסף באותו בנק. גם העובדה שגם לקוחות עסקיים מצוינים, שניהלו בעבר תביעה כלשהי נגד הבנק (או נתבעו על ידו), אינם מסוגלים לחדש את קשרי האשראי שלהם עם הבנק, אומרת דרשני. התחושה הרעה שהבנקים נוקמים במי שהעזו לתבוע אותם, נותרת בעינה.

במערכת בנקאות ריכוזית מאוד - כשבישראל אין עדיין מערכות דירוג אשראי שאינן של הבנקים, כלומר ללקוחות אין אפשרות לקבל אשראי מספקי אשראי אחרים, פרט לחמשת הבנקים הגדולים - חשד בדבר קיומן של רשימות שחורות כאלה הוא כבר בעיה מקרו־כלכלית. אם מי שהעז לתבוע את הבנק שלו מוצא עצמו לאחר מכן מוגבל משמעותית ביכולת שלו לקבל אשראי, אפשר להבין מדוע לקוחות בישראל יחשבו פעמיים לפני שיעזו לצאת נגד הבנק שלהם.

לפני שהציבור נשלח לטיפול של הבנקים

על רקע החשד הזה, רצוי לקרוא בעיון את הוראת בנק ישראל לגבי נוהל יישוב תלונות נגד הבנקים: הבנק המרכזי דורש כי תלונות יוגשו קודם לבנק הרלוונטי, ורק בחלוף 45 יום, ואם התלונה לא אושרה על ידי הבנק, הלקוח יוכל להפנותה לבירור בבנק ישראל.

אפשר להבין את הבנק המרכזי, שמוצא עצמו מוצף בתלונות פעוטות, שלא היתה כל סיבה שלא יטופלו בידי הבנקים עצמם. מנגד, אפשר להבין גם את טענת קבוצת צדק פיננסי המתריעה על חשש בקרב לקוחות להתלונן על הבנק, פן יבולע להם.

החשד כי בנקים מנהלים רשימות שחורות נגד מי שתבעו אותם, וכי רשימות כאלה מתנהלות כבר שנים תחת עינו הפקוחה של בנק ישראל - בבנק המרכזי סירבו להשיב על שאלות בעניין, בטענה שאינו מתייחס לתביעות משפטיות קיימות - אינו מעורר אמון בדבר יכולתו של בנק ישראל לוודא שנציבי תלונות הציבור בבנקים נוהגים בהגינות. ניגוד העניינים בבנקים, כשהם נדרשים לטפל בתלונות המוגשות נגדם, הוא חריף. עד עכשיו, בנק ישראל לא עשה די כדי לנטרל את ניגוד העניינים הזה.

מהבחינה הזאת, הצדק עם קבוצת צדק פיננסי: לפני ששולחים את הציבור לטיפולם של הבנקים, חובתו של בנק ישראל לוודא כי הבנקים אכן מטפלים בציבור כראוי. מדדים לטיפול בתלונות, וקנסות במקרים של תלונות שנדחו בידי הבנקים אבל נמצאו מוצדקות על ידי בנק ישראל, הם חלק מאמצעי הפיקוח שראוי להנהיג. וכדאי שהטיפול יתחיל בבדיקת דירוג האשראי של הבנקים, כדי לוודא שלקוחות שתבעו או נתבעו אינם מוטבעים באות קין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#