פרשת העלמות המס

גורמי אכיפה: יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד בנק לאומי

בגופי החקירה מעריכים כי חקירה כזאת תגיע עד לאלה שהחזיקו בתפקידים הבכירים ביותר בבנק ■ סמכות ההחלטה נתונה בידי היועמ"ש ■ הבנק: "כל הגורמים הכחישו את הדברים ואמרו שהבדיקה נמשכת"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

גורמי אכיפה שבחנו את החומרים בעניין פרשת הסיוע שבנק לאומי העניק ללקוחות אמריקאים בהתחמקות ממס סבורים שיש בסיס לפתוח בחקירה. עם זאת, ההחלטה בעניין נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

גורם בכיר מאחד מגופי החקירה סבור שחקירה אכן צפויה להיפתח בקרוב, לאור שיחות שהתקיימו לאחרונה בנושא זה בין הדמויות הרלוונטיות לחקירה שכזאת. מרבית הגופים מסכימים כי יש צורך בקיום חקירה, ומעריכים כי כשזו תיפתח, היא תגיע עד הבכירים ביותר בבנק לאומי. בשלב זה עדיין לא ברור מי ינהל את החקירה. ההערכה היא שמשטרת ישראל היא שתוביל אותה, בסיוע גופים נוספים כמו רשות המסים ורשות ניירות ערך.

גליה מאור ואיתן רףצילום: עופר וקנין

הבדיקה של רשויות האכיפה נפתחה לפני שלושה חודשים בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, שביקש מכל אחת מרשויות האכיפה לבחון את ההיבטים השונים בפרשה כדי לבדוק אם קיימת הצדקה לפתוח בחקירה נגד הבנק — גוף רגיש בשל מעמדו הציבורי. וינשטיין אסף חומרים בפרשה והפיץ אותם לגורמי האכיפה, ועל סמך החומר שהועבר להם עולה חשד למעשים, שמצדיק לכאורה חקירה פלילית.

המעבר מבדיקה מקדמית לחקירה הוא דרמטי — ועלולות להיות לו השלכות קשות על נושאי המשרה בבנק, ובראשם המנכ"לית לשעבר, גליה מאור; היו"ר לשעבר, איתן רף; וראש החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית לשעבר, צבי איצקוביץ. נושאי המשרה הבכירים בבנק נהנים כיום מכיסוי ביטוחי על אחריותם כנושאי משרה, וכן משיפוי מהבנק — חברת הביטוח לוידס הביעה נכונות לשלם 60 מיליון שקל ככיסוי לאחריותם במסגרת המגעים לפשרה. עם זאת, אם ייקבע כי לפרשה גוון פלילי, כיסוי זה יאבד — ובעלי המניות בבנק יוכלו להיפרע רק מהנכסים האישיים של נושאי המשרה.

בדצמבר חתם בנק לאומי על הסדר עם משרד המשפטים האמריקאי, שבמסגרתו הודה בסיוע ללקוחות אמריקאים להתחמק מתשלומי מסים בארה"ב. ההסדר שנחתם הוא הסדר כופר (הסדר דיחוי תביעה), שבמסגרתו הוסכם כי כתב האישום שהוגש נגד הבנק בארה"ב יבוטל אם הבנק ישלם קנסות בסך 400 מיליון דולר, וימסור לרשויות בארה"ב רשימות של לקוחות אמריקאים. במסגרת ההסדר, לאומי הודה כי סייע ללקוחות להתחמק מתשלומי מסים בארה"ב באמצעות פתיחת חשבונות בנק אנונימיים בישראל ובעוד שורה של פעולות שנועדו להקל עם לקוחות אלו.

עוד במסגרת ההסכם, שמרו הרשויות האמריקאיות על זכותן לנקוט הליכים פליליים נגד נושאי המשרה בבנק. לפיכך, אם בעקבות פתיחה בחקירה בישראל יתבררו פרטים חדשים על מעורבותם של נושאי המשרה בפרשה, ייתכן שהדבר יוביל להסתבכותם גם מול הרשויות בארה"ב.

בשבוע שעבר התייחס לפרשה יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט, במסיבת העיתונאים שהבנק כינס לרגל פרסום דו"חותיו הכספיים ל–2014.

ברודט אמר כי התקיימו מגעים מול היועץ המשפטי לממשלה וכי הבנק העביר חומרים כמבוקש. הוא הוסיף כי "אני לא רוצה לטייח, אבל הוצגנו כמי שהיו היחידים שנהגו כך. אתם יודעים שאין זה כך, מכירים את הפרקטיקות שהיו נהוגות באותן השנים בעולם כולו, וגם בישראל, בקשר עם חלק מלקוחות הבנקאות הפרטית, ויודעים שחקירות דומות, ואף חמורות יותר, מתנהלות נגד בנקים אחרים. פעילות זו היתה שולית במכלול פעילות הבנק".

יהודה ויינשטייןצילום: OLIVIER FITOUSSI

ממשרד המשפטים נמסר כי "היועמ"ש רואה חשיבות רבה בברור השאלות שעולות מההסכמים שעליהם חתם לאומי עם הרשויות בארה"ב, ולפיכך החליט לאחרונה על הקמת צוות בראשות פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), שתפקידו יהיה להציג תמונה רחבה, ולהמליץ על הסוגיות שבהן ראוי להתמקד ועל הדרך הנכונה לבררן. מסקנות הצוות ישמשו בסיס לצורך קבלת החלטות עתידית. נבהיר כי הצוות טרם הניח את מסקנותיו בפני היועץ המשפטי לממשלה, ועל כן טרם התקבלו החלטות מעשיות".

מבנק לאומי נמסר: "כל הגורמים שמינה היועץ המשפטי לממשלה לבדוק את הנושא הכחישו בתוקף את הדברים ואמרו שהבדיקה נמשכת. הבנק משתף פעולה באופן מלא עם צוות הבדיקה ולאחר סיום לימוד המסמכים אמור צוות הבדיקה להיפגש עם הבנק על מנת לקבל הבהרות. לאור זאת, ברור כי מדובר בניסיון להשפיע על החלטת היועץ המשפטי לממשלה. הבנק משוכנע שההחלטות יתקבלו באופן מקצועי וענייני".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), סגן שר האוצר לשעבר, קרא ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראשי בנק לאומי לשעבר בפרשת הסיוע שהעניק הבנק למעלימי מס בארה"ב. לוי אמר כי "די בנתונים שנחשפו לציבור עד כה בכל הנוגע לעבירות המס כדי להצדיק פתיחה של חקירה כזאת. עבירות מס - קלות כחמורות - הינן עבירות שפוגעות באמון הציבור ברשויות המס וכן ביכולת ההובלה של קברניטי הכלכלה במגרש הציבורי. יש לטפל באותם עבריינים בהתאם לכלים שהחוק הקיים מעמיד לרשות גורמי אכיפה החוק והמשפט.

"בתקופת כהונתי כסגן שר אוצר קידמתי בכנסת שורה של תיקוני חקיקה להחמרה עם עברייני מס ולסגירת פרצות מס מצד הכרישים הגדולים במשק שבעזרת צבא של עורכי דין ויועצי מס מצאו את הפרצות הנכונות באמצעותן יתחמקו מתשלומי מס. לא ייתכן כי ראשי בנק בישראל יסייעו להעלמת מסים בהיקפים עצומים והדבר לא ייחקר בצורה יסודית על ידי רשויות החוק בישראל. במיוחד במקרים כאלו יש חשיבות כי האחראיים יישאו במלוא האחריות הפלילית למעשיהם ובמידה וימצאו אשמים לא ימשיכו עוד לנהל את כספי הציבור הישראלי", הוסיף לוי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker