הראל עקפה את מיטב דש - והפכה למנהלת הקרנות הגדולה בישראל

בגל אדיר של מימושים איבדו הקרנות הכספיות מתחילת השנה רבע מנכסיהן - 15 מיליארד שקל, מתוכם 11 מיליארד שקל במארס לבדו ■ היקף הנכסים בקרנות של הראל פיננסים - 33 מיליארד שקל, לעומת 32.9 מיליארד שקל במיטב דש

אסא ששון

לא קל היה בתעשיית הקרנות ברבעון הראשון של 2015: בקרנות הכספיות נרשם גל אדיר של מימושים, שבסיומו איבדו רבע משוויין בתוך כמה שבועות - 15 מיליון שקל. סך נכסיהן מסתכם עתה ב–37 מיליארד שקל בלבד.

בינואר כבר היו בקרנות הכספיות מימושים של 3 מיליארד דולר. ואולם, בפברואר־מארס הגיע גל עצום. תחילתו בפברואר, לאחר הפחתת ריבית על ידי בנק ישראל מ–0.25% לרמת שפל של 0.10%, שפגעה בפוטנציאל התשואה של הקרנות הכספיות והשוותה את התשואה הפנימית בהן לעמלת ההפצה בגובה 0.1% המשולמות לבנקים. בתוך פחות משבוע בפברואר נפדו מהקרנות 2 מיליארד שקל. במארס נרשם עוד פדיון, של 11 מיליארד שקל.

מנכ"ל הראל, סמי בבקובצילום: טלי מאייר

קצב הפדיונות האט לאחר התערבותה של רשות ניירות ערך. הרשות התריעה בפני ראשיהם של מערכי הייעוץ בבנקים כי על היועצים לשקול גם היבטים של מיסוי במכירת הקרנות (המשלמות מס על הרווח הריאלי בלבד), וציינה כי כדאי להמתין עם המימוש עד לאחר פרסום מדדי מארס ואפריל הצפויים להיות גבוהים. כמחצית מהכסף שיצא מהקרנות הכספיות עבר לקרנות נאמנות אחרות, אך לפי נתוני הגיוסים נראה כי יותר מ–5 מיליארד שקל נותרו בבנקים במזומן או בפקדונות.

"סביבת הריבית אפס, שבה אנחנו נמצאים, באה לידי ביטוי בקרנות הכספיות בדרך של פידיונות בהיקף של 11 מיליארד שקל", אומר מנכ"ל הראל פיננסים, סמי בבקוב. "הכסף שנפדה עבר לקרנות מסורתיות, שיכולות לתת תשואה גבוהה יותר מאפס. זה התפזר בין קרנות מחקות לקרנות מנוהלות. תופעה נוספת היא יציאת כספים מקרנות המתמחות באג"ח קצרות. הסיבה לכך היא ההפסד הגלום בגין התשואה השלילית שהאג"ח הקצרות נסחרות בה.

"הבעיה היא שהזרמות הכספים לקרנות המובלות על ידי יועצי ההשקעות שנסמכים על מערכות המחשב של הבנקים. במערכות אלה הקרנות מדורגות על פי תשואת העבר. כך נוצר מצב שבו קרנות עם אג"ח קצרות הן פחות טובות מבחינת הביצועים מקרנות עם אג"ח במח"מ בינוני, שהוביל לזרימת כספים לקרנות עם אג"ח בינוני וארוך".

הכוכבת של הרבעון: חברת אלומות

בבקוב ממשיך ומזהיר: "בטווח הקרוב, את התשואה למשקיעים יניבו הנכסים המסוכנים, כלומר מניות. בנוסף, חשוב מאוד להבין כי התשואה העתידית שהמשקיעים יראו תהיה נמוכה מהתשואה שהם נהנו ממנה עד היום.

הסיבה לכך היא שהתשואה הפנימית בתיקי האג"ח נמוכה מבעבר. המצב הזה מחייב התאמה של ציפיות הלקוחות. אלה שרוצים תשואה גבוהה יותר צריכים לקחת מרכיב סיכון גבוה יותר.

בנוסף, התנודתיות תגדל, ומי שלא יהיה באזור הנוחות שלו לא יידע איך להתמודד עם ירידות שערים חדות מאלה שהוא מוכן לספוג. דוגמה לכך ראינו בדצמבר האחרון כאשר איגרות החוב איבדו כ–1% והפדיונות בקרנות הגיעו ל–10 מיליארד שקל".

באשר לגיוסים - הכוכבת בתחום ברבעון היתה חברת הקרנות אלומות, שגייסה מתחילת החודש שעבר יותר ממיליארד שקל וסך נכסיה הוא 8.8 מיליארד שקל. לעומתה הכוכבת של 2014, חברת הקרנות מור, נחלשה בקצב הגיוסים.

בנוסף, התרחשו ברבעון הראשון שינויים בצמרת הטבלה. את המקום הראשון תופסת חברת הראל פיננסים עם היקף נכסים כולל של 33.2 מיליארד שקל, ואילו מיטב דש, שדורגה עד היום במקום הראשון, ירדה למקום השני עם היקף נכסים של 32.9 מיליארד שקל. נציין כי היקף נכסים זה אינו כולל את פעילות ההוסטינג שלה בהיקף של 3.6 מיליארד שקל.

בתחום הקרנות המסורתיות גייסה התעשייה במארס 5.3 מיליארד שקל - פי 2 מאשר בחודש פברואר. מתוך סכום זה, 1.7 מיליארד שקל היו גיוסים בקרנות מחקות, כלומר, בניגוד למגמה של החודשים האחרונים החודש הקרנות המסורתיות גייסו משמעותית יותר מהקרנות המחקות.

בסיכום חודש מארס כולו פדתה התעשייה 5.7 מיליארד שקל, ובכך הצטמצם סך נכסי תעשיית הקרנות בסוף החודש ל–260 מיליארד שקל.

הכתובות הבולטות של הכספים שנפדו מהקרנות הכספיות היו גם החודש קרנות אג"ח מדינה ואג"ח כללי (קרנות המשלבות אג"ח מדינה, קונצרניות ומניות). קטגוריית האג"ח בארץ כללי גייסה החודש סכום גבוה של 2.6 מיליארד שקל, והתקרבה לגיוס של 4 מיליארד שקל מתחילת שנה. קטגוריית אג"ח בארץ מדינה כבשה את המקום השני בגיוסים החודש ומתחילת השנה, עם גיוסים בגובה של 1.4 מיליארד שקל ו–3.3 מיליארד שקל בהתאמה.

למרות פוטנציאל התשואה הגבוה יותר בקרנות אג"ח קונצרניות, גם במארס נרשמו פדיונות בקרנות אלה, ומתחילת השנה הפדיונות נטו בקטגוריה היו 1.7 מיליארד שקל.

פתרונות אלטרנטיביים אחרים להשקעות בריבית הנמוכה בישראל הם פיזור ההשקעות לחו"ל. רמת תשואות האג"ח בארה"ב גבוהה מישראל, וכך ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר בהשקעות אג"ח סולידיות בחו"ל בלי להגדיל את סיכון המח"מ או האשראי בהשוואה להשקעות בישראל, אם מנטרלים את סיכון מטבע. קרנות אג"ח בחו"ל המשיכו במארס במומנטום החיובי וגייסו 690 מיליון שקל (2.1 מיליארד שקל מתחילת שנה).

גיוסים גדולים בקרנות מניות גלובליות

גם קרנות מניות גלובליות נהנו במארס מגיוס, בסך 770 מיליון שקל. מדובר בעליית מדרגה בקצב הגיוסים, לאחר שבמארס גייסו קרנות אלה סכום הגבוה במעט מהגיוסים בינואר ובפברואר. מתחילת השנה סך הגיוסים באפיק זה מסתכם ב–1.5 משקל.

לאחר חודש פברואר חיובי מאוד שבמהלכו התשואה הממוצעת בקרנות הסתכמה ב–2.2%, מארס היה סולידי יותר עם תשואה חיובית ממוצעת של 0.2%. מתחילת השנה הניבו קרנות הנאמנות בממוצע תשואה של 3.1%. מדובר בתשואה רבעונית הגבוהה מתשואת שנת 2014 כולה, שהיתה 2.8% בלבד. משמעות הדבר היא שמשקיעים ששמרו על קור רוח ולא ביצעו שינויים חדים בתיקים בתקופות תנודתיות ובתקופות פדיונות - כמו זו שהיתה בדצמבר - הצליחו לרשום רווחים גבוהים בתוך זמן קצר.

אפיק המניות במארס רשם גם החודש את התשואה הגבוהה ביותר, 3.9%. מתחילת השנה התשואה הממוצעת באפיק היתה גבוהה במיוחד, 10.5%. אפיק המניות בחו"ל נחלש החודש בשיעור של 1.6%, אך מתחילת השנה הוא שומר על תשואה יפה של יותר מ–3%. קרנות אג"ח מדינה רשמו החודש תשואה שלילית ממוצעת של 0.4%.

מתחילת השנה התשואה הממוצעת בקרנות מסתכמת ב–2.1%. הקרנות הכספיות הניבו החודש, כצפוי, תשואה אפסית למשקיעים בהן, והתשואה ללקוחות מתחילת שנה נותרה בממוצע 0.05% בלבד. קרנות אג"ח כללי (כגון 10/90, 20/80, 25/75) הניבו החודש תשואה ממוצעת חיובית נמוכה של 0.05%, אך מתחילת הרבעון התשואה בהן היתה 2.7%.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker