הכשל שכולם מפסידים ממנו

אם חוק הבנקאות רק היה מאפשר זאת לחברות ניכיון הצ'קים - הן היו אמורות לגייס כסף ישירות מהציבור

חגי עמית
חגי עמית
שתפו בפייסבוק

בשבוע שעבר היו האחים שאול ודורי נאוי עסוקים עד מעל הראש. הסיבה לכך היתה הרוד־שואו שהם ערכו בין המשקיעים המוסדיים בשוק ההון, לקראת הנפקת אג"ח בהיקף של 400 מיליון שקל. אלא שגיוס ההון הזה נתקל בעיכוב בלתי צפוי ביום חמישי.

בדקה ה-90, האחים נאוי גילו כי חוק הבנקאות הישראלי מגביל אותם בגיוס אג"ח רגילות - משום שאג"ח אלה הופכות את חברת ניכיון הצ'קים שלהם למוסד בנקאי המעניק אשראי ליותר מ-30 איש, כאשר במקביל הוא מקבל פיקדונות מיותר מ–30 איש. הפתרון שמצאו לכך האחים נאוי הוא הנפקת אג"ח להמרה - פתרון פחות נוח שיהיה כרוך בדילול אחזקותיהם, בחברה הקרויה על שמם.

אלא שבשביל לגייס כסף בריביות הזולות שהציבור דורש בימים אלה, לאחים נאוי משתלם לעשות את המהלך הזה - ולא רק להם. חמש חברות שמרכז פעילותן הוא ניכיון צ'קים כבר נסחרות בתל אביב. חברת האחים נאוי, עם שווי שוק של 634 מיליון שקל, היא הגדולה שבהן. אחריה פנינסולה ואס.אר אקורד, ששווי כל אחת מהן הוא כ-110 מיליון שקל; אופל בלאנס ששוויה עומד על כ-63 מיליון שקל; ולהב, שהחלה בפעילות בשבוע שעבר, ושוויה הוא 43 מיליון שקל. מלבד האחים נאוי, מדובר בחברות בעלות שווי שוק נמוך. זה לא מצדיק את העלויות הגדולות של התשקיפים ואת התשלום לרואי החשבון.

ניכיון צ'קים שוק אפור צילום: עופר וקנין

אלא שלחברות ניכיון הצ'קים הדבר משתלם. העיסוק שלהן הוא במימון חוץ בנקאי. העסקים הקטנים והבינוניים, עבורם הן מנכות את הצ'קים, משלמים ריבית שנתית של לפחות 12%, שלעיתים אף מתקרבת ל-30% בשנה. הגישה לגיוס הון מהציבור חיונית עבור החברות כדי להרחיב את הפעילות הזאת, וגם לאחר עלויות גיוס ההון והריביות שישלמו אם ינפיקו אג"ח - הן נותרות עם רווח נאה.

החברות מקבלות אשראי מהגופים הפיננסיים הגדולים: בנקים, חברות ביטוח, ובתי השקעות. מצבת ההתחייבויות של האחים נאוי לבנקים מסתכמת ב-820 מיליון שקל, כאשר קרנות הנאמנות וקופות הגמל של בית ההשקעות אלטשולר שחם מחזיקות ב-11% ממניות החברה. הקרנות של חברת הביטוח מגדל בעלות 17% ממניות פנינסולה.

באשראי הזה, של חברות ניכיון הצ'קים, יש סתירה. לפי ההיגיון הכלכלי, במקום לירות לעצמם ברגל ולהעניק אשראי בריבית מזערית לחברת ניכיון צ'קים - שמהווה מתחרה ישירה שלהם - הבנקים או חברות הביטוח היו אמורים להעניק את אותו אשראי, בריבית גבוהה בהרבה, ישירות לעסקים שזקוקים לו ונוטלים אותו מחברת ניכיון הצ'קים. מנגד, אם חוק הבנקאות רק היה מאפשר זאת לחברות ניכיון הצ'קים - הן היו אמורות לגייס כסף ישירות מהציבור, דרך הנפקת אג"ח או אפילו באמצעות פיקדונות שהציבור היה פותח אצלן, במקום לגייס את הכסף מהבנק. מצב העניינים הנוכחי מגלם את הכשל שמתקיים בשוק ההון הישראלי - כשל שכולנו מפסידים ממנו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker