כשהתחרות נמוכה - שכר המנהלים מרקיע שחקים

התחרות הביאה לירידה בדמי הניהול בבתי ההשקעות ולהבנה כי כדי לשרוד עליהם להישאר רזים

אסא ששון
שתפו בפייסבוק

שכר מנהלים אינו סוגיה פשוטה. מצד אחד, יש לתגמל אותם בשל האחריות המוטלת עליהם, אבל מצד אחר, קשה להתעלם מהרמות החזיריות של השכר שממנו נהנים מנהלי החברות הציבוריות בכלל ומנהלי חברות הביטוח והבנקים בפרט.

אחת הדרכים לבדוק כמה יש לשלם לכל עובד היא לבחון את תרומתו לחברה. מאיר סלייטר, מנהל מחלקת המחקר של בנק ירושלים, בחן את תרומתם של המנכ"לים בחברות הביטוח. בין היתר בדק את יכולת ההשפעה של המנכ"ל על הרווח לעומת השפעות חיצוניות על הרווח שלמנכ"ל אין השפעה עליהן. הבדיקה נערכה בענפי ביטוח החיים (ביטוח מנהלים), הפנסיה, הגמל, ביטוח הבריאות, הביטוח הכללי והפיננסים.

בהרצאה שנשא לפני כשנה לרגל פרסום המחקר, אמר סלייטר: "ההנהלה המרכזית משפיעה על הצמיחה באפיקי הפעילות, אך מדובר בהחלטות ארוכות טווח. מכיוון שמדובר בשוק תחרותי עם התמחויות, לכניסה לתחומי פעילות או לנטישתם יש השפעה משמעותית על רווחיות החברה". הוא הוסיף: ״מה שרואים הוא שלמנהלים יש יכולת נמוכה להקטין את השפעות שוק ההון על התוצאות, וזאת על אף שלשוק ההון יש השפעה מהותית על תוצאות החברות. תחום שהוא בעל השפעה על תוצאות החברות הוא הרגולציה - שיש לה השפעה משמעותית אף יותר מאשר להנהלה. גם יחסי היעילות אינם לחלוטין בשליטת המנהלים, בעיקר עקב התחרות. השפעת המנהלים היא ארוכת טווח. עיקר ההשפעה שלהם הוא בנקודות הקיצון, כלומר, בעתות משבר״.

בחינת הדו"חות שפורסמו באחרונה על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות מעלה נקודה מעניינת: שכרם של חמשת הבכירים בשלוש חברות הביטוח שפירסמו עד עתה (הראל, מגדל וכלל ביטוח) מסתכם בכ–62 מיליון שקל, ואילו שכרם של חמשת הבכירים בשלושת בתי ההשקעות שכבר פירסמו (אנליסט, אקסלנס ומיטב דש) הסתכם בכ–27.8 מיליון שקל. עיסוקן העיקרי של חברות הביטוח ושל בתי ההשקעות הוא ניהול כסף, וכפי שסלייטר ציין, לשוק ההון יש השפעה מהותית על התוצאות הכספיות של חברות הביטוח ובוודאי של בתי ההשקעות, ולכן נשאלת השאלה מדוע הפער כה גדול בתגמול?

צילום: יעל בוגן

בבתי ההשקעות קיימת תחרות בקרנות הנאמנות, תיקי ההשקעות, קרנות הפנסיה וקופות הגמל. התחרות הביאה לירידה בדמי הניהול בבתי ההשקעות ולהבנה כי כדי לשרוד עליהם להישאר רזים. לעומת זאת, חברות הביטוח נהנות מתחרות מוגבלת בתחומן. למשל, מי שיש לו ביטוח מנהלים ומשלם דמי ניהול שערוריתיים של 2% בשנה, שבוי בחברה ולא יכול לעבור ממנה. לכן נוצר להן בור שומן בדמות ביטוחי מנהלים בהיקף של 222 מיליארד שקל, המניב להן בכל שנה יותר מ–4.4 מיליארד שקל בלי שיצטרכו לעשות דבר. כך יכולות חברות הביטוח להמשיך לשמר שכר גבוה ומנותק מביצועי המנהלים שלהן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker