כולם בפוזיציה: כך צנח הדולר ב-2.2% ביום

הודעה שהפיץ HSBC חזתה שבנק ישראל יוריד את הריבית ויכריז הרחבה כמותית ■ המספרים גרמו לרבים בזירת המט"ח לחשוב שהיא מבוססת על התוכנית האמיתית של הבנק ■ האם ייתכן שתחזיות הבנק הושפעו מהפוזיציה שלו עצמו בשוק המט"ח?

איתן אבריאל

שער הדולר, ביחס לשער היציג של יום שישי, צנח אתמול ביותר מ–2% לרמה של 3.93 שקלים. למה? התשובה ה"הכלכלית" היא: בגלל החלטת הריבית של בנק ישראל אתמול. חלק משוק המט"ח, מסתבר, העריך שבנק ישראל יבצע הקלה מוניטרית נוספת על ידי הורדת הריבית אל מתחת לרמתה הנוכחית (שהיא 0.1%), ואולי גם יודיע על תוכנית להרחבה כמותית באמצעות רכישת איגרות חוב ממשלתיות, כפי שנעשה בשנים האחרונות בארה"ב ובימים אלה באירופה וביפן.

שחקנים רבים בשוק מכרו שקלים כנגד דולרים וכנגד יורו, בהכנה לתסריט הזה. כשהוא לא התממש, והדולר דווקא התחזק, השוק מצא את עצמו ב"שורט סקוויז": מאחר שבשוק המט"ח פועלים שחקנים מקצועיים, הם נוהגים להשאיר הוראות שגורמת לפוזיציה להיסגר במקרה של תנודה משמעותית כנגדה. עם היחלשות הדולר, הופעלו פעולות אוטומטית של רכישת שקלים — והן גרמו למגמת ירידה חריפה של הדולר. בשל כך, הדולר נחלש אתמול ב–2% — תנודה חריגה מאוד בזירה כמו שוק המט"ח.

אלא שזהו רק חלק מהתמונה, ושאלת ההמשך היא מדוע השתכנעו כל כך הרבה סוחרים שבנק ישראל עומד להודיע על צעדים נוספים להורדת מחיר הכסף, למרות שהנתונים הכלכליים שפורסמו בימים האחרונים לא הסגירו שום דחיפות יוצאת דופן?

כאן נכנס סיפור מעט מוזר על הבנק הבריטי HSBC, ועל הודעה שהפיץ לפני כמה ימים ללקוחותיו. בנק HSBC, מסתבר, כתב במסר שנשלח לחדרי העסקות כי לבנק ישראל אין ברירה אלא ללכת בדרכו של הבנק המרכזי של שוודיה — להוריד את הריבית לתחום השלילי ולהתחיל במהלך אגרסיבי של רכישת אג"חים.

צילום: אי־אף־פי

עד כאן, לא היה בהודעה של הבנק הבריטי דבר יוצא דופן: רבים מהפעילים בשוק המט"ח מחזיקים בהערכה דומה, והעבירו גם הם ללקוחותיהם מסרים זהים. אלא שההודעה של HSBC כללה פירוט כמותי יוצא דופן. נכתב שם, למשל, שהפחתת הריבית ביום שני תהיה 0.2%, כלומר תעביר את הריבית בישראל מ–0.1% למינוס 0.1%. נכתב שם גם שתוכנית ההרחבה הכמותית — רכישת האג"חים הממשלתיות — תהיה בהיקף של 24 עד 72 מיליארד שקל, עם הערכה שבפועל יוכרע על טווח שבין 27 ל–31 מיליארד שקל. בסוף ההודעה נחזה כי לתוכנית תהיה השפעה חזקה על הדולר, שיעלה כבר השנה ל–4.3 שקלים, ושצפויה עלייה חזקה גם באיגרות החוב הממשלתיות 
השקליות.

הדבר מוזר, שכן הערכות של בנקים הן לרוב כלליות, ומנוסחות באופן יותר זהיר יותר — כך שהשפה והמספרים הנחרצים בהודעה גרמו לרבים בזירת המט"ח לחשוב שב–HSBC חשפו בדרך זו אחרת את התוכנית האמיתית של בנק ישראל.

שוק המט"ח - משחק סכום אפס

בפועל, ההודעה של הבנק המרכזי היתה יבשה לחלוטין, ולא כללה מלה, דבר או רמז חדש כלשהו בנוגע למגמת הריבית בחודשים הקרובים. לכן, הפער בין התחזית הדרמטית של HSBC, שרבים בשוק אימצו, לבין הודעת הריבית על עמידה במקום — הוא זה שמסביר את היחלשות הדולר אתמול.

אלא שכאן עולה שאלה נוספת ומטרידה: האם ייתכן שהודעת HSBC הושפעה מהפוזיציה של הבנק בשוק המט"ח, ושהבנק ניסה לגרום להיחלשות של הדולר והיורו מול השקל כדי להרוויח? מי שלבו נוטה למחשבות שכאלה יכול היה לאמץ אתמול קונספירציה הפוכה, מקיאווליסטית עוד יותר: האם ייתכן ש–HSBC ביקש להטעות את השוק, דווקא מתוך הערכה שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי — ואז להרוויח מהתנודה החדה שנרשמה בסופו של דבר?

אלה כמובן ספקולציות פרועות, ללא כל ראיות שכך היו הדברים, אבל הן מסגירות את התרבות והאווירה בשוק המט"ח — שהוא שוק מיוחד מכיוון שהוא "משחק סכום אפס": על כל מרוויח יש מפסיד — ולכן זהו גם ג'ונגל של ממש, שבו כמעט הכל מותר.

בשנתיים האחרונות ראינו כיצד רבים מהבנקים הגדולים בעולם השתתפו בתרמיות בקביעת ריביות הליבור (ושילמו על כך בקנסות מצטברים של מאות מיליארדי דולרים), ומדי כמה חודש עולים חשדות חדשים בנוגע למניפולציות בשוקי הסחורות, המניות, איגרות החוב או המסחר הממוחשב. בשוק כה פרוע, ניסיונות למניפולציה על בסיס תחזיות — למשל תחזיות שמנסות לקבוע "מה בנק מרכזי או פוליטיקאים יעשו בעתיד" — אפילו לא נחשבים על ידי המשתתפים כדבר בלתי מוסרי, ובוודאי שלא כדבר בלתי חוקי.

עבור מי שמשתתף בשוק המט"ח, ולמעשה בכל שוק פיננסי שבו מתבצעות עסקות לטווח קצר, המסקנה צריכה להיות ברורה: כולם "בפוזיציה", כולם מדברים, כותבים ומספקים תחזיות — בהתאם למצב תיק ההשקעות שלהם ובהתאם למה שיגרום להם רווח או הפסד.

ברוקרים מדברים מתוקף הפוזיציה. בנקים כותבים תחזיות בהתאם לפוזיציה. לאף אחד לא כדאי לתת אמון רב מדי בסיפורים על "חומות סיניות" בין מחלקות, או בטענות של מנהלים שלפיהן האנליסטים ואנשי המחקר של גופים פיננסיים אינם יודעים מה עושים הסוחרים באותו ארגון.

זו בדיחה. כולם בסיפור הזה מתוגמלים על פי ביצועים. מי שלא מביא את הרווחים מפוטר באלימות, הלחץ על הסוחרים עצום — והמידע עובר בין אנשים. הם נפגשים בשירותים, והם מדברים ביניהם בבית הקפה ובפאב אחרי העבודה. הדברים הללו כבר התגלו מאות פעמים.

הנה, למשל, תכתובת מיילים שנחשפה בחקירה של הונאות הליבור ברויאל בנק אוף סקוטלנד:

סוחר ין ראשי: "כל עולם קרנות הגידור ינשק אותך במקום להתקשר אלי, אם הליבור ירד למטה".

סוחר ין: "אוקי, אני אנמיך את העקום בנקודת בסיס אחת, אולי יותר אם אוכל".

סוחר ין ראשי: "אולי מחר אחרי הסגירה, חהחהחה" (כך במקור).

אכן כן, זאת התרבות ואלה האנשים בשוק המט"ח, והם אפילו לא מתאמצים להסתיר את המניפולציות שלהם. כך מתנהלים שם העסקים — וכבר אסור לצפות מהם למשהו אחר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker