שלד בורסאי מחפש קונה

למרות הבכי על מצבו של השוק בבורסה בת"א, עסקי שלדים בורסאיים דווקא יש שם

עידו באום
עידו באום

כמה עולה שלד בורסאי? גלטן ביודיזל , חברה ריקה מפעילות שעברה כבר שלושה הסדרי נושים ונסחרת ברשימת השימור זו השנה השנייה (כלומר, עומדת לפני מחיקה מהמסחר) התעניינה באחרונה באפשרות של הקצאת מניות שליטה למשקיע בשם תומר דפנה, בתמורה לסכום כולל של כ-350 אלף שקל. רוב הסכום נועד לפירעון חובותיה של החברה לנושיה.

סיפורה של גלטן מעניין בגלל ניסיונה למכור את השליטה בה במסגרת הסדר נושים. חוק ניירות ערך מתיר לבית המשפט לאשר הסדר נושים שבו מקצה חברה ניירות ערך חדשים הנרשמים למסחר גם ללא תשקיף. אילו היה בית המשפט נותן גושפנקא חוקית להסדר הנושים שביקשה גלטן לאשר, המשקיע היה מקבל שליטה מיידית בחברה ציבורית, ללא תשקיף וללא הליכי הנפקה ממושכים. הסיבה לסמכות הזאת היא ההבנה כי לחברה בהסדר נושים אין כסף להוציא על תהליך הנפקה יקר, אין לה גם זמן לכך, ומאידך גיסא חברה ציבורית בהסדר נושים כבר מוכרת בשוק ובית המשפט יכול לוודא שכל המידע הנחוץ על ניירות הערך החדשים יפורסם באופן ששומר על אינטרס הציבור.

בניין הבורסה לניירות ערךצילום: אייל טואג

אז למה לא גלטן ביודיזל? שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר, קיבל את עמדת רשות ניירות ערך וכונס הנכסים הרשמי כי נדרש איזון אינטרסים. מצד אחד, "האינטרסים המוגנים על ידי דרישה לפרסום תשקיף" (או חסימה של מניות המוקצות ללא תשקיף); מצד אחר, דאגה לנושי החברה שהסדר הנושים הוא ההזדמנות שלהם לקבל את החזר החוב. במקרה של גלטן, החוב (350 אלף שקלים) קטן בעיני בית המשפט. יותר מכך, "מדובר בנושים שרובם המכריע (כ-62%) הם בעלי עניין בגלטן, שהעמידו אשראי לגלטן תוך ידיעה שזו לא תוכל לפרוע את החוב. 29% מהחוב מקורו בשכר דירקטורים שלא שולם (ויש להניח כי אלה ידעו מראש כי לא ישולם), והיתרה, 9%, מקורה בשכרם של נותני שירותים (רואי חשבון ומשרד יח"צ), שאף הם ידעו מן הסתם כי מדובר בחברה נטולת נכסים ומקורות כספיים". השופט ברנר מסביר: "לא אלה הנושים אשר עמדו לנגד עיני המחוקק, עת התיר להקריב את הגנות חוק ניירות ערך".

נראה כי כוונת המשקיע היתה למכור את גלטן לאחר, אולי יזם שהיה מכניס לתוכה פעילות נדל"ן. גלטן ניסתה לטעון כי אין בידה מידע על כוונותיו של המשקיע ולכן אין לה מה לגלות בתשקיף. ברנר לא השתכנע: "הקונה לא התנדב לשלם סך של 350 אלף שקל לשם שמיים, אלא בכוונתו לעשות שימוש בשלד הבורסאי כדי לגייס הון לפעילות, שטיבה המדויק אינו ידוע, בוודאי לא ברמת הפירוט הנדרשת לשם הגנה על עניינם של המשקיעים". כשאנשים מוכנים לקנות שלדים בורסאיים כדי לשפוך לתוכם פעילות כלכלית, זו בדרך כלל אינדיקציה לכך שהבורסה גואה. למרות הבכי והנהי על מצבו היבשושי של השוק ברחוב אחוזת בית, עסקי שלדים בורסאיים דווקא יש שם.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ