"טורפי הנבלות" של הבורסה: רווח קל של מאות אלפי שקלים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"טורפי הנבלות" של הבורסה: רווח קל של מאות אלפי שקלים

אג"ח של חברות בפירוק נהפכו מטרה ליזמים הרוכשים אותן בנזיד עדשים, כשניתן לקבל עליהן עד פי ארבעה ■ כמה הם הרוויחו? מאות אלפי שקלים

10תגובות

בשוק ההון יש דרכים רבות ומגוונות לעשות כסף. הדרך הסטנדרטית היא לקנות מניות ואג"ח של חברות רווחיות וצומחות, וליהנות מהדיווידנדים והריבית שהן משלמות. יש גם דרכים פחות סטנדרטיות לעשות כסף, למשל להרוויח מחברות מפסידות, ואפילו מחברות שכבר פשטו את הרגל ומצויות בהליכי פירוק. באחרונה ניכרת עליית מדרגה בקרב משקיעים התרים אחרי חברות כאלה. משקיעים אלה מכונים לעתים בעגת השוק "טורפי נבלות".

המשקיעים האלה פועלים באופן עצמאי, או באמצעות קרנות מיוחדות שמשקיעות בחברות מצוקה (קרנות דיסטרס). אחת מהקרנות הפעילות בתחום זה היא אוורסט דיסטרס פאנד, שאחד מבעלי המניות (4.9%) בה הוא ד"ר שמואל קבילי. קבילי מחזיק גם בחברת רדהיל הבורסאית ובעוד כמה חברות ביומד. גוף נוסף שמתמחה באג"ח של חברות בפירוק הוא חברת טופ אלפא קפיטל. שמות נוספים שמוזכרים בתחום הם ויקטור תשובה ורועי שיליאן.

מתוך "הזאב מוול סטריט"

הדרך לגרוף רווחים מאג"ח של חברות שפשטו רגל עוברת דרך הצעות רכש לציבור. הקרן מציעה לציבור מחיר נמוך במיוחד תמורת האג"ח שהוא מחזיק. מאחר שאלה חברות שכבר ידוע שהן חדלות פירעון, מגיש ההצעה לא נדרש לעמוד בתקנות הצעת רכש כפי שהוגדרו בידי רשות ניירות ערך.

ההבדל העיקרי הוא במרכיב הזמן. בהצעת רכש רגילה המציע חייב להמתין 21 יום עד להיענות הציבור. בהצעת רכש לחברה בפירוק, המציע יכול לקצוב זמן קצר בהרבה, בדרך כלל ימים ספורים.

ההצעה מגיעה לציבור באמצעות יועצי הבנקים, שיוצרים קשר עם הלקוחות ושואלים אותם אם להיענות להצעה או לדחות אותה. כך, למשל, למשקיעים וליועצים אין די זמן כדי לבחון את ההצעה לעומקה ולהעריך את כדאיותה.

"הזמן הקצר גורם בדרך כלל ליועצים בבנקים להיענות להצעות הרכש, מבלי שהם מספיקים לבחון מה הנזק שנגרם ללקוח", מסביר מנהל השקעות בכיר המצוי בתחום. "נניח, למשל, שהמציע מגיש הצעת רכש לאג"ח ב–11 אגורות, כפי שקרה במטיס קפיטל. זאת לאחר שהמפרק של החברה כבר פסק כי בעלי האג"ח יקבלו 31 אגורות. למגיש ההצעה טמון רווח של 180% שקל כמעט ללא סיכון. מחזיקי אג"ח קטנים אינם מודעים לכך כמובן", הוא מוסיף. פעילות זו של הצעות רכש היא חוקית לחלוטין, והרווחים ממנה נובעים בעיקר מפערי המידע שקיימים בין המציעים למחזיקים.

דוגמה להצעה כזו היא האג"ח של חברת סיביל ג'רמני. חברת טופ אלפא קפיטל, בבעלות רו"ח דני מגן, הציעה לבעלי האג"ח של סיביל לרכוש מהם את האג"ח תמורת 9 אגורות לאיגרת. להצעה נענו משקיעים המחזיקים בכ–4.4 מיליון אג"ח. לסיביל כבר יש בקופה די כסף כדי לשלם כ–10 אגורות לכל אג"ח. 25 אגורות נוספות אמורות להתקבל בתשלומים שנתיים עתידיים. לאחר מכן היו עוד שלוש הצעות רכש לאג"ח של סיביל.

דוגמה נוספת היא הצעת הרכש באייס דיפו. הצעת הרכש נקבה מחיר של 17 אגורות לאג"ח, אך החברה קיבלה פרה־רולינג מרשות המסים. "המשמעות היא שבעלי האג"ח באייס דיפו עשויים לקבל כמעט 100 אגורות לכל אג"ח", מסביר מנהל בשוק ההון. עד כה נענו להצעה מחזיקים ב–368 אלף אג"ח מתוך 2.5 מיליון, והמציעים עשויים לגרוף תמורתן רווח קל של כ–300 אלף שקל.

הצעות רכש נוספות הוגשו באחרונה גם לאג"ח של החברות אולימפיה וחבס. באחרונה התפרסמה גם הצעת רכש לאג"ח של קמור. המחיר בהצעת הרכש בקמור הוא 15 אגורות לאיגרת, ותוקפה אמור לפוג היום. על פי הערכות, בקופת קמור יש כסף שמספיק לשלם כ–40 אגורות לכל איגרת, כתוצאה ממכירת נדל"ן שבוצעה. הכסף מהמכירה עוד לא הגיע לקופת החברה.

מי שמשלם את מחיר חוסר הידיעה הוא הציבור, שרכש בעבר אג"ח של החברות האלו במחיר גבוה. הצעות הרכש, שנענות במחיר נמוך, רק מעמיקות את ההפסד של הציבור. הציבור נענה להצעות הרכש האלו מכה טעמים. ראשית, אנשים רוצים להיפטר מנכס שהסב להם הפסדים, ואף הפך לבלתי נזיל. זהו הפסד שמטריד את המשקיע בכל פעם שהוא מסתכל על תדפיס חשבון ההשקעות שלו. האפשרות להנזיל נכס כזה תמורת סכום פעוט מספיקה לעתים כדי להיענות להצעה. שנית, הציבור אינו יודע מה מתרחש בחברה, אילו נכסים היא מימשה, וכמה הוא יוכל לקבל תמורת האג"ח שבידו. היעדר הידע פועל כמובן לטובת "טורפי הנבלות" שיכולים לגרוף רווחים נאים.

מי שאמור לשמור על המשקיע הקטן הם שני גורמים: יועץ ההשקעות בבנק ורשות ניירות ערך. היועצים בבנק לא תמיד מודעים לפער בין השווי הכלכלי של האג"ח למחיר שננקב בהצעת הרכש; דבר שמקשה עליהם לתת ייעוץ טוב ללקוח. הם גם לא נמדדים על תשואת התיק של הלקוחות, ואין להם תמריץ לבצע מחקר עצמאי.

שומר הסף השני הוא רשות ניירות ערך, אך ידיה כבולות בעניין זה. מאחר שאלה חברות שנמצאות בהליכי כינוס נכסים הן כפופות לבית המשפט ולמפרק שמונה להן, אך אינן כפופות לרשות.

הרשות אמנם מקיימת דיאלוג עם המפרק, ומבקשת ממנו לפרסם דו"חות על מצבה הפיננסי של החברה, אך המפרק אינו כפוף לה ומשמש נציג של בית המשפט. הוא אינו חייב להיענות לבקשת הרשות, ולמרות זאת מרבית המפרקים מפרסמים דו"חות על מצבן של החברות בפירוק. אלא שגם אם הדו"חות האלו קיימים, רוב המשקיעים והיועצים אינם טורחים לעיין בהם וללמוד אותם. זה מבטיח שהצעות הרכש של "טורפי הנבלות" יימשכו גם בעתיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#