הפאשלה של HSBC, התגובה הבעייתית של פלוג - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפאשלה של HSBC, התגובה הבעייתית של פלוג

האם הסקירה נכתבה בתום לב והאם היה על בנק ישראל להודיע שהדו"ח אינו מבוסס על מידע פנים?

17תגובות

בשלושת ימי המסחר האחרונים, שוקי המניות, האג"ח והמט"ח בתל אביב גועשים. הסיבה העיקרית, כנראה, לתכונה יוצאת הדופן, היתה סקירה "פנימית" של בנק HSBC בנוגע למשק הישראלי. בסקירה, שפורסמה ביום ה' באתרים הכלכליים, הציג אסטרטג הבנק מוראט טופראק, תחזית יוצאת דופן לשוק הישראלי. בין היתר, טופראק העריך שבנק ישראל יפחית, כבר בהחלטת הריבית הקרובה, את הריבית במשק לרמה שלילית, ולא פחות מכך, יחל בתוכנית הרחבה כמותית בסכום שיכול להגיע ל-72 מיליארד שקל.

התחזית שטופראק ניפק, שהתבררה הערב כשגויה, אינה יוצאת דופן, הרי סקירות עם תכנים דומים ותחזיות זהות מפורסמות דרך קבע על בסיס שבועי. כך, לא מעט כלכלנים מישראל העריכו בשבועות האחרונים שבנק ישראל עשוי בחודשים הקרובים להפחית את הריבית לרמה שלילית, ואולי אף להכריז על הרחבה כמותית (QE). הרחבה כמותית, שמשמעותה הדפסה של כסף ורכישה של אג"ח ממשלתיות בשוק, נועדה לסייע להחלשת השקל, שעבר ייסוף חד בחודשים האחרונים.

ואולם, הסקירה של HSBC היתה יוצאת דופן ביחס לסקירות אחרות, וזאת בשני פרמטרים מרכזיים: מספרים ותאריכים. כך למשל, HSBC ציין שבשלב הראשון – שעשוי להיות כבר במועד הפחתת הריבית או לכל היותר בתחילת הרבעון השני – הוא צופה שבנק ישראל יחל בתוכנית הרחבה כמותית בהיקף של 31-27 מיליארד שקל. בתרחיש האגרסיבי יותר, HSBC טען שבנק ישראל יבצע רכישות אג"ח של עד 72 מיליארד שקל – "כ-7% מהתוצר במשק או 14% מהחוב הממשלתי הסחיר". השימוש במספרים מדויקים אולי הגביר את הרושם שהמסמך נכתב על סמך מידע מבוסס, שאינו נחלת הכלל.

אלכס קולומויסקי

מלבד המספרים והתאריכים, הסקירה של HSBC היתה יוצאת דופן גם בעוצמת התגובה שהיא גררה עימה בשווקים. מעט לאחר פרסום הסקירה, מדד ת"א 25 כבר זינק ב-2.3% (העלייה התמתנה לאחר מכן ל-1.4%), לשיא חדש. גם שוק האג"ח הממשלתיות עלה עד 1.8%, וכך גם הדולר והיורו. העליות החדות בשוקי המניות, האג"ח והמט"ח, המשיכו גם אתמול, וגררו את הבורסה לשיאים נוספים.

גורם בשוק ההון הגיב הערב לסקירה של HSBC: "הסקירה היתה שונה מכיוון שהיא הציגה תוכנית מפורטת, ונוצר רושם כי מדובר בידיעה של הדברים. ראיתי אלפי סקירות של כלכלני מקרו, אך מעולם לא ראיתי סקירה שהצליחה להזיז את השוק בעוצמה שכזו".

למרות התגובה החריפה בשווקים והציפיות הגבוהות שעוררה בקרב המשקיעים והסוחרים, בבנק ישראל נמנעו להתייחס אל תוכנה או להגיב לה. בתגובה לפניית TheMarker ביום ה', בבנק מסרו כי הם מסרבים להתייחס לנושא. "לא ייתכן בנק ישראל יגיב להערכות של כלכלן כזה או אחר", הסבירו אז מקורבים. ייתכן שבבנק ישראל גם הרגישו ב"נוח" שלא להתייחס לסקירה, שכן היא תאמה את המגמות שבנק ישראל מנסה לייצר בשוק ההון בתקופה האחרונה, ובראשן פיחות בשקל.

גורם בסביבת בנק ישראל, שבוודאי הבחין בתהודה של עבודת HSBC, הבהיר עוד במהלך סוף השבוע כי הפרסום של HSBC אינו מסתמך על מידע פנימי כלשהו מבנק ישראל. אותו גורם הדגיש שצעדי מדיניות מוניטארית של בנקים מרכזיים מתפרסמים בהודעות לעיתונות, ובטח שלא על ידי הדלפות או "ספינים" תקשורתיים.

רויטרס

ההסברים שניפק אותו גורם נראים נכונים, וכנראה שלבנק ישראל לא היה קשר לסקירת HSBC. עם זאת, הפרשה משאירה אחריה טעם רע, ולא מעט שאלות פתוחות: האם הסקירה נכתבה בתום לב או שמא היה ניסיון להשפיע על כיוון השווקים? האם HSBC ביצע פעולות מכירה או קנייה בסמוך לפרסום הסקירה בתקשורת? האם לנוכח תגובת השווקים, נכון היה שבנק ישראל ייצא בהודעה רשמית, חד משמעית, כי המידע שבה אינו מבוסס על מידע פנים? והאם היה על בנק ישראל לנהל טוב יותר את ציפיות השוק, ולהגיב לפרסום המידע, בזמן  אמת, פשוט בצורה מוצלחת יותר?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#