הפיקוח על הבנקים סירב לשמוע את עמדת "ישראל יקרה לנו" בעניין כרטיסי הדביט - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפיקוח על הבנקים סירב לשמוע את עמדת "ישראל יקרה לנו" בעניין כרטיסי הדביט

המפקח דודו זקן שמע את עמדת ראשי הבנקים ולא את עמדת העמותה המייצגת את עמדות הציבור ■ בנק ישראל: "עמדת העמותה נשלחה לבנק ישראל בכתב, והיא תילקח בחשבון"

22תגובות

הפיקוח על הבנקים צפוי לפרסם בימים הקרובים את ההוראות המחייבות לרפורמת כרטיסי הדביט, לאחר ששמע ביום חמישי את עמדת ראשי הבנקים בנושא. הבוקר הפיקוח על הבנקים אמור היה לשמוע את עמדת עמותת "ישראל יקרה לנו" וקבוצת "צדק פיננסי 20k4me" אולם, הפיקוח ביטל את שמיעת עמדותיהם ברגע האחרון בטענה כי היה ניסיון להפוך את הדיון לפרובוקציה.

נציין כי קבוצת צדק פיננסי, כתבה על הפגישה המתוכננת בעמוד הפייסבוק שלהם ובשעות הבוקר סטודנטים פעילים בקבוצה חילקו פליירים התומכים בקידום רפורמת הדביט. כמו כן הקבוצה הפיצה את עמדתה בעניין רפורמת הדביט לכלי התקשורת. בתגובה, בנק ישראל סירב לקבל את פניהם הבוקר.

בלומברג

הראל פרימק, חבר קבוצת "צדק פיננסי": "בנק ישראל מנסה בכל דרך למנוע דיון הגון וצודק על יוקר המחייה. לא התקיים שום שימוע ציבורי, והיחידים שהוזמנו להביע את עמדתם בפני בנק ישראל היו מנכל"י הבנקים. הבנק נכנע באופן מחפיר לבנקים, לבעלי ההון ולטייקונים והפקיר להם את הזירה באופן שיאפשר להם שוב למסמס את רפורמת הדביט. דברי הבנק על פרובוקציה הינם דברי הבל ורעות רוח, הגיע הזמן שגם בבנק ישראל יבינו מהי דמוקרטיה, ויפנימו כי הבעת עמדה אינה פרובוקציה, אלא חובה אזרחית".

עוד הוסיף פרימק: "הגענו הבוקר לשער בנק ישראל בהבנה שהפגישה מתקיימת, כאשר בשער הבנק ונודע לנו כי לא תתקיים פגישה. ביקשנו לשוחח טלפונית עם אילנית מדמוני, איתה אמורה להתקיים הפגישה, היא סרבה ודרשה מקצין הבטחון שיבקש מאיתנו לעזוב את המקום. המתנו מספר דקות, ומשנוכחנו לדעת כי לא יפגשו אותנו עזבנו בשקט את המקום. הדיבורים על פרובוקציה הם ניסיון עגום של הבנק להתבצר מאחורי חומות ואנשי ביטחון כנגד אזרחים שומרי חוק. הגיע הזמן שבבנק ישראל יפסיקו להתנהל בכוחנות, ויאפשרו גם לאזרחים להביע את דעתם".

בשעה שהפיקוח מסרב לשמוע את עמדות הארגונים החברתיים, ביום חמישי המפקח על הבנקים דודו זקן שמע את עמדותיהם של ראשי הבנקים במסגרת הוועדה המייעצת, וזאת לקראת פרסום ההנחיות הסופיות והמחייבות של הרפורמה בימים הקרובים.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "בנק ישראל מקדם תחרות בענף כרטיסי האשראי ובמסגרת זו נקט בצעדים שיאפשרו להחדיר מוצר מתחרה – כרטיס לחיובי מיידי (כרטיס דביט). במסגרת קידום הרפורמה שתיטיב הן עם הציבור והן עם עסקים קטנים רבים קיבל בנק ישראל ניירות עמדה מגורמים רבים. עמדתה של עמותת "ישראל יקרה לנו" נשלחה לבנק ישראל בכתב, והיא תילקח בחשבון במלוא הרצינות. הסיכום, לפנים משורת הדין, לקיים עם העמותה דיון מקצועי גם בעל פה בוטל, נוכח העובדה שאופי הדיון חרג מהמתווה המקצועי עליו הוסכם והפך פרובוקטיבי".

תומר אפלבאום

ל"ישראל יקרה לנו" ישנן שתי הערות מרכזיות לגבי הרפורמה שמגבש המפקח על הבנקים. ההערה המשמעותית היא בעניין עמלת הסליקה. המפקח מציע להגביל את שיעור עמלת הסליקה הצולבת על עסקאות חיוב מיידי (המהווה מחיר הרצפה על בסיסי מחושבת עמלת הסליקה לבית העסק) ל-0.3%. לדברי ישראל יקרה לנו "הפיקוח צריך להיות לא רק על העמלה הצולבת אלא בעיקר על סך עמלת הסליקה לבית העסק. סך עמלת הסליקה לבית העסק היא העלות האמיתית של פעולת החיוב בכרטיס הדביט. זאת עקב כך שבמקרים קודמים "התחכמו" חברות האשראי והעלו עמלות "אחיות", כך שמבחינת הצרכן לא היה חיסכון בעלויות, ולעיתים אף עליה בהן". בהקשר זה כותבים בישראל יקרה לנו כי " אין שום צורך שעמלת הדביט תהיה פרופרציונית לגובה העסקה. העלות של סליקת עסקה ב-100 אלף שקל זהה לסליקת עסקה ב- 30 שקל. על העמלה המקסימלית להיות כזו שמייצגת את העלויות האמיתיות למערכת הבנקאות. עמלה נמוכה ככל הניתן תעודד שימוש בכרטיס הדביט ויש לכך יתרון למשק – כולו על פני שימוש במזומנים או צ'קים".

ההערה המשמעותית הנוספת של ישראל יקרה לנו היא בעניין אופן הפצת הכרטיסים. המפקח על הבנקים מציע כי הבנקים יציעו את הכרטיס לכל לקוחות המערכת הבנקאית, וינפיקו את הכרטיס למי שיביע בו עניין. בישראל יקרה לנו טוענים כי "על הפיקוח להכתיב לבנקים את נוסח הפנייה היזומה ללקוחות קיימים בהצעת כרטיס הדביט, ולדאוג שתהיה בעלת כוונה חיובית כלפי הלקוחות; אחרת, מכיוון שהבנקים לא ששים לאמצעי תשלום זה, הפנייה )בעל פה או בכתב(, עלולה להיות כזאת שהצרכנים לא יבינו את יתרונות השימוש בדביט ויישארו אדישים או אף יירתעו מהשימוש בו"

מיקה צור, חברת קבוצת "צדק פיננסי" מסרה כי "דו"ח הדביט, במתכונתו הנוכחית אינו שלם, ויש חשש כבד שהרפורמה לא תצלח – אלא אם כן יוכללו בדו"ח השינויים שאנו מציעים. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר רצונם של הבנקים להחדרת כרטיס הדביט, מחשש לאובדן הכנסות משמעותי. חברות כרטיסי האשראי, הנמצאות בבעלות הבנקים, מניבות להם הכנסות של כ-4 מיליארד שקל לשנה (כ-2,200 שקל למשפחה בישראל בממוצע), ורווח על ההון ברמה פנטסטית של למעלה מ-20 אחוז".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#