שמשון שקע בשערי עזה: הקידוח המאכזב של ישראמקו הטביע 110 מיליון דולר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שמשון שקע בשערי עזה: הקידוח המאכזב של ישראמקו הטביע 110 מיליון דולר

ממצאים גיאולוגיים חדשים אילצו את השותפות בשמשון להודיע בשבוע שעבר על מחיקות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים ■ סימני השאלה סביב המאגר החלו להצטבר עוד בקידוח, וגם לפניו. כמו בסיפור התנ"כי, התברר שלמאגר נקודת תורפה אחת: מבנה גיאולוגי בעייתי

תגובות

המשקיעים בשותפויות הנפט והגז בישראל חוו בשנים האחרונות כמה הצלחות כבירות, כמו במקרה של הקידוחים תמר ולווייתן, ולצדן, לא מעט אכזבות מהדהדות. אל רשימת הכישלונות הכואבת - שכללה עד כה את הקידוחים שהתבצעו בשטחי החיפוש מירה, שרה, ישי, שמן ובעוד כמה שטחי חיפוש יבשתיים - הצטרף בשבוע שעבר גם מאגר שמשון. בקידוח, שיצא אל הפועל עוד ב–2012, הושקעו כ-110 מיליון דולר - סכום המגלם את עלות שכירת האסדה, מבחני ההפקה, סקרים גיאולוגיים וההוצאות הנלוות במשך השנים. סכום ההשקעה הזה שקע כנראה במצולות הים, לבלי שוב.

ביום חמישי האחרון הודיעו השותפות בשמשון, שבעבר הוכרז כ"תגלית" גז, כי ניתוח של ממצאים חדשים (בהתבסס על סקרים גיאולוגיים מעודכנים) העלה שכמות המשאבים במאגר נמוכה משמעותית מהכמות שהוערכה בתחילה. כך נמצא שכמות הגז לפי האומדן הטוב ביותר, המקובל בקידוחים מסוג זה, מסתכמת בכ–5.2 מיליארד מ"ק (BCM) בלבד, בהשוואה לכ–15.6 BCM גז טבעי לפי הדו"ח הקודם. זוהי כמות נמוכה מאוד, אפילו זניחה, השווה בהיקפה ל–1.5% בלבד מכמות הגז במאגר תמר השכן. לכן, השותפות במאגר - ובראשן קבוצת נפטא שבשליטת חיים צוף - מסרו כי ייאלצו למחוק את כלל יתרת השקעתן בפרויקט, כ-110 מיליון דולר בסך הכול.

איליה מלניקוב

מי שעמד בראש קונסורציום המשקיעים בקידוח שמשון היה צוף, באמצעות שלוש שותפויות חיפושי גז ונפט שבשליטתו העקיפה - ישראמקו (השותפה בתמר, ושבה צוף מכהן כיו"ר פעיל), נפטא וחנ"ל. לצדו של צוף ניתן למצוא את מפעילת הקידוחים ATP (שבינתיים הספיקה לפשוט רגל) ואת שותפות מודיעין אנרגיה, הנשלטת על ידי קבוצת אי.די.בי וצחי סולטן. השותף המרכזי בקונסורציום המשקיעים היה הציבור הרחב, שהחזיק בצורה ישירה ועקיפה (באמצעות הגופים המוסדיים) בעשרות אחוזים בכל אחת מהשותפויות.

שמשון ממוקם בדרום המים הכלכליים של ישראל, כ–92 ק"מ מערבית לאשקלון, ומשתרע על שטח של כ–400 קמ"ר סמוך לקו הגבול הימי שבין ישראל לרשות הפלשתינית. רישיון החיפוש ניתן ביוני 2006 לישראמקו ולקבוצת דלק ( דלק קידוחים ואבנר), שבהמשך וויתרה על אחזקותיה לטובת רישיון אוהד הסמוך. בעת ביצוע הקידוח, הזכויות ברישיון נחלקו בין המפעילה האמריקאית ATP (כ-40%), ישראמקו (39%), חנ"ל־ים המלח (10%), נפטא (10%) וחנ"ל הפרטית (1%).

נקודת התורפה: 
מבנה גיאולוגי בעייתי

טרם ביצוע קידוח האקספלורציה, קידוח ראשוני לבחינת משאבי הגז והנפט, השותפות בשמשון גילו אופטימיות יתרה ששאבה רוח גבית משני גילויי מרבצי הגז הגדולים מעט קודם לכן - תמר (ינואר 2009) ולווייתן (יוני 2010). הסקרים הגיאולוגיים המקדמיים העלו כי כמות הגז בשמשון עשויה להגיע ל–95 BCM, כשליש מכמות הגז בתמר. זאת כשהאומדן החציוני עמד על כ–65 BCM (כחמישית מתמר). הסקרים אף הצביעו על שכבה משמעותית בעובי של 31–117 מטר, שבה עשוי להימצא גז טבעי.

ואולם, כמו בסיפור התנ"כי, התברר שגם למאגר שמשון היתה נקודת תורפה אחת - מבנה גיאולוגי בעייתי.

בשונה ממאגרי תמר או לווייתן, שנמצאו במבנים גיאולוגיים סגורים שהגדילו את הסיכויים למציאת גז אגור, המבנה הגיאולוגי של שמשון היה פתוח, דמוי קניון. מבנה שכזה נקדח בעבר בשכבות חול דומות במצרים - אך לא בישראל. המבנה הבעייתי פגע בסיכויי ההסתברות למציאת גז, שהיו נמוכים יחסית והסתכמו בכ-20% בלבד, בהשוואה לכ-50% בלווייתן.

אך למרות ההסתברות הנמוכה, דו"ח המשאבים האופטימי, שפורסם במארס 2012, לצד גילויי הגז הענקיים באותן השנים - דחפו את השותפות בשמשון לעבר קידוח אקספלורציה. במקביל, באפריל 2012 בחרה מודיעין אנרגיה - בניהולו של רון מאור - להיכנס כשותפה בקידוח לאחר שרכשה 10% מהזכויות במאגר, בתמורה לכ–15 מיליון דולר. עבור פעולת הקידוח, השותפות הישראליות חברו ל-ATP, חברת נפט אמריקאית בעלת ניסיון רב שפעלה בעיקר במפרץ מקסיקו. באפריל 2012 החלה ATP בביצוע הקידוח באמצעות אסדת האנסקו 5600. הקידוח הגיע לעומק של 4.4 ק"מ אל שכבת "חולות תמר", שבה נמצאו בעבר מרבצי הגז הגדולים מול ישראל.

כבר במהלך הקידוח התגלו סימנים שרמזו כי מדובר בקידוח יוצא דופן ביחס לתמר או ללווייתן. בין היתר, ביולי 2012 נמצא כי עובי שכבת הגז קטן משמעותית ממה שהוערך בתחילה, ומסתכם בכ–19 מטר בלבד. עם זאת, במהלך הקידוח התגלו סימני גז משמעותיים, מה שהפיח אופטימיות בקרב המשקיעים — והשותפות פירסמו הבהרה, לפיה עובי שכבת הגז נכון לנקודת הקידוח בלבד, והנתון עשוי להשתנות בנקודות אחרות במאגר.

על רקע סימנים אלה, השותפות בשמשון החליטו להמשיך למבחני הפקה בעלות כוללת של כ–35 מיליון דולר נוספים. השותפות קיוו כי מבחני ההפקה יאפשרו להן לבחון לעומק את מאפייני המאגר ולקבל הערכה מתוקנת לכמות הגז שניתן להפיק ממנו, אם בכלל. חודש מאוחר יותר, באוגוסט 2012, שמשון אף הוכרז כתגלית, הכרזה טכנית בעיקרה שחייבה את השותפות לפרסם דו"ח משאבים מעודכן תוך 60 יום.

דו"ח המשאבים: מאופטימיות לאכזבה

לא עברו שלושה חודשים מאז סיום הקידוח בשמשון - ואופטימיות המשקיעים התחלפה באכזבה. דו"ח המשאבים המעודכן שפורסם באוקטובר 2012 והתבסס על הנתונים החדשים, מצא כי כמות הגז מסתכמת בכ–15.6 BCM גז בלבד - כ–25% מהכמות שהוערכה עד כה. אך למרות זאת עדיין לא נסתם הגולל על פיתוח המאגר, והשותפות קיוו כי קרבתו של שמשון למאגר מארי B הסמוך (שסיפק את צרכי המשק במשך עשור), תאפשר לחבר אותו לתשתית הולכת הגז הקיימת - בעלות נמוכה.

ואולם, המבנה הגיאולוגי הבעייתי של שמשון חייב את השותפות לבצע סקרים גיאולוגיים תלת מימדיים נוספים, שיוכלו לשקף באופן טוב יותר את צורת המאגר ואת יכולת הפקת הגז. ואכן, ב–2013 השותפות ביצעו סקר חדש עם ציוד מתקדם יותר שאת ממצאיו העבירו ל-NASI, מעריך האנרגיה הבלתי תלוי. הממצאים החדשים, שהליך ניתוחם הושלם רק בשבוע שעבר, חשפו כי האפשרות להגיע אל חלק מהגז שנמצא במאגר בעייתית - וכמעט בלתי אפשרית. כתוצאה מכך, היקף המשאבים המוכחים שוב נחתך, בפעם השנייה, ל–5.2 BCM בלבד - כמות זניחה, שאינה מצדיקה פיתוח כלכלי.

למורת רוחם של השותפות ושל המשקיעים, חלום הגז של שמשון נקבר בשבוע שעבר עמוק באדמה. השותפות נאלצו לדווח על מחיקות ענק שיבצעו בדו"חות הרבעון הראשון של 2015, יתרת השקעתן בפרויקט הענק. ישראמקו, השותפה המרכזית בפרויקט, הודיעה כי תמחק 41 מיליון דולר; מודיעין, שבעבר כבר מחקה חלק מהשקעתה ברישיון, תיאלץ לבצע הפחתה של 10 מיליון דולר. נפטא, שמחזיקה בחלק מהזכויות ברישיון באופן ישיר ובחלקן באמצעות שותפויות חנ"ל וישראמקו, דיווחה כי תמחק כ–65 מיליון דולר. בסך הכול, השותפות הישראליות ברישיון יאלצו למחוק כ–75 מיליון דולר, בעוד שאת היתרה כבר מחקה ATP, שהגיעה כאמור לחדלות פירעון ונכסיה נמכרו.

הכישלון בשמשון הוא הרביעי במספר של שותפות מודיעין - לאחר שזו נכשלה למצוא גז גם בקידוחי מירה ושרה, ולאחר שלא הצליחה להוציא אל הפועל, לפחות עד כה, קידוח ברישיון גבריאלה. למרות הכישלון, חברת הניהול של מודיעין (השותף הכללי) קיבלה כ–1.1 מיליון דולר, כ–7.5% מסך ההשקעה של מודיעין בשמשון, בתוספת דמי ניהול חודשיים של 20 אלף דולר. הסכומים שולמו מתוקף הסכם הניהול הקיים עם השותף הכללי של מודיעין - חברה פרטית שאינה מחוייבת לדווח.

על רקע המחיקות העמוקות, גם יחידות ההשתתפות של השותפות סבלו ממונטום שלילי: בשני ימי המסחר שלאחר ההודעה, חנ"ל צנחה בכ-6.5%. גם נפטא ירדה בשיעור דומה. ישראמקו נפלה ב–4.7%, ומודיעין נחלשה ב-1.1%. ואולם, השותפות בשמשון מקוות כי הכישלון אינו מהווה סוף לסיפור בכל הנוגע לרישיון שמשון. מקורבים לשותפות הדגישו כי הכישלון נכון רק למבנה גיאולוגי אחד שנמצא, ובעתיד עשויים להתבצע קידוחים נוספים במבנים גיאולוגיים שכנים. למרות האכזבה, בקבוצת צוף יכולים בינתיים להתנחם ברווח שנתי נקי של 2.5–3 מיליארד שקל שמייצר עבורם מאגר תמר- שבו הם שותפים לצד קבוצת דלק, נובל אנרג'י ואלון גז.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#