סיכום קדנציה: המניות בשיא, הריבית בשפל - והאינפלציה נבלעה באדמה

סיכום דו-שנתי לממשלת נתניהו בשווקים הפיננסיים: מדדי המניות והאג"ח בבורסה מספקים לממשלה היוצאת ציונים לא רעים כלל ■ נתוני הצמיחה סבירים, לחצי האינפלציה התאיידו והגירעון הממשלתי התכווץ ■ על ההישגים מעיבה האי-ודאות הרגולטורית

עמרי זרחוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
עמרי זרחוביץ'

שנתיים וחודשיים בלבד חלפו מאז התקיימו הבחירות האחרונות בישראל. הממשלה שמסיימת כעת את כהונתה נחשבת, לפחות על הנייר, בעלת תפישה כלכלית ימנית. בתקופה זו נקטה הממשלה צעדים רבים, שחלקם היו טובים למשקיעים שוק ההון וחלקם פגע בהם.

בתקופה זו הושפעה הבורסה הישראלית גם מהכלכלה העולמית, שגם בה היו כמה תהליכים משמעותיים, למשל ההרחבה הכמותית בארה"ב, ולאחרונה גם באירופה, ירידת מחירי הנפט והמלחמה באוקראינה. בחזית המקומית ניתן לציין את מבצע צוק איתן, שנמשך כחמישה שבועות בקיץ 2014, ועצר חלק ניכר מענפי המשק, אך השפעתו על הבורסה ועל מחירי הנכסים הפיננסיים היתה כמעט שולית.

ב–26 החודשים שעברו מאז הבחירות לכנסת ה–19 רשמו המדדים המובילים בתל אביב עליות נאות. מדד ת"א 25 (מעו"ף) ות"א 100 עלו בכ–28%. בימים האחרונים שוברים המדדים המובילים כמעט מדי יום שיאים, ואתמול הם התקרבו עד כדי 0.1% משיאיהם. עם זאת, מדדים אלו עלו בצורה מתונה יותר מ–S&P 500 ומדד בלומברג אירופה 500, שעלו בתקופה זו ב–37%.

סוף תקופה. נתניהו ולפיד בכנסתצילום: אמיל סלמן

גם בכל הקשור לנתוני המקרו, הביצועים של המשק הישראלי מהשנתיים האחרונות נראים לא רע בכלל. הצמיחה במשק הגיעה ל–3.2% ב-2013 ו-2.8% ב-2014. "המשק שלנו המשיך לייצר צמיחה, גם אם יותר מתונה, בעוד באירופה יש מיתון, ובארה"ב חזרו לצמיחה בקצב יותר גבוה רק בשנה האחרונה", ציין אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש. "לכן, העליות במדדים אינן טובות באופן מיוחד, גם אם מביאים בחשבון את מבצע צוק איתן", הוסיף.

משקיעים בבורסה נוטים לאהוב בדרך כלל ממשלות ימין כלכלי. עם זאת, אחת הסיבות שכנראה העיבה על השווקים בתקופת ממשלת נתניהו־לפיד היתה תהליכי קבלת ההחלטות בה.

אלו ממשלות שנחשבות לכאלו שאינן מפריעות לשווקים, ואינן נוקטות צעדי רגולציה מיותרים. ואולם, הממשלה הנוכחית הכניסה הרבה אי־ודאות לשווקים השונים והקשתה הן על החברות, שחלקן מצמצמות את פעילותן המקומית, והן על קבלת ההחלטות של המשקיעים. כך, לדוגמה, חברת כיל, נפגעה מהמלצות ועדת ששינסקי 2, והחליטה להתמקד בהשקעותיה בחו"ל על חשבון ישראל.

מה השתנה מאז הבחירות הקודמות

דוגמה בולטת נוספת מהחודשים האחרונים היא שוק הגז, שהושפע מההחלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, בדצמבר 2014 לפתוח את ההסכם עם קבוצת דלק וחברת נובל אנרג'י, בניסיון להילחם במונופול שנוצר בשוק הגז. המהלך גרם לצניחה במניות של חברת דלק ושל שותפויות הגז בבורסה. הוא הגדיל את האי־ודאות, והגביר את הסיכוי לעיכוב פיתוחו של מאגר לווייתן.

ואכן, למרות העלייה בשוק המניות, מדד הנפט והגז בבורסה דווקא ירד בתקופת הממשלה הנוכחית בכ–15%. עם זאת, היחלשות המדד אינה נובעת רק מהחלטת גילה, אלא הושפעה גם מהצניחה במחירי הנפט בשנה האחרונה. גז הוא אמצעי אנרגיה אלטרנטיבי, וחלק מחוזי הגז צמודים למחירי הנפט.

הבנקים על הכוונת

אחד הענפים העיקריים שעשויים להיות מושפעים בעקבות הבחירות הוא ענף הבנקים. רבים סבורים שמשה כחלון ימונה לאחר הבחירות לשר האוצר. כחלון ביסס את הקמפיין שלו על צעדים שיש, לדעתו, לנקוט כדי ליישם רפורמה במערכת הבנקאות. המשקיעים חוששים שהדבר יביא להקטנת הרווחיות של הבנקים. בשבוע האחרון ירד מדד הבנקים בכ–4%. הממשלה לא נקטה צעדים משמעותיים הנוגעים למגזר הבנקים, ומדד ת"א בנקים עלה מתחילת כהונתה ב–9%. "הבנקים בישראל מאוד זולים ונסחרים במכפיל הון נמוך. כבר תקופה ארוכה שמחכים לראות מה יעשו בשוק הבנקאות. המדד אכן עלה, אבל פחות בהרבה ממגזר הפיננסים ב–S&P 500, שעלה בשנתיים האחרונות בכ–32%", אמר זבז'ינסקי.

בתחום אחר הממשלה האחרונה דווקא תרמה לוודאות הרגולטורית בכך שהעבירה יחסית מהר את חוק הריכוזיות. החוק עבר ואושר בדצמבר 2013. לפי החוק, חברות אחזקה גדולות מחויבות להפריד בין אחזקות פיננסיות לריאליות ולמכור לפחות אחת מהן בטווח זמן של כשש שנים (שמהן כעת נותרו פחות מחמש שנים). אחת מאלו שצריכות להימכר היא חברת הביטוח הפניקס, שבעלת השליטה בה היא קבוצת דלק של יצחק תשובה. גם חברת כלל ביטוח עומדת למכירה, אך זאת בגלל הסדר החוב באי.די.בי. מדד ת"א ביטוח עלה בשנתיים האחרונות בכ–26%.

המדד המפתיע ביותר הוא ת"א תקשורת, שעלה מתחילת 2013 ב–47.5%. את המדד הובילה מניית בזק, שזינקה ב–110%. תמונת המדד מטעה במקצת, מאחר ששתי מניות חברות הסלולר, פרטנר וסלקום, דווקא סבלו מהרפורמה בענף התקשורת והגברת התחרות בו, ששחקה עד דק את רווחיותן. מניית סלקום ירדה מתחילת 2013 ב–28% ופרטנר נפלה ב–35%. בזק, שמתחרה גם בסלקום ופרטנר באמצעות פלאפון, הצליחה יותר. היא המשיכה להרוויח ולחלק דיווידנדים, ונהנתה ממעמדה כספק מוביל בתקשורת קווית. הממשלה הנוכחית ביצעה באחרונה את רפורמת השוק הסיטוני, שאמורה להכניס לו יותר תחרות, אבל עד כה מניית בזק לא הגיבה לכך בצורה שלילית מדי.

ההשפעה של מדיניות הממשלה ניכרה בצורה חזקה יותר בשוק האג"ח. שוק זה סיים שנתיים חיוביות מאוד, שבסופן מצויות תשואות האג"ח הממשלתיות ברמות שפל. ממשלת ישראל תרמה לעליות בשוק האג"ח דרך סגירת גירעון גדול של כ–40 מיליארד שקל שירשה מהממשלה הקודמת.

"הממשלה תרמה לעליות בשוק האג"ח, כי הצליחה אחרי הבחירות האחרונות להוריד גירעון של כ–4.5%–5% מהתוצר לכ–2.5%–3%", אמר זבז'ינסקי. הוא ציין כי גם המדיניות המוניטרית של בנק ישראל תרמה למגמה החיובית בשוק האג"ח.

"בנק ישראל מושפע, כמובן, ממה שקורה בעולם, אך היה לו תפקיד מכריע. הורדת הריבית גרמה לירידת התשואות גם באג"ח", הוסיף. מדדי האג"ח הממשלתיות עלו בכמעט 15% בשנתיים האחרונות. תשואת האג"ח הממשלתיות צנחה בתוך שנתיים לשפל. אג"ח של ממשלת ישראל ל–10 שנים שנסחרה סביב תשואה לפדיון של 4% לפני שנתיים, נסחרת כיום בתשואה לפדיון של כ–1.8%. התנועה הזו נובעת בעיקר מירידת התשואות הגורפת בכל העולם. לזכותה של הממשלה חשוב לומר שהיא שמרה על משמעת תקציבית, ולא חוללה נזקים שהיו עלולים לחבל בירידת התשואות הזו.

עוד גורם שסייע לירידת התשואות החדה באג"ח הוא ירידת המדרגה באינפלציה בישראל. ב–2013 נרשמה בישראל אינפלציה של 1.8%, וב–2014 היתה אינפלציה שלילית (0.2%–). שני המדדים הראשונים של 2015 היו גם הם שליליים (מינוס 0.9% בינואר ומינוס 0.7% בפברואר). סביבת אינפלציה נמוכה, על גבול הדפלציה, שוררת כיום במדינות רבות בעולם המערבי, וישראל מושפעת מהן. זבז'ינסקי מציין, עם זאת, שגם הממשלה תרמה לירידת המחירים בישראל. "מעבר לכל ההוזלות שייבאנו מהעולם, כמו מחיר הדלק, גם הממשלה תרמה בכל מיני צעדים שנקטה, למשל בתחום המזון, התקשורת המים והחשמל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker