אשראי נדיב לטייקונים? לא בבנקים של 2014

התמונה העולה מהדו"חות השנתיים מלמדת שתיק האשראי העסקי בבנקים נהפך ליותר קטן ופחות כדאי, ומקורות הצמיחה והרווח מצויים דווקא באשראי לצרכנים ולעסקים קטנים ■ הסיסמאות המובילות בבנקים כיום הן "הרחבה של השירותים הדיגיטליים" ו"התייעלות" - אבל כל בנק מגדיר אותה באופן שונה

סיון איזסקו
שתפו בפייסבוק

הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים בשנת 2014 הסתכם בכ-6.5 מיליארד שקל, ירידה של 7.3% לעומת רווח נקי מצרפי של 7 מיליארד שקל ב–2013 - כך עולה מהדו"חות הכספיים ל-2014 שפירסמו ארבעת הבנקים הגדולים, ומאזהרת הרווח שפירסם לאומי בה מסר כי הרווח ברבעון הרביעי של 2014 היה אפסי.

הנתון הבולט בדו"חות הבנקים בשנה החולפת הוא שיעור ההפרשות הנמוך להפסדי אשראי. כל הבנקים ציינו כי ההפרשות הנמוכות נבעו מהצלחה בגביית חובות עסקיים שהופרשו בעבר. כך, אף שהבנקים נדרשו על ידי המפקח להגדיל ב–0.2% את ההפרשות להפסדי אשראי בגין ההלוואות הצרכניות, ארבעת הבנקים ביצעו הפרשות להפסדים בתיק האשראי כולו בשיעור ממוצע של 0.14% לעומת 0.3% ב–2013.

במונחים כספיים גודל ההשפעה ברור יותר: אם בשנת 2014 הבנקים רשמו הוצאות להפסדי אשראי בהיקף של 1.84 מיליארד שקל, הרי שבשנה החולפת ההפרשה להפסדי אשראי הסתכמה בכ–0.85 מיליארד שקל בלבד — כלומר, ההפרשות הנמוכות חסכו לארבעת הבנקים הוצאה של כמיליארד שקל בשנה החולפת.

ההפרשות הנמוכות הושפעו בין היתר מהריבית הנמוכה במשק, שכן היא מוזילה את עלויות הפירמות ומקלה עליהן למחזר או להנפיק חוב בשוק ההון לצורך עמידה בפירעון החובות לבנקים.

גם אם לריבית הנמוכה יש השפעה שלילית על מרווח המימון של הבנקים מפעילות הפיקדונות, בדו"חות הבנקים ב–2014 הורגשו גם היתרונות של הריבית הנמוכה: רווחים ממימוש אג"ח בתיקי הנוסטרו ועלייה בהכנסות מעמלות מפעילות הלקוחות בניירות. הפועלים, דיסקונט והבינלאומי הציגו צמיחה דו־ספרתית בהכנסות מפעילות הלקוחות בניירות ערך.

הפגנה מול איגוד הבנקים. קשה לבנות על מהפכה של ממש בשירותי הבנקאות בישראל צילום: דודו בכר

התשואה להון מעסקים קטנים: 21%

בניסיון למזער את ההשפעות השליליות של הפחתת הריבית על מרווח המימון, הבנקים שינוי את תמהילי תיקי האשראי. הם הקטינו את האשראי למגזר העסקי, והגדילו את היקפי האשראי בפעילויות שבהן יש להם את היכולת לגבות ריבית גבוהה לנוכח התחרות הנמוכה — אשראי לעסקים קטנים ואשראי צרכני, שני מגזרים שהבנק מהווה עבורם הערוץ המרכזי לנטילת אשראי, ללא תחרות ממשית מצד שחקנים חוץ־בנקאיים.

מגזר העסקים הקטנים הוא אחד הרווחיים ביותר בבנקים. כך למשל, בבנק הפועלים התשואה על ההון במגזר זה היא 11.6%, בדיסקונט 18.4% ובמזרחי טפחות 21.5%. תשואה זו מסבירה מדוע הבנקים מרחיבים את האשראי למגזר. ב–2014 הפועלים הגדיל את האשראי לעסקים הקטנים ב–13%, מזרחי טפחות ב–17.6% ודיסקונט ב–6.6%.

כשהמפקח על הבנקים, דודו זקן, נכנס לתפקיד ב-2011, הבנקים העדיפו במיוחד את האשראי העסקי ללווים הגדולים במשק. אלא שאז הודיע זקן על אימוץ כללי באזל 3, ובמסגרת זו העלה את דרישות יחס הלימות ההון מ–7.5% ל–9%–10%. כפועל יוצא הבנקים הגדולים נדרשו להחזיק 33% יותר הון על כל אשראי עסקי שהם העניקו. לכן, באופן טבעי הפעילות הזו נהפכה למועדפת פחות, והבנקים החלו להגדיל את האשראי הצרכני, שזולל פחות הון, על חשבון האשראי העסקי.

אלא שאז המפקח הבהיר שגם משכנתאות אינן יכולת לענות עוד על ההגדרה של אשראי בסיכון נמוך, ודרש ממערכת הבנקאות להגדיל את שיעור הקצאות ההון כנגד הלוואות לדיור שניתנו במימון גבוה יחסית. בהמשך הוא דרש גם כי הבנקים יחזיקו בכריות הון בשיעור של 1% מתיק המשכנתאות (כ–2.7 מיליארד שקל תוספת דרישת הון עבור כלל המערכת). כך, אפיק האשראי הצרכני והאשראי לעסקים הקטנים נראה האטרטקטיבי ביותר מבחינת הבנקאים שכן הריביות באשראי הזה גבוהות והרגולציה נמוכה.

אלא שבתחילת השנה הבהיר המפקח כי בגין האשראי הצרכני הוא דורש מהבנקים להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי. אתמול המפקח כבר הציב מגבלה חדשה - על יחס המינוף של הבנקים. לקראת סוף הקדנציה של זקן, מנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשר, הרשה לעצמו למתוח בראשונה ביקורת על המפקח ואמר כי "על תיק המשכנתאות שלהערכתי הוא ברמת סיכון נמוכה מאוד, אנחנו מקצים בין פי 2 לפי 3 מכל בנק אירופי אחר.

כלומר, אנחנו מקצים את ההון שלנו על תיק שאנחנו הנמצא להערכתנו ברמת סיכון נמוכה בעוד הוא יכול היה לשמש למטרות בנקאיות אחרות". מזרחי, כבנק ש–62% מתיק האשראי שלו הוא משכנתאות, הוא שנפגע בצורה החמורה ביותר מהנחיות המפקח. מבנק שהיה בעל עודפי הון גדולים שיאפשרו לו לצמוח ולחלק דיווידנדים בו זמנית, הוא נהפך לבנק עם מגבלת הון אפקטיבית ויכולת חלוקת דיווידנדים מוגבלת בטווח הקרוב.

למזרחי אסטרטגיית התייעלות שונה

כל הבנקים במערכת הבנקאות נמצאים כיום בהליכי התייעלות, אבל למונח הרחב הזה יש פרשנות שונה בכל אחד מהם. הפועלים, לאומי ודיסקונט שמים דגש בתחום ההתייעלות על צמצום כוח אדם עודף והעברת פעילויות לערוצים דיגיטליים, ואילו על פי האסטרטגיה של מזרחי טפחות המונח התייעלות מוגדר כצמיחה של ההכנסות בקצב גבוה מזה של ההוצאות.

בעוד הפועלים הצהיר על פתיחה של סניפים שבהם הכל יתבצע באופן דיגיטלי ללא הדפסת ניירת, מזרחי טפחות ימשיך לפתוח סניפים פיזיים עם דלפקים, כמו פעם. בדו"חות הכספיים האסטרטגיה הזו של מזרחי טפחות — הכוללת השקעות נמוכות וצמיחה מהירה — עובדת, אך ברמת השטח הפועלים הופך להיות בנק יעיל יותר מבחינת תהליכי עבודה. תהליכים שבעבר נעשו באופן ידני כבר מבוצעים באמצעות מחשבים.

בדו"חות הכספיים מזרחי טפחות הוא עדיין הבנק היעיל בישראל במונחי יחס הוצאות תפעוליות לסך ההכנסות, אבל הבנק היחיד שהציג השנה שיפור ביחס זה הוא דווקא הפועלים שסוגר את הפער ממזרחי בקצב מהיר. פרשר אמר במסיבת העיתונאים כי "תהליך הדיגיטיזציה של הבנקים בישראל נובע מן הסתם מהצורך של הבנקים להתייעל אבל לא בהכרח נובע מהצורך של הלקוח. אנחנו מאמינים בלתת ללקוח את מה שהוא רוצה — בנקאות חמה, אישית ונגישה".

דיסקונט: האם בכר ימשיך

במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר סיפרה מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר טופילסקי, על הבנק שהיא מצאה כשנכנסה לתפקיד לפני שנה: "בתחילת 2014 היינו בשיאו של משבר ביחסי העבודה, על סף מכירת החברה הבת בניו יורק, כדי להתגבר על אתגר ההון והאסטרטגיה לא היתה לגמרי מגובשת". לא נראה היה כי אשר טופילסקי אמרה את הדברים כדי לנגח את היו"ר, יוסי בכר, שישב לצדה, המשלים בימים אלה חמש שנים בתפקיד. נראה היה כי המסר של טופילסקי היא שכיום יש לבנק תוכנית ברורה יותר לאן הוא רוצה להגיע.

ובכל זאת, בקרוב יחלו הבחירות לכהונת יו"ר דיסקונט. בכר מסיים קדנציה באוקטובר, ודבריה של אשר טופילסקי אינם תומכים בהתמודדותו מחדש של היו"ר. ההישג היחיד כנראה שבכר יכול לזקוף לזכותו הוא מינויה של אשר טופליסקי לתפקיד מנכ"ל הבנק.

החקירות בארה"ב צוברות תאוצה

דו"חות הפועלים ומזרחי טפחות חשפו כי הפועלים הפריש עד כה 196 מיליון שקל בגין פעילות הבנק בשווייץ מול לקוחות אמריקאים, ומזרחי טפחות הפריש עד כה 95 מיליון שקל. מהדו"חות של שני הבנקים ניתן להבין כי מזרחי יוכל לאמוד את היקף ההפרשה שיידרש לבצע בגין פעילותו בישראל שנעשתה מול הלקוחות האמריקאים ביולי, לאחר שיקבל את החומרים מפירמת KPMG המבצעת עבורו את הבדיקה. כלומר לכל המוקדם הבנק יבצע הפרשה בגין פעילותו בישראל מול לקוחות אמריקאים בדו"חות הרבעון השלישי. בהפועלים עדיין לא החל שלב איסוף החומרים, שכן צו גילוי המסמכים התקבל בבנק רק באחרונה. בהנחה שהפועלים יחל בקרוב לאסוף חומרים, ניתן להניח כי לכל המוקדם הוא יוכל לספק אומדן טוב יותר לגבי חשיפתו בדו"חות שיפורסמו בעוד שנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker