השוק הזכיר לבנק ישראל שאין לו שליטה על השקל

הדולר התחזק אתמול לשיא של שנתיים וחצי, אך היורו נחלש והוכיח ששערי המט"ח מושפעים ממגמות גלובליות, וההשפעה המקומית עליהם מוגבלת ■ כלכלנים: השפעות הפחתת הריבית החלו להתפוגג; הצעד הבא עשוי להיות הפחתת הריבית לאפס - ואפילו לרמה שלילית

ערן אזרן

עם פתיחת שבוע המסחר במט"ח אתמול, השוק המקומי הגיב בעוצמה לשינויים בסביבה המקרו־כלכלית העולמית שעליהם דווח בסוף השבוע. במשך היום זינק הדולר בכ–1% וחצה רף של 4.02 שקלים לדולר - רמתו הגבוהה זה שנתיים וחצי. במקביל, היורו נסחר בירידות חדות, שבשיאן הגיעו ל–1.7%, וזאת כשהוא נוגע ברמת שפל של יותר מ–12 שנה - 4.35 שקלים.

בשעות הצהריים נקבע שערו היציג של הדולר על 4.0170 שקלים - עלייה של כ–0.8%. בסוף השבוע, הדולר אף זינק ל–4.03 שקלים, רמה זהה לשיא שנרשם בספטמבר 2012.

התחזקות הדולר לא היתה ייחודית רק לשערו מול השקל, אלא איפיינה שורה של מטבעות בעולם - בהם הין היפני, היואן הסיני, הפרנק השווייצי והריאל הברזילאי. מדד הדולר (DXY), המייצג את ערכו מול "סל המטבעות" האמריקאי, נקבע אתמול ברמה הגבוהה ביותר זה 11.5 שנה.

הזינוק בערכו של הדולר בישראל ובעולם בימים האחרונים, מיוחס בעיקר לנתוני התעסוקה הטובים מהצפוי שפורסמו בארה"ב בסוף השבוע ושתמכו בהערכות כי הבנק הפדרלי יחל בהעלאת הריבית כבר ברבעון השלישי של 2015, ואולי אפילו קודם לכן. הנתונים הצביעו על המשך הירידה בשיעור האבטלה בארה"ב לרמה של 5.5% - שפל של יותר מ–6.5 שנים.

שיעור האבטלה הוא בין הפרמטרים המרכזיים שהבנק המרכזי בארה"ב משקלל בבואו לקבוע את גובה הריבית. העלאת מוקדמת של הריבית מגדילה את הביקושלמטבע האמריקאי, ותומכת לפיכך במחירו.

בשעה שהחשיפה למטבע האמריקאי גוברת, המשקיעים בעולם החליטו להיפטר מאחזקותיהם ביורו, שמאבד מהאטרקטיביות שלו באופן רציף בחודשים האחרונים. בסוף השבוע נפל היורו לשפל של 12 שנה מול הדולר, ונסחר סביב רמה של 1.08 דולרים ליורו.

אתמול המטבע האירופי התאושש מעט, ונסחר לפי שער של 1.0866 דולרים ליורו, ואולם אנליסטים מעריכים כי לא רחוק היום שבו המטבע האירופי ייסחר ביחס של 1:1 מול הדולר. בישראל, שערו היציג של היורו נקבע על 4.3697 שקלים - נפילה של 1.4%.

צילום: אייל טואג

בעוד הדולר מקבל רוח גבית מהביצועים של המשק האמריקאי, התרסקות היורו מיוחסת להמשך הניסיונות של הבנק המרכזי האירופי ונגידו, מריו דראגי, לייצר רוח גבית לכלכלה החולה של אירופה. החולשה אתמול במטבע האירופי יוחסה לחששות בנוגע ליציאת יוון מגוש היורו, על רקע דיווחים כי הממשלה החדשה מתכוונת לבצע משאל עם בנושא; וכן לתוכנית ההרחבה הכמותית (QE), שבה החל אתמול הבנק המרכזי באירופה (ECB). תוכנית ההרחבה, שנועדה ללחוץ מטה את הריביות באירופה, נעשית על ידי הדפסת כסף ורכישה של אג"ח ממשלתיות, שתורמת להחלשת היורו.

"התחזקות הדולר - לא לאורך זמן"

"בניגוד למה שקרה בחודשיים האחרונים, השינויים אתמול בשער החליפין של השקל הם סיפור עולמי, ולא מקומי", אומר אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות. "נתוני המקרו החזקים בארה"ב הגבירו את ההסתברות להעלאת ריבית. במקביל, הבנק המרכזי של אירופה החל בפועל את ההרחבה הכמותית, כך שיש גם אפקט פסיכולוגי שגורם להיחלשות היורו בכל העולם".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, מוסיף: "נתוני התעסוקה המרשימים במיוחד והחריגים שפורסמו בסוף השבוע בארה"ב, בתקופה שבה המשק האמריקאי נאלץ להיאבק בתנאי מזג אוויר קשים, תרמו לצפייה כי הממשל יפעל לעלות את ריבית הדולר מוקדם מהצפוי ויפעל כבר בסוף הרבעון השני על רקע זאת, אנו מעריכים כי בטווח הקצר עדיין לא מוצה פוטנציאל פיחות השקל".

בין אוגוסט לסוף דצמבר 2014 פוחת השקל בשיעור של 11% מול הדולר, על רקע התחזקותו של המטבע האמריקאי אל מול מרבית המטבעות בעולם. ואולם אפקט העלייה בדולר על סל המטבעות (המשקלל את שערי החליפין של השקל מול מדינות הסחר המרכזיות של ישראל) התפוגג, על רקע נפילה של יותר מ–10% ביורו מאמצע דצמבר 2014 ועד אתמול. במטרה לבלום את הייסוף מול סל המטבעות, בבנק ישראל החליטו, באופן מפתיע, להפחית את ריבית מארס ל-0.1% - הרמה הנמוכה בעולם.

ערכו של השקל מול סל המטבעות הוא משתנה מרכזי בהחלטה של בנק ישראל בנוגע לגובה הריבית במשק. למרות התנודות החדות אתמול, ערכו של השקל מול סל המטבעות נותר כמעט ללא שינוי, ברמה של 84 נקודות. הדריכה במקום נבעה מהתנועות המנוגדות של הדולר והיורו - שני מטבעות הסחר המרכזיים של ישראל.

"מאז שבנק ישראל הפחית את ריבית מארס השקל פוחת בשיעור של כ–3% מול סל המטבעות, אך מאז הוא שומר על יציבות יחסית. המגמות המנוגדות בין היורו לדולר אינן מייצרות תוספת ביקוש נטו למט"ח - אלא רק מבטאות שינויים ביחס בין המטבעות", מדגיש יונתן כץ, כלכלן המקרו של לידר שוקי הון.

"הפחתת הריבית המפתיעה למארס הצליחה לבלום את מגמת הייסוף החד של השקל מול סל המטבעות, אך עוצמת הפיחות עדיין מתונה יחסית", אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית השקעות אי.בי.אי. "אם מתעלמים מהייסוף המהיר בחודשי הקיץ ומהפיחות המהיר בעקבותיו - שני מקרים שבהם לא נרשמה התבססות ברמת שער החליפין - נמצא שערכו של השקל לפי סל המטבעות גבוה בכ–1.5% בלבד מהרמה הממוצעת במחצית הראשונה של 2014. שינוי דומה מתקבל גם אם בוחנים את הרמה הממוצעת שלו מיוני 2014 ועד היום לעומת הרמה הממוצעת בינואר־מאי 2014".

בנק ישראל מוגבל ביכולת לפעול

למרות הורדת הריבית המפתיעה ולנוכח המעורבות בשוק המט"ח, מרבית הכלכלנים מעריכים שההצלחה הצפויה של ניסיונות בנק ישראל לבלום את התחזקות השקל מול סל המטבעות מוגבלת למדי. לשיטתם, בחודשים הבאים ייקבעו ערכו של המטבע הישראלי על ידי התפתחויות המקרו העולמיות - בעיקר באירופה ובארה"ב.

נשיא הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגיצילום: בלומברג

"אם השקל ימשיך להתחזק לאורך זמן, לבנק ישראל אין יותר מדי מה לעשות", מדגיש גרינפלד. "רכישת מט"ח והפחתת ריבית הן כלים שעובדים לטווחים קצרים בלבד. בסופו של דבר, אם המשק הישראלי צומח בקצב טוב והיצוא משתפר - זה יבוא לידי ביטוי בהתחזקות של השקל, ולבנק ישראל אין הרבה מה לעשות בעניין".

גרינפלד מציין כי אם השקל ישוב להתחזק, בנק ישראל יוכל לבצע הפחתה נוספת של הריבית לרמה שלילית, בדומה לפעולה דומה שביצעו הבנקים המרכזיים בשווייץ, שוודיה ודנמרק. "לא מדובר בטאבו גדול, זו בהחלט אפשרות שנמצאת על השולחן", הוא מדגיש.

לדברי גרינפלד, פעולות נוספות שבנק ישראל יכול לבצע הן העמקת ההתערבות בשוק המט"ח וניהול ציפיות השווקים. "הבנק יכול לצאת בהצהרות חותכות וחדות בנוגע לשער החליפין, וכך הוא ישיג אפקט דומה. ראינו את זה בראיון האחרון של נדין טרכטנברג (חברת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל; ע"א), שבלם את ההתחזקות של השקל. בעולם של ריבית אפסית, להצהרות של הבנקים המרכזיים יש משמעות רבה מאוד". גרינפלד צופה כי בנק ישראל עשוי לשוב ולהעלות את הריבית במשק רק לאחר שארה"ב תחל בהעלאת ריבית, כלומר סביב אפריל 2016.

גם מיקלה כרמה, אנליסט המקרו של UBS Wealth Management, סבור שמאמצי בנק ישראל להחליש את השקל להצליח בטווח הקצר, אך עשויים להיתקל בקשיים משמעותיים בטווח הארוך יותר. כרמה מעריך שבחודשים הבאים בנק ישראל ימשיך להיות מאוד אקטיבי, ולכן השקל ימשיך להיסחר מול הדולר ברמות גבוהות, סביב 4 שקלים, ואפילו טיפה מעבר לזה.

"בטווח הבינוני־ארוך, התייצבות האינפלציה, ההשקעות הישירות ומאזן התשלומים יחזקו את השקל", הוא מדגיש. כרמה מעריך שבעוד שנה השקל יתייצב בשער של 3.85 שקלים.

כץ מדגיש שהאפקט של הפחתת הריבית האחרונה על שער החליפין כבר התפוגג, כך שבנק ישראל יצטרך להשתמש בכלים חדשים כדי למתן את התחזקות השקל. "לצערי, וכנראה גם לצער הנגידה, שיעור הפיחות בשקל לא ישתנה בקרוב. השאלה המעניינת והלא פשוטה היא מה יקרה אם המגמה תשתנה. אם נראה ייסוף מחודש של השקל קיימת סבירות לא נמוכה שבנק ישראל יפעל שוב ויוריד את הריבית לאפס, ואולי אפילו יפחית אותה לרמה שלילית - בדומה למדינות אחרות בעולם. אני פחות צופה שהבנק יפנה לצעד של הרחבה כמותית, ובטח שלא על ידי רכישת אג"ח ממשלתיות. לכל היותר, הבנק עשוי לבצע רכישות מט"ח מבלי שיקלוט חזרה את עודף הנזילות".

"ללא עליית ריבית, 
לא יהיה שינוי בנדל"ן"

כץ - שביקר בחריפות את הפחתת הריבית האחרונה של בנק ישראל - מזהיר כי הפחתות ריבית נוספות עלולות להמשיך ולתדלק בועות נכסים בנדל"ן, באג"ח ובמניות. "הפחתת הריבית רק הוסיפה שמן למדורה. אני חושב שההתעלמות מהסכנה הזו היא בעייתית, הוא אומר. "גם הטלת האחריות למניעת בועת נדל"ן על הפיקוח על הבנקים - מסוכנת. ייתכן שאם בנק ישראל היה רוכש 3 מיליארד דולר במקום מיליארד דולר ולא היה מפחית את הריבית - הוא היה משיג את אפקט דומה בשער החליפין, עם פחות עיוותים בשווקים".

לדברי כץ, העלייה במחירי הנדל"ן תימשך גם בשנה הקרובה, מכיוון שאין אלטרנטיבה להשקעה בטוחה, ומאחר שהמימון ממשיך להיות זול. "אני לא חושב שזו רק בעיה של עודף ביקוש", הוא אומר. "ראינו את זה בנתונים האחרונים שפורסמו על שוק הנדל"ן והצביעו על זינוק של 33% ברכישות של דירות להשקעה, גידול חד, למרות העלאת המסים. ריבית אפסית, לצד החשש משוק המניות והאג"ח, דוחפת משקיעים לשוק הנדל"ן. עד שלא נראה שינוי בכיוון הריבית - וזה לא יקרה השנה אלא רק בשנה הבאה - לא יהיה גם שינוי בשוק הנדל"ן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker