למרות ההסדר המתגבש |

מירלנד לא תוציא את אליעזר פישמן מהבוץ

באחרונה חלה התקדמות במגעים בין נאמני האג"ח של מירלנד להנהלה של קבוצת פישמן ■ הנאמנים דורשים לוותר על אג"ח בסכום של 40 מיליון ש' ולקבל יותר מניות

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מיכאל רוכוורגר

הרחק מהעין הציבורית, בחדרים סגורים, חברת הנדל"ן מירלנד, הנמצאת בשליטת אליעזר פישמן, מנהלת בחודש וחצי האחרון מגעים שהפכו באחרונה למתקדמים, עם הנאמנים של שש סדרות האג"ח (א'-ו') בישראל; מרילנד חייבת למחזיקי האג"ח כמיליארד שקל.

מירלנד, שבניהול רומן רוזנטל, מרכזת את פעילות הנדל"ן של פישמן ברוסיה. בחברה מחזיקות שלוש חברות נדל"ן ציבוריות, הנמצאות בשליטת פישמן - כלכלית ירושלים (30.5%), מבני תעשייה (40.2%) ודרבן השקעות הפרטית (15.2%) שהיא חברה מדווחת.

שלוש החברות נמצאות תחת ניהולו של דודו זבידה שנוטל חלק פעיל במגעים מול הנאמנים ונעזר בעוה"ד מני גורמן ואברמי וול. חברות הנאמנות שמנהלות את המגעים עם מרילנד הם הרמטיק באמצעות מירב עופר אורן, רזניק ומשמרת, הנעזרת בעוה"ד גיא גיסין ואיה יופה.

פישמן עסוק בימים אלה בעיקר בניסיונות לממש נכסים (טן וטי פור יו הברזילית) כדי להרגיע את לחץ הבנקים החשופים לחובותיו בכ-4.5 מיליארד שקל (כ-3.5 מיליארד שקל מתוך סכום זה - ללאומי והפועלים), ואינו נוטל חלק פעיל במגעים. ואולם, גם אם יושג הסדר במירלנד, מצוקת החובות שאליה נקלע פישמן לא תיפתר.

בשבועות האחרונים שיפרה מירלנד כמה מסעיפי ההצעה המקורית, והמגעים בין הצדדים התקדמו. אם בשבוע הקרוב יושגו הבנות לגבי שני סעיפים מהותיים שעדיין נותרו במחלוקת, נאמני האג"ח יעדכנו את המחזיקים (כשחלקם כבר מעודכנים בהתפתחויות האחרונות), ולאחר מכן יעלו את המתווה להצבעה. מחזיקי האג"ח הגדולים במירלנד הם הראל, פסגות, ילין לפידות, אי.בי.אי ואנליסט.

הסעיף הראשון שעליו הצדדים חלוקים נוגע לגורל האג"ח של מירלנד בסכום של כ-40 מיליון שקל שמחזיקות חברות־האם שלה ופישמן. מכיוון שפישמן אינו מזרים כסף אישי למירלנד, הנאמנים דורשים כי האג"ח האלה יימחקו או שיהפכו לנחותים ונדחים בסדר הנשיה לעומת האג"ח הרגילות, בהתאם לחוק הסדרי החוב המתייחס לקניית האג"ח בשוק על ידי בעל השליטה וחברות הקשורות לו. במקרה זה, מרבית האג"ח נקנו בהנפקות שלהן ולא בשוק, ולפי החוק, אינן נכנסות בקטגוריה של דחייה אוטומטית, ובשלב זה, קבוצת פישמן אינה מסכימה להפוך את האג"ח האלה לנחותות.

הסעיף השני שבמחלוקת הוא שיעור המניות והאופציות של מירלנד שיוקצו למחזיקי האג"ח ומחירי מימוש שלפיהם יוקצו האופציות כחלק מעליית הערך (אפסייד) שממנה המחזיקים מעוניינים ליהנות בתמורה לוויתורים. מירלנד מוכנה להקצות כ-5% מהמניות ואופציות במחירי מימוש רחוקים מהכסף ונגזרים משווי נכסי נקי (NAV — המודד את הפער בין שווי נכסים להתחייבויות) נכון לסוף 2014, בעוד הנאמנים דורשים שיעור גבוה יותר של המניות והאופציות (לפחות כ–10%).

לגבי יתר הסעיפים המרכזיים שבהסדר, הושגו הסכמות. הצדדים הסכימו כי תשלומי הקרן של האג"ח יידחו בכארבע שנים, ובתמורה המחזיקים יקבלו תוספת ריבית שנתית של כ-1.25%, כשהתוספת לא תינתן בשנות הדחייה, אלא תיצבר עם תשלומי הקרן הנדחים. כמו כן, סוכם כי בשנות הדחייה ותחת תנאים מסוימים שיצריכו זאת (לצורך פעילות שוטפת ועמידה בתשלומי הריבית — מ"ר), חברות־האם של מירלנד יזרימו לה בכל אחת משנות הדחייה 15–20 מיליון דולר, וכמו כן יבוצעו קיצוצים בהוצאות הנהלה וכלליות.

מצוקה תזרימית

מירלנד נקלעה למצוקה תזרימית עקב ירידה חדה במחירי הנפט שגררה קריסה בשער הרובל הרוסי מול הדולר (לאחר התחזקות מסוימת בשער הרובל כיום, שער חליפין של דולר אחד שווה כ-60 רובל) והובילה את הבנק המרכזי ברוסיה להעלות את הריבית ל-17% ולאחר מכן להוריד ל-15%, בשעה שמירלנד לא גידרה מספיק את חשיפתה למטבעות.

וכך למרות השיפור בפעילות הנדל"נית התפעולית בפרויקטים המניבים וההתקדמות בקצב המכירות של פרויקט הדגל טריומף בסנט פטרסבורג, מירלנד (וחברות נדל"ן אחרות הפועלות ברוסיה) סובלת משילוב קטלני של ירידה צפויה בהכנסות מהשכרת הנכסים, לנוכח פיחות של כ-50% בשער הרובל הרוסי אל מול הדולר — דבר הפוגע בפדיונות של השוכרים שהם ברובל, בעוד שכר דירה שהם משלמים בדולר.

בעקבות העלאת הריבית, שיעורי ההיוון שלפיהם הוונו הנכסים הועלו, ובהתאם לכך חלה הפחתה בשווי הנכסים של מירלנד והונה העצמי יפחת נכון לסוף 2014 בכ-170 מיליון דולר ויגיע ל100–120 מיליון דולר. מירלנד חייבת גם כ-300 מיליון דולר לבנקים ברוסיה בראשות סברבנק המחזיק בשעבוד על נכסים מניבים ופרויקטים בתחום המגורים; למירלנד יש ערבות על חלק מהחוב הזה.

גם לאחר המחיקות, למירלנד יש שווי חיובי, ובשל כך הנאמנים מעוניינים להגיע להסדר וכמו כן מעוניינים בכך שההנהלה הנוכחית בראשות רוזנטל תישאר בתפקידה. בעקבות קריסת שווייה של מירלנד נפלה מניית כלכלית ירושלים בשלושת החודשים האחרונים בכ-30%, והחברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-1.18 מיליארד שקל; 40% מהמניות משועבדות ללאומי המחפש קונה לחוב של פישמן. האג"ח של החברה נסחרות בתשואה לפדיון של כ–10% שתקשה עליה למחזר חוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker