כך משפדים יועצי הבנקים את הלקוחות שלהם - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך משפדים יועצי הבנקים את הלקוחות שלהם

כולם מפסידים - המשקיעים, מנהלי הקרנות, מי מרוויח? הבנקים

30תגובות

קצב הפדיונות בקרנות הכספיות מסתכם מתחילת החודש בכמיליארד שקל ביום. אם יימשך קצב זה, בתוך כחודשיים ייעלמו הקרנות הכספיות ממפת תעשיית הקרנות. הסיבה העיקרית לפדיונות הכבדים בקרנות הכספיות היא הריבית הנמוכה.

בקרנות הכספיות מנוהלים כיום כ–50 מיליארד שקל, ושיעורן הוא 18% מתעשיית הקרנות. ואולם, מה שחלק לא מבוטל מהמשקיעים בקרנות אלו עדיין לא הפנים הוא כי האחזקה בקרנות אלו תגרום למשקיעים הפסד בטוח. הנכס המרכזי של קרנות אלו כיום הוא מק"מ. התשואה על המק"מ נעה סביב 0.12% בשנה. דמי הניהול הממוצעים בקטגוריה הם 0.13%, ולכן התשואה הגלומה בקרנות הכספיות היא שלילית. כלומר, מי שמחזיק בקרן כספית ימצא את עצמו בסוף השנה עם הפסד.

היכנסו לוועידת הפיננסים 2015 של TheMarker

ואולם, לא רק הקרנות הכספיות עלולות לייצר למשקיעים הפסד. הפסדים משמעותיים טמונים למשקיעים גם בקרנות שקליות לטווח קצר של שנה־שנתיים. התשואה הפנימית בקרנות אלו היא 0.13% בשנה, ואילו דמי הניהול בהן מגיעים לעתים ל–0.9% בשנה. כלומר, ההפסד הוא גבוה בהרבה מזה שבקרנות הכספיות. אמנם מתחילת השנה התשואה הממוצעת שהושגה בקרנות אלו היא כ–1.5%, אבל בחישוב שנתי ייתכן מאוד שהאפיק יניב תשואה שלילית.

קטגוריה נוספת שהריביות הנמוכות בה מייצרות פוטנציאל הפסד ללקוח הן קרנות שמתמחות באג"ח צמודות לטווח קצר ובינוני. התשואות באג"ח אלו הן שליליות כיום. אג"ח ממשלתית צמודה, שנפדית בעוד כשלוש שנים, נסחרת בתשואה לפדיון שלילית של 0.73%. התשואה של קרנות אלו מתחילת השנה היתה גבוהה מאוד, והן עלו בממוצע ב–1.8%. ואולם, בשקלול דמי הניהול, שמסתכמים בממוצע ב–0.7%, קשה לדעת אם הרווחים האלו יחזיקו מעמד עד סוף השנה. כך גם בקטגוריה של הקרנות הצמודות לטווח קצר.

ואולם, בניגוד לקרנות הכספיות שבהן היועצים פועלים באופן מהיר להקטנת ההפסדים ללקוחות, לא נראית רואים פעולה דומה בקרנות האג"ח הקצרות, ולפיכך נשאלת השאלה למה. שכן היועצים בבנקים רואים את רמת התשואות באיגרות החוב הקצרות. אחד ההסברים לכך טמון בעמלות ההפצה שהם מקבלים.

ב–2013 נהנו הבנקים מהכנסות של 779 מיליון שקל בגין עמלות הפצה לקרנות הנאמנות, וב–2014 הסכום צפוי להיות דומה, שהם כ–5% מההכנסות של עמלות הבנקים. עמלות ההפצה הן דיפרנציאליות, כלומר הבנקים גובים מסוגי קרנות שונים עמלות הפצה שונות. עמלת ההפצה המקסימלית היא 0.35% מהנכסים, והיא נגבית מקרנות האג"ח והקרנות המנייתיות, שהן עיקר נכסי הקרנות.

עופר וקנין

כך, ברמות התשואה הנמוכות שקיימות בשוק, דמי הניהול הם משקולת כבדה על המשקיע. ואולם, מנהלי הקרנות מתקשים להפחית את דמי הניהול, שכן יש להם רף רווח מינימלי של 0.35% שמתחתיו הם מפסידים. כלומר, עמלת ההפצה היא חסם יעיל מאוד להפחתת דמי הניהול.

מצד שני, הבנקים לא יפחיתו את עמלות ההפצה, שכן הם מבינים שהמשקיעים משופדים על קרנות הדילמה. מצד אחד, אם יפדו את קרנות האג"ח, מה הם יעשו עם הכסף, שכן הם ייאלצו להשקיעו בסיכון גבוה יותר; ואם הם נשארים עם קרנות האג"ח הקצרות, הם צפויים לספוג הפסדים. כך, במצב שנוצר היחידים שנהנים ממנו הם הבנקים, שנהנים מעמלות הפצה שמנות. כל השאר, משקיעים ומנהלי קרנות, סופגים את ההפסד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#