"נעשו מעשים מגונים בכספי הלקוחות בחברות הפורקס"

טענות רבות הופנו נגד המסחר באמצעות חברות פורקס, שחלקן הסבו הפסדים ללקוחות ■ במאי ייכנסו לתוקפן תקנות שיסדירו את הענף

אסא ששון

"בעבר נעשו מעשים מגונים בכספי הלקוחות בחברות הפורקס. הן ניצלו את התמימות של הלקוחות וזה פגע בכל החברות - כך אומר איציק נוי, יו"ר איגוד זירות המסחר והבעלים של חברת המסחר סמארט קפיטל, לקראת כניסתן לתוקף של תקנות על זירות המסחר.

לדבריו, "מרבית החברות מברכות על הכלת הרגולציה - זה יאפשר ליותר שחקנים לפעול בשוק המט"ח ויהיה אלטרנטיבה לתחרות מול הבנקים".

לא מעט תביעות הוגשו במהלך השנים נגד חברות הפורקס, שאיפשרו מסחר במטבע חוץ. עיקר הטענות היו כי הן סוחרות מול הלקוחות תוך ניצול המידע שיש להן, ואילו במרבית המקרים הלקוחות שלא בקיאים ברזי המסחר ושוק ההון מצאו את עצמם נפסדים.

בעקבות כך החליטה רשות ניירות ערך לקבוע תקנות שיסדירו את המסחר בזירות שבהן פעלו חברות הפורקס. לאחר קרוב לחמש שנים הוסדרו תקנות המסחר בזירות אלה, והחל בסוף מאי חברה שלא תעמוד בתקנות לא תוכל לספק שירותי מסחר.

איציק נוי
איציק נויצילום: שרונה גיא

זירות המסחר הן פלטפורמות מסחר אינטרנטיות המאפשרות למשקיעים לפעול במכשירים פיננסיים שונים, בעיקר נגזרי מט"ח, מול מפעילי הזירות. הזירות מצטטות באופן רציף מחירים למכשירים הפיננסיים שבהם מציעה הזירה לסחור. עיקר הפעילות בזירות מתבצע על ידי משקיעים הפועלים בהיקפים כספיים נמוכים.

עד היום פעלו זירות המסחר בישראל באופן חופשי לחלוטין, ללא כל הגבלה או רגולציה. כיום פועלות בישראל 18 חברות. לשם השוואה, בארה"ב קיימות עשר חברות, ובאירופה כ–300 חברות. בסך הכל בעולם פועלות כ–700 חברות.

התקנות עוסקות בעיקר בנושאים כמו התנאים למתן רישיון זירה, הגבלת המינוף, קביעת שיעור הון עצמי מינימלי לחברות, מהימנות והיתר שליטה ועיגונן של נורמות בסיסיות.

התקנות נקבעו בשיתוף פעולה בין רשות ניירות ערך לחברות הפועלות בזירות השונות. הסדרת הנושא התבססה על הידע המוקדם שנצבר במדינות שונות שבהם הזירות עובדות.

בונוס ללקוחות שהפסידו

ההשקעה בזירות מסחר כרוכה בסיכונים רבים. מלבד סיכוני ההשקעה עצמם, עולים סיכונים הקשורים ליציבות זירת המסחר, מינוף גבוה, אי־הבנת הסיכונים הכרוכים בעסקות, ניגודי עניינים הנובעים מכך שהזירה היא הצד האחר בעסקה עם המשקיע ועוד. סיכונים אלה מתעצמים מטבע הדברים בהיעדר פיקוח.

לדברי נוי, שמכהן בתפקיד בהתנדבות, הכשלים מול הלקוחות נבעו ממינוף גבוה. "כדי לפעול בשוק המט"ח צריך יותר מכמה מאות דולרים בודדים. למרות זאת, חברות קיבלו לקוחות שבחשבון שלהם היו רק מאות דולרים בודדים. לקוחות אלה קיבלו מינוף גבוה מאוד - ואז כל הפסד קטן למעשה 'מחק' אותם", הוא אומר.

"החברות גם נהגו לתת בונוס ללקוחות שהתיק שלהם ירד לרמה מסוימת - כלומר, אם התיק הפסיד ונותרו ללקוח רק 20% מהכסף - החברה התחייבה לתת לו בונוס שגובהו 20% משווי התיק ההתחלתי. למעשה, היא כבר מראש ממנפת את הלקוח ב–20%", הוא מוסיף.

לדברי נוי, הוא בא ממקום אחר. "אני מנסה ליצור שינוי מול הלקוחות. זה מתחיל בשקיפות - שהם יידעו בדיוק מה עומד מולם".

כדי ליצור את השקיפות, ניסח נוי אמנת שירות מול הלקוחות, ולדבריו החברות הסכימו לחתום עליה. "אם חברה לא תחתום על האמנה, בדף האתר של האיגוד תהיה המלצה לא לסחור דרכה. אני גם מתכוון להפעיל לקוחות סמויים כדי לבחון מי עומד בכללים. בנוסף, יוקם מוסד בוררות ברשות שופט בדימוס, שיחקור את תלונות הלקוחות ויעניש את מי שלא פעל לפי הנהלים".

על פי נתוני בנק ישראל, היקף המסחר היומי במט"ח בישראל הוא כ–5 מיליארד דולר ביום. זהו שוק צומח - לזירות המסחר הפרטיות נתח של כ–2% משוק המט"ח, ולחברות השונות יש כ–8,000 לקוחות.

השוק אליו מכוון נוי הוא שוק הלקוחות המוסדיים. "זה השוק המעניין", הוא מסביר. לדבריו, "כדי שהם יפעלו דרכנו יש צורך ברגולציה, כי אף גוף מוסדי לא יפעל בשוק לא מפוקח ומוסדר". ייתכן שהרגלוציה תסב הפסדים כבדים למרבית המשקיעים והשוק ימצא את עצמו בפני שינוי.

עבור חברות הפורקס, הרגולציה תשנה את כללי המשחק, שכן בשוקי מט"ח שבהן הוכלה רגולציה, נפח המסחר גדל פי 4 - והמשמעות עבור החברות היא הגדלת הרווחים.

אתה מאמין שאחרי הנזקים שהפורקס עשה ללקוחות אתה מסוגל לרכוש את אמונם?

"הלקוחות צריכים להבין שהם נכנסים לזירת איגרוף. שוק הפורקס הוא תנודתי ויש בו הפסדים. ואולם, מי שפועל לפי הכללים יכול לייצר לעצמו תשואה חיובית. הכי חשוב זה להבין שאין בשוק הזה את היכולת להכפיל את הכסף. התשואות בו נמוכות הרבה יותר".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker