אתרי ההלוואות החברתיות - תחרות אמיתית לבנקים? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אתרי ההלוואות החברתיות - תחרות אמיתית לבנקים?

אתרים דוגמת אי־לון, בלנדר וטריא מציעים מודל שנראה מבטיח יותר

6תגובות

ביום רביעי התפטרו חברי הוועד המנהל בקואופרטיב אופק - לאחר שלא הצליחו לקדם את המיזם להקמת בנק קואופרטיבי בישראל. מנהלי אופק תלו את האשמה במפקח על הבנקים, וטענו שהוא הערים עליהם קשיים. המפקח טען מנגד כי האגודה לא עמדה בסטנדרטים מינימליים וכי "ואופן התנהלותה לא איפשר מתן רישיון לפעילות בנקאית".

מבלי לקבוע אם הצדק עם מנהלי אופק או עם המפקח, על העובדות אי אפשר להתווכח: הקואופרטיב כבר שרף כ–3 מיליון שקל, מתוך כ–10.8 מיליון שקל שגייס מחבריו, והדרך שעומדת בפניו להקמת בנק עוד ארוכה מאוד. לא ניתן לקבוע כיום מהי הסבירות שהמיזם הזה בכלל יקרום עור וגידים. גם לא ברור אם בנק כה קטן, שסובל מחיסרון מובנה בשל כך, יוכל להציע שירותים זולים משל הבנקים המסחריים.

על רקע הכישלון של אופק מעניין להשוות את המספרים שלו לאלה של אתרי ההלוואות החברתיות (P2P) שהוקמו בשנה האחרונה — כמו אי-לון, בלנדר וטריא. אלה אתרים שמתווכים בין מלווים ללווים, כשבעלי האתר גוזרים עמלה שבין 1% (מהמלווים) ל–2% (מהלווים).

במערכת הבנקאות המסורתית, דרישות ההון הרגולטוריות נועדו להבטיח את כספם של בעלי הפיקדונות. זוהי הסיבה שהמפקח דרש מאופק הון עצמי של 75 מיליון שקל — דרישה שאופק לא הצליח לעמוד בה. אלא שהמודל של אתרי ה–P2P שונה. אין בו מפקידי פיקדונות, אלא תיווך בין קבוצה גדולה של מלווים לקבוצה גדולה של לווים. אם חלק מהלווים לא יפרעו את חובם, זה ישפיע על התשואה שיקבלו המלווים. לכן, במודל זה, ניתן להריץ פלטפורמות P2P גם עם הון עצמי אפסי.

ניר קידר

כך, בהקמת בלנדר הושקעו 7 מיליון שקל, ודרך האתר כבר ניתנו הלוואות בסך של יותר מ–5 מיליון שקל. בהקמת טריא הושקעו 2.5 מיליון שקל ודרך האתר ניתנו הלוואות בסך כ–3.5 מיליון שקל. בעולם פלטפורמות דומות כבר משגשגות והגיעו לסך הלוואות של מיליארדי דולרים. אייל אלחיאני, מייסד ומנכ"ל טריא, מסביר: "אנחנו לא כפופים לרגולציה של בנק ישראל או של רשות ניירות ערך, לא חלות עלינו דרישות הון, ההשקעות שלנו במערכות IT אפסיות לעומת המערכת הבנקאית, יש לנו אפס סניפים, ושבעה עובדים".

אחד החסמים המגבילים את ספקי האשראי החוץ־בנקאי הוא היעדר מידע מהימן אודות דירוג האשראי של מבקש ההלוואה. למרות הוועדות שהמליצו על הקמת גוף דירוג אשראי צרכני — חברי הכנסת נכנעו עד כה ללחצים מצד הבנקים הגדולים וקברו את היזמה. בבחירות הנוכחיות המפלגות המחנה הציוני וכולנו הצהירו כי יתמכו בהקמת מערכת דירוג אשראי צרכני.

גם אם נניח שהמפלגות יצליחו לקדם את הנושא לאחר הבחירות, הדרך ליישום עלולה לארוך שנים. כדי להתגבר על מכשול המידע, כל אתר בנה מודל משלו שאמור לאמוד את סיכון האשראי של מבקש ההלוואה. נוכח הזמן הקצר שאתרי ה–P2P קיימים בישראל, מוקדם לקבוע אם יכולת הניתוח שלהם טובה.

בטווח הארוך, יכולת האתר לאמוד את סיכון האשראי של מבקשי ההלוואות היא שתשפיע בצורה הקריטית ביותר על יכולת הצמיחה של הפלטפורמה. אתר שידע לנתח באופן מהימן את איכות מבקשי ההלוואות, יוכל להציע את התמורה הטובה ביותר לכספם של מעמידי ההלוואות ולהציע את הריבית האטרקטיבית ביותר ללווים האיכותיים.

בלנדר דורשת ממבקש ההלוואה סריקה של תלוש השכר וגישה לפרופיל שלו בפייסבוק, באמצעות כלים אלה ונוספים היא מנתחת את מאפייניו. לעומת זאת, טריא יוצרת שיתופי פעולה עם מעסיקים גדולים ונעזרת בהם כדי לקבוע את דירוג האשראי של מבקש ההלוואה — כך, על סמך ותק בארגון, גובה השכר וסוגיית הקביעות ניתן לספק מענה לגבי יכולתו לפרוע הלוואה בסך של עד 50 אלף שקל.

למרות זאת, בהיעדר מידע אמין לגבי הפונים דרך האתר, שיעור הסירוב של בקשות האשראי בטריא הוא, על פי החברה, כ-66%. כלומר רק אחד מכל שלושה מבקשי הלוואות נענה בחיוב.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#