הפועלים נגד דודו זקן: "לא היתה הצדקה להפרשה. מצבנו טוב יותר מלאומי ומזרחי"

בנק הפועלים ביצע הפרשה בגין החקירה האמריקאית, אך יבהיר בדו"חותיו 
הקרובים כי הדבר נעשה בכפייה ■ הערכה: "ההסתייגות נועדה לאותת לאמריקאים שהבנק ביצע הפרשה בלי להודות בדברים"

סיון איזסקו

בכירים בבנק הפועלים נפגשו בתחילת השבוע לדיונים עם נציגים של מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך ושל הפיקוח על הבנקים, בניסיון למזער את הגילוי שהתבקשו למסור בדו"חות הרבעון הרביעי בגין הפרשה האמריקאית. בכירי הפועלים הציגו בפני הרגולטורים עמדה, שלפיה לא היתה הצדקה לביצוע ההפרשה (הנסתרת) בדו"חות הרבעונים השני והשלישי, וכי לעמדתם גם אין הצדקה לתת גילוי לכך בדו"חות הרבעון הרביעי. נציגי הרשות לא השתכנעו ודרשו כי הפועלים יגלה למשקיעים את העיתוי של ביצוע ההפרשות ואת הסכומים שהופרשו.

לנוכח הדרישה, בבנק הפועלים הוחלט לציין בדו"חות הכספיים שיפורסמו בשבוע הבא כי הבנק נאלץ לבצע את ההפרשה בגין החקירה האמריקאית, בניגוד לרצונו וכי על פי עמדת ההנהלה לא היתה הצדקה לבצע את ההפרשה — אבל היא נעשתה בכל זאת בעקבות הנחיה של המפקח על הבנקים שלא הותירה לבנק שיקול דעת בעניין. הסתייגות הפועלים נועדה, ככל הנראה, להבהיר לאמריקאים כי למעשה הבנק ביצע הפרשה בלי להודות בדבר.

מלבד ההסתייגות של הפועלים מההפרשה שביצע, בכירי הבנק מציגים לאנליסטים המסקרים את דו"חות הבנק עמדה אופטימית ביחס לחקירה. כך, למשל, בסקירה שפירסם אתמול סיטי בנק על מניית בנק הפועלים, נכתב כי "הנהלת הפועלים טוענת כי ב–2011 הבנק התבקש למסור רשימה, שאותה העביר באמצעות FINMA (הרשות לשירותים פיננסיים בשווייץ), ומאז הרשויות האמריקאיות לא דרשו דבר".

יש לציין כי לפי עמדת הפיקוח על הבנקים, המידע שבנק הפועלים העביר ל–FINMA הוא מספיק כדי לאמוד את גובה הקנסות שיוטלו על השלוחה בשווייץ — וכנגזרת ממידע זה, הפיקוח הורה לפועלים לבצע בדו"חות הרבעונים השני והשלישי הפרשה בסכום מצטבר של 150–200 מיליון שקל. סכום שכאמור הפועלים חולק על הצורך בהפרשתו בטענה שמאז העברת הנתונים לא התקבלה דרישה מהאמריקאים.

בנוגע לפעילות הבנק בארה"ב נכתב בסקירה של סיטי בנק כי "בפגישה שהתקיימה באחרונה עם הנהלת בנק הפועלים נמסר לנו (לסיטי) כי השלוחה של הפועלים בניו יורק שימשה רק סניף של הבנק בישראל. השלוחה פעלה בעסקות סינדיקציה ובפעילות בעיקר מול אנשי עסקים ישראלים שפעלו בארה"ב — ולא בלקוחות אמריקאים או באנשים שנדרשים לשלם מסים בארה"ב".

ציון קינן
ציון קינןצילום: דניאל בר און

לדברי מקור במערכת הבנקאות, בבנק הפועלים טוענים כי הסניף של הבנק במיאמי התמקד בבנקאות פרטית של לקוחות דרום־אמריקאים, כי שיעור הלקוחות האמריקאים שפעלו באמצעות סניף זה הוא נמוך, וכי הסניף בלוס אנג'לס נפתח רק באחרונה (לאחר פתיחת החקירה) — לכן, החשיפה בגין הפעילות בארה"ב נמוכה.

לפי אנליסט הבנקים של סיטי בנק, הנהלת הפועלים טענה בפניו כי "החקירות נגד בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות החלו בעקבות חשדות ספציפיים שהתפתחו, וכי ביחס לבנק הפועלים אין חשדות ספציפיים שמישהו חוקר".

עוד כתבו בסיטי בנק כי "ב–2015 הבנק ינסה להיות פרו־אקטיבי יותר, לנוכח ההבנה שהסוגיה יוצרת חוסר ודאות בקרב המשקיעים, וכי הנהלת הפועלים מקווה כי תוכל לסכם את הפרשה עד סוף השנה". בסקירה זו סיטי בנק שינה את המלצתו למניית הפועלים מ"נייטרלי" ל"קנייה".

כדי סיים את הפרשה עד סוף 2015 הפועלים יידרש, ככל הנראה, לבצע בדיקה לגבי הלקוחות האמריקאים שהסתירו את כספם בסניפי בנק הפועלים בישראל, ולצורך כך עליו לשכור את שירותיו של גוף חיצוני שיערוך את הבדיקה — מה שככל הידוע עדיין לא נעשה. נזכיר כי במזרחי טפחות, שהיקפי פעילותו קטנים משמעותית מאלה של הפועלים, בדיקה כזאת נערכת על ידי משרד רואי החשבון KPMG, והיא עשויה להימשך שמונה חודשים. לפיכך, הודעת הפועלים שלפיה יוכל לסכם את החקירה עוד ב–2015, נשמעת בשלב זה שאפתנית למדי.

מי שמרכז את המגעים של בנק הפועלים מול כל הגופים המעורבים בעניין החקירה בארה"ב הוא עו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות', ומלווה אותו צוות עורכי דין אמריקאי ממשרד Chadbourne & Parke. בחודש שעבר עורכי הדין האמריקאים הגיעו לישראל לדיונים שבהם הציגו את עמדותיהם בפני הנהלת הפועלים, שעליה ביסס הבנק את הערכתו שלפיה המפקח שוגה בעמדותיו.

דודו זקןצילום: אוליבייה פיטוסי

עם זאת, להפועלים יש תמריץ לקדם ביעילות את החקירה, על מנת להסיר את חששות המפקח ביחס לעמידת הבנק ביחס הלימות ההון — אם יוטל על הפועלים קנס כבד במיוחד. נכון להיום, מדיניות הפועלים היא לחלק 30% מהרווח הנקי כדיווידנד, אבל המפקח על הבנקים מתיר לבנק לחלק רק 15%, למרות פניות חוזרות ונשנות מצד בנק הפועלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker