מדד נאסד"ק חזר לרמה 
של 5,000 נקודות - אבל בדרך העולם השתנה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדד נאסד"ק חזר לרמה 
של 5,000 נקודות - אבל בדרך העולם השתנה

לאחר שלוש שנים וחצי של עליות רצופות בשווקים, הגיע מדד בורסת נאסד"ק - הבורסה המרכזית של חברות היי-טק וטכנולוגיה - לשיא הנומינלי ההיסטורי שנקבע בשיאה של 
בועת הדוט.קום, במארס 2000 ■ מה השתנה ב-15 השנים האחרונות? כמעט הכל

4תגובות

יהודי העולם חוגגים היום את חג פורים, ומצווים לשמוח, ואף ללגום כוסית או שתיים. לשמחה ולצהלה בבורסות של וול סטריט ותל אביב, שקובעות שיאים חדשים כמעט מדי יום מאז שנכנס אדר, מצטרפים גם בני דתות אחרות. הסיבה הרשמית: מדד בורסת נאסד"ק חזר ביום שני לרמתו ההיסטורית מלפני 15 שנה בדיוק - מארס 2000 - וחצה את הגבול הסמלי של 5,000 נקודות.

נאסד"ק ב-5,000 זה יותר מסתם נתון. זהו סמל לתקופה שלמה, שידועה גם בשם "בועת הדוט.קום" - תקופה שבה מניותיהן של חברות טכנולוגיה גדולות וקטנות האמירו לשווי בלתי נתפש. תקופה שבה חברות ללא הכנסות וללא רווחים הגיעו לשווי של מיליארדי דולרים, בעיקר על סמך הבטחות בלבד.

חוסר ההיגיון שאפף את המניות הטכנולוגיות בבורסה האמריקאית באותן שנים סחף אחריו גם בורסות אחרות, גם אם לא באותה העוצמה. השיא הרשמי נרשם במארס 2000, כשמדד נאסד"ק שהה למשך כמה ימים מעל ל-5,000 נקודות, והשלים זינוק של 170% בתוך 17 חודשים.

פקיעתה של בועת מניות הטכנולוגיה היתה קשה וכואבת. עד אוקטובר 2002 צלל מדד נאסד"ק בכמעט 80% לשפל של כ-1,100 נקודות. הצלילה לוותה בהתפכחות קשה, והכלכלה האמריקאית שקעה במיתון, וסחפה עמה את שאר העולם המתועש. אבל העולם המשיך לנוע, כלכלות שבו והתאוששו, שבו והתנפחו, ואז שוב קרסו ברעש גדול עם פיצוצה של בועה נוספת ב-2008 - בועת הנדל"ן, האשראי והפיננסים.

בורסת נאסד"ק בניו יורק
Bloomberg

השיא החדש־ישן של בורסת נאסד"ק עורר השבוע באופן טבעי את השאלה אם מדובר בעצם בבועת מניות חדשה. התשובה הקצרה לשאלה היא לא. המצב הנוכחי בשווקים רחוק מלהזכיר את בועת המניות ההיא של תחילת המילניום, אך העובדה שהשוק אינו מייצג כיום מצב קלאסי של בועה אינה אומרת שהוא בהכרח ימשיך לעלות בחודשים הקרובים, או אפילו בשנים הקרובות. בטווח הארוך המדד כמובן יעלה - כי שווקי מניות תמיד עולים על פני זמן ארוך. אבל בטווח הקצר והבינוני עומדים בפני הכלכלה העולמית כמה מוקשים וסיכונים, שכלל לא בטוח שבאים לידי ביטוי במחירי המניות כיום.

אז במה שונה נאסד"ק-5,000 של שנת 2000 מנאסד"ק-5,000 של 2015? הנה כמה מההבדלים.

1. 
לא אותו המדד

למעט שם המדד, המספר 5,000 והעובדה שבורסת נאסד"ק עדיין משופעת בחברות טכנולוגיה, כמעט כל שאר הפרטים החשובים בבורסת נאסד"ק השתנו מאז שנת 2000. זה מתחיל מהרכבו של המדד; מבין עשר החברות הגדולות, שאיישו את מדד נאסד"ק בשנת 2000, נותרו כיום רק שלוש - מיקרוסופט, אינטל וסיסקו, ושווי השוק של כל אחת מהן התכווץ מאז ב-30%-50%.

החברה הגדולה ביותר במדד נאסד"ק כיום היא אפל, ששווייה כ-750 מיליארד דולר. בסוף 1999 אפל היתה שרויה במשבר קשה, ושווייה אז היה כ-10 מיליארד דולר בלבד, לא רחוק משוויין של כמה חברות טכנולוגיה ישראליות בולטות באותה עת. מאז, אפל המציאה עצמה מחדש, ושווייה זינק באופן שאיש לא יכול היה לחזות. היא יצרה שווקים חדשים, שלא היו קיימים קודם לכן - וכיום אפל מייצגת לבדה כ-15% משווי מדד נאסד"ק. אלמלא השינוי הנדיר שחוללה אפל, ייתכן שלמדד היו נדרשות עוד כמה שנים כדי לחזור לשיא ההיסטורי.

לצד אפל בולטות בין עשר המובילות חברות כמו פייסבוק וגוגל. גוגל הונפקה בבורסה רק ב-2004, השנה שבה הוקמה פייסבוק. שתיהן מייצגות את מהפכת טכנולוגיות המידע שעברה על העולם בשני העשורים האחרונים, ושינתה ענפי כלכלה ומשק רבים מקצה לקצה.

השינוי במדד נאסד"ק לא נגמר בעשר החברות המובילות בו, שכן הבורסה כולה שינתה את פניה. בסוף 1999 נסחרו בבורסת נאסד"ק כ-4,700 חברות, וכיום נסחרות בה רק כ-2,500 חברות. קרוב ל-3,700 מניות שהיו רשומות בה נמחקו מאז מהמסחר. רובן הגדול (כ-1,800 מניות) נמחקו בעקבות מיזוגים ורכישות, כ-680 חברות לא עמדו בכללי רגולציה שונים וכ-800 מניות נמחקו ביוזמתן של החברות.

השינויים המפליגים הללו ממחישים את השוני הגדול בין השיאים של שנת 2000 לשיא הנוכחי. השיא החדש עשוי, אמנם, להשפיע פסיכולוגית על המשקיעים, אך כנראה שרק לטווח זמן קצר.

2. 
לא אותה הכלכלה

הכלכלה האמריקאית של ימינו שונה מזו של תחילת המילניום. ראשית, ישנו פער אינפלציוני בין השנים. כוח הקנייה של הדולר נמוך כיום בהרבה מזה של הדולר של לפני 15 שנה. כדי שמדד נאסד"ק יגיע לשיאו הריאלי מ-2000, תוך התאמה לאינפלציה, הוא צריך להתקרב ל-7,000 נקודות. כשמסתכלים על הנתונים כך, רמת 5,000 הנקודות נראית הרבה פחות מאיימת או "בועתית".

אבל עוד הרבה שינויים התחוללו מאז בארה"ב. בתקופה שלאחר בועת הדוט.קום התנפחה שם בועת נדל"ן ואשראי גדולה, שהתפוצצה ברעש גדול. מאות בנקים נסגרו, חלק מהבנקים וחברות הפיננסים הולאמו או זכו לחילוץ ממשלתי, שוק הנדל"ן כולו עבר טלטלה, וחברות הרכב האמריקאיות התכווצו ונפרדו ממאות אלפי עובדים.

הכלכלה האמריקאית נפתחה לעולם הרבה יותר, וחברות אמריקאיות האיצו את התרחבותן לשווקים ואתרי ייצור מעבר לים. התהליכים הללו היו קיימים עוד קודם לכן, אך פיצוץ הבועה והצורך להתייעל, לרזות ולצמוח האיצו אותם באופן ניכר.

3. 
לא אותה אמריקה

ארה"ב של 2015 שונה מאוד מארה"ב של שנת 2000. בתחילת המילניום החברות החזקות והמשפיעות ביותר בארה"ב הגיעו ממגזרי התעשייה, הרכב, הפיננסים והקמעונות. חברות הטכנולוגיה הגדולות נהנו משווי שוק מנופח, אך הן לא העסיקו עשרות אלפי בני אדם. השפעתו הכוללת של ענף הטכנולוגיה על הכלכלה האמריקאית היתה מועטה יחסית, מה שמסביר גם מדוע ארה"ב התאוששה מפיצוץ בועת הדוט.קום יחסית מהר.

המשברים של העשור האחרון שינו את התמונה. חברות הרכב קרסו והולאמו, ולאחר מכן נמכרו שוב. שוק הנדל"ן למגורים קרס, וסוכנויות המשכנתאות הממשלתיות - מפלצות פיננסים כמו פאני מיי ופרדי מק, שהוקמו באמצע המאה שעברה - קרסו והולאמו גם הן. במקביל, מגזר הטכנולוגיה התפתח והתרחב מאוד. עמקי הסיליקון של ארה"ב - בקליפורניה, ניו יורק, בוסטון וסיאטל - שואבים אליהם כשרונות מכל העולם, ומחזקים את מעמדה של ארה"ב כמובילת טכנולוגיה עולמית.

אבל היו גם שינויים משמחים פחות. בתוך 15 שנה נאלצה ארה"ב לספוג שתי מפולות פיננסיות: פיגועי הטרור הרצחניים ב-11 בספטמבר 2011 גררו אותה לשתי מלחמות, באפגניסטן ובעיראק, שהקיזו ממנה עשרות מיליארדי דולרים; ובועת האשראי וההוצאות הביטחוניות הכבדות ניפחו את רמת החוב של הממשל ליותר 
מ-100% מהתוצר.

המפולת, המלחמות והגירעונות הממשלתיים הובילו את הבנק המרכזי של ארה"ב להנהיג, לראשונה בהיסטוריה, ריבית של 0% במשך תקופה ארוכה. הריבית האפסית גרמה לחולשה רבת שנים בכוחו של הדולר האמריקאי, והחלישה גם את כוחה הפוליטי של 
ארה"ב בעולם.

שינויים שכאלה לא תמיד משתקפים במחירי המניות, וקשה מאוד לאמוד את השפעתם המצטברת על כלכלת ארה"ב. חלק מהם עשויים לרמוז דווקא על יכולתה להתגמש, ולהתאים את עצמה לתנאי הסביבה המשתנים באופן מהיר יחסית - בוודאי מהיר בהרבה ממדינות מפותחות דומות, כמו יפן או המעצמות של מערב אירופה.

4. 
לא אותו עולם

לא רק אמריקה השתנה - אלא העולם כולו. סין נהפכה למעצמת־על כלכלית, השנייה בגודלה בעולם, וקצב הצמיחה בה הואץ לכ-8%-9% בשנה. גוש היורו שהתגבש סביב המטבע האחיד עבר זעזועים רבים, ובועת האשראי חשפה את הבקיעים החמורים בין החברות בגוש. החובות הגדולים של מדינות דרום אירופה, שמלווים בקיפאון כלכלי ובשיעורי אבטלה גבוהים, עדיין מאיימים לפרק את הגוש למרכיביו הראשוניים.

מהפכות פוליטיות הפכו על פיהן גם את סדרי השלטון במדינות ערביות רבות, ועל כמה מהן השתלטו גורמי אסלאם קיצוניים. רוסיה, שנתפשה ב-2000 כדמוקרטיה צעירה ומבטיחה, גם אם לא יציבה במיוחד, חזרה תחת שלטונו של פוטין להיות הילד הרע שמאיים על מדינות מזרח אירופה (לפחות בעיניים מערביות).

בתחילת שנת 2000 האיום המרכזי על כלכלת העולם היה האינפלציה. הריבית בארה"ב התקרבה ל-7%, ובאירופה היא לא היתה רחוקה מכך. מחיר הנפט, לעומת זאת, היה לפני אז 20 דולר לחבית. כיום מחיר הנפט נע סביב 50 דולר לחבית, לאחר שבמשך שנים ארוכות שהה ברמה של 100 דולר לחבית.

כיום, מדינות המערב מאוימות בעיקר על ידי דפלציה. הריביות בארה"ב, יפן ורוב אירופה הן בשיעור של 0%. תשואות האג"ח הממשלתיות לטווח של 10 שנים צנחו גם הן, מתשואה לפדיון של 4%-5% לרמה של 0%-2% כיום. אלו שינויים רדיקליים, שמשפיעים על מחיריהם של כל הנכסים הפיננסיים, לרבות מניות.

5. 
לא הכל בסדר

השינויים הרבים שחלו בכלכלות העולם, ביחסי הכוחות שבין המעצמות, באיומים הכלכליים ובהזדמנויות החדשות - מקשים מאוד על ההשוואה בין מצבו של מדד נאסד"ק כיום לעומת מצבו לפני 15 שנה.

מבחינה ריאלית, מדד נאסד"ק עדיין צריך לעלות בכ-40% לפחות כדי לחזור לשיא של שנת 2000. רמת מכפילי הרווח של המניות המובילות במדד, שנעה סביב 20-18 עדיין רחוקה שנות אור מרמות המכפילים שאפיינו את חברות הטכנולוגיה בשנות הבועה. זה לא מקרי שמיקרוסופט ואינטל נסחרות כיום בכמעט מחצית מערכן בסוף 1999.

ולמרות כל זאת, אי־אפשר לומר שמחירי המניות בארה"ב, בבורסת נאסד"ק, באירופה ובישראל נמוכים כיום. מכפילי רווח של 18 ומעלה הם עדיין גבוהים בהשוואה היסטורית, בדוואי בתקופות של צמיחה כלכלית אטית. נתוני צמיחת הכלכלה בארה"ב עדיין אינם חד־משמעיים, ובאחרונה אפילו נרשמה בה חולשה מסוימת בצריכה הפרטית.

מעל לכל - הריבית האפסית ששוררת כיום בכל שוק ההון מעוותת את תפישת הסיכון של המשקיעים, ומקשה עליהם לתמחר באופן נכון את הנכסים. כשמכניסים למשוואה גם את החובות הגדולים של הממשלות, ואת חוסר היציבות הפוליטית במדינות רבות - שנובע במידה רבה מהשלכותיה של ההאטה הכלכלית המתמשכת - נדמה שרמת הסיכון שבה מצויים כיום השווקים הפיננסיים רחוקה מלהיות נמוכה.

ב-15 השנים האחרונות ידעה כלכלת העולם טלטלות רבות, ולפחות שני מחזורים מלאים של גאות ושפל בבורסות. אחרי שלוש שנים וחצי של עלייה רצופה בבורסות העולם, ייתכן שהגיע הזמן להרים מעט את רף החשדנות והזהירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#