המגייס הגדול של קרנות הנאמנות בפברואר: בית ההשקעות הקטן אלומות

אלומות גייס כמיליארד שקל בחודש שעבר ■ במיטב דש, שמוביל את תעשיית הקרנות בהיקף הנכסים, נרשמו פדיונות של כמעט מיליארד שקל

אסא ששון

תעשיית קרנות הנאמנות המשיכה בפברואר במומנטום החיובי שאיפיין את מרבית 2014. הקרנות המסורתיות גייסו 2.5 מיליארד שקל בחודש החולף. מתוך סכום זה, 1.3 מיליארד שקל הם גיוסים בקרנות מחקות. ואולם, הריבית האפסית פגעה בקרנות הכספיות והובילו לפידיונות של 3.6 מיליארד שקל בקרנות האלו. גם הפחתת הריבית האחרונה של בנק ישראל תרמה למגמה. על אף שההפחתה התבצעה בסוף פברואר, הספיקו הקרנות הכספיות לפדות 2 מיליארד שקל.

כתוצאה מההפחתה, התשואה הפנימית בקרנות אלו שווה לגובה עמלת ההפצה שמשולמת לבנקים, ופוטנציאל התשואה ללקוחות בטווח הזמן הקצר התאפס. כלומר, המרוויחים הגדולים מקרנות אלו הם הבנקים.

בתחום הגיוסים חלה תפנית, כשמגדל קרנות נאמנות, המנוהלת בידי שגיא שטיין, הצליחה לעקוף את בית ההשקעות פסגות ולהתברג במקום השלישי. זאת בעיקר כתוצאה מגיוסים בקרנות המחקות. המגייס הגדול ביותר בפברואר ומתחילת השנה הוא בית ההשקעות אלומות, המנוהל בידי קובי נמיקובסקי. בית ההשקעות, שהוקם לפני כשש שנים נהנה מגיוסים חזקים ב–2014, ומתחילת השנה אף התעצם. אלומות הוא המגייס הגדול בפברואר — כמיליארד שקל.

בשיחה עם ברק גרשוני, מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות, הוא ציין: "כבר כמה חודשים אנחנו בין המגייסים הגדולים, ועכשיו זה מתפוצץ במספרים גדולים. המקור לגיוס הוא התשואות בקרנות האג"ח שלנו. המנהלים האחרים ישבו באג"ח במח"מ קצר. אנחנו הערכנו כי אם בכל העולם מפחיתים ריבית. גם פה זה יקרה. לכן ישבנו במח"מ ארוך יותר. לא הסתכנו והשקענו באג"ח ארוכות, כי אז הרווחים היו אדירים (התשואה באג"ח הארוכה ב–2014 היתה 27%). ישבנו במח"מים בינוניים, וזה הספיק לנו כדי להביא תוצאות טובות מיתר התעשייה.

ברק גרשוני

"גם התוצאות הטובות בקרנות חו"ל ובאג"ח הקונצרניות הביאו לכך שהציונים שלנו במערכות הדירוג בבנקים גבוהים מאוד. המשמעות היא שהגיוסים מהיועצים לא התרכזו רק בקרן אחת, אלא בכמה קרנות. כך, למשל, יש לנו כחמש קרנות שגייסו יותר מ–100 מיליון שקל מתוך 20 קרנות".

לגבי העתיד גרשוני מזהיר: "אנחנו יושבים כיום על הבנצ'מרק שלנו, והמח"מ שלנו בקרנות הוא 3.5–5 שנים. להערכתי, אנחנו קצרים יותר משאר התעשייה. ההשקעה באג"ח הארוכה היא סכנה במשוואה של הסיכון־סיכוי. לא צריך להיות שם".

הפדיונות מהכספיות זרמו לקרנות האחרות

הכתובות הבולטות של הכספים שנפדו מהקרנות הכספיות הן קרנות אג"ח מדינה קצרות ואג"ח סולידיות בארץ המעורבות בחשיפה לחו"ל ובשיעור נמוך של מניות. קטגוריית אג"ח בארץ כללי גייסה בפברואר מיליארד שקל, ומתחילת השנה הגיוס מסתכם ב–1.2 מיליארד שקל. קטגוריית אג"ח בארץ מדינה גייסה 1.1 מיליארד שקל. זהו האפיק המגייס ביותר הפברואר. הגיוס מתחילת השנה הסתכם ב–1.8 מיליארד שקל.

פוטנציאל גיוס גבוה קיים גם בקרנות אג"ח חברות והמרה, בדירוגים גבוהים, בהן קיימת פרמיית תשואה גבוהה ביחס לאג"ח הממשלתיות. עם זאת, למרות הפוטנציאל העתידי והתשואות הגבוהות בפברואר, בחודש החולף פדו קרנות אלו כ–600 מיליון שקל.

פתרונות חלופיים להשקעות בריבית הנמוכה בישראל הם פיזור ההשקעות לחו"ל. תשואות האג"ח בארה"ב גבוהות מבישראל. כך, ניתן להרוויח יותר בהשקעות באג"ח סולידיות במקומות מסוימים בחו"ל מבלי להגדיל סיכון המח"מ או האשראי בהשוואה להשקעות בישראל. קרנות אג"ח בחו"ל המשיכו בפברואר במומנטום החיובי וגייסו 600 מיליון שקל (1.4 מיליארד שקל מתחילת שנה). גם קרנות מניות בחו"ל נהנו מגיוס של 350 מיליון שקל בפברואר, ומתחילת השנה סך הגיוסים באפיק מסתכם ב–750 מיליון שקל. ברוב המדינות בעולם תשואות הדיווידנד של המניות גבוהות מתשואות האג"ח הארוכות. נתון זה מחזק את המשך המעבר מאג"ח למניות.

זה החודש השני ברציפות שבו כל האפיקים הניבו תשואות חיוביות. בפברואר התשואות היו גבוהות בכל האפיקים לעומת ינואר, והתשואה הממוצעת בקרנות הסתכמה ב–2.2%. נתון זה מוכיח כי לרוב, כשיש פאניקה בקרב המשקיעים ופדיונות כבדים בתעשיית הקרנות, עדיף לא לבצע שינויים חדים בתיקים. כך, הקרנות באפיק מניות בארץ הניבו את התשואה הגבוהה ביותר, 6.1%. אפיק מניות בחו"ל הניב תשואה גבוהה ביותר גם כן, 4.6%, ו–5% מתחילת שנה, בעקבות עליות במדדים המובילים בחו"ל והתחזקות הדולר.

קרנות אג"ח חברות והמרה, שנפגעו בדצמבר 2014 מעליית התשואות, החזירו את ההפסדים ורשמו עליות של 2.1% בפברואר ו–2.4% מתחילת שנה. קרנות אג"ח כללי (ללא מניות, 10/90, 80/20), המשלבות כמה אפיקים וחשופות לחו"ל בחלקן, רשמו בפברואר תשואה של 1.7%, ותשואה של 2.5% מתחילת שנה. הקרנות הכספיות רשמו בחודש החולף, כצפוי, תשואה נמוכה של 0.02% בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker