תחמושת הריבית אזלה - מה יהיה הנשק הבא של בנק ישראל? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תחמושת הריבית אזלה - מה יהיה הנשק הבא של בנק ישראל?

בלי שר אוצר, לכלכלת ישראל אין קברניט - ובניגוד לקודמה סטנלי פישר, הנגידה קרנית פלוג מעדיפה להישאר מחוץ לאור הזרקורים ■ הורדת הריבית שעליה בישר השבוע בנק ישראל לא רק מתעלמת מהמשבר בשוק הדיור, אלא גם עלולה להשאיר את הבנק בלי נשק במלחמה בדפלציה

7תגובות

בשבועות האחרונים הורידו 16 בנקים מרכזיים בעולם את הריבית מסיבות שונות, כשאחת החשובות שבהן היא מלחמת המטבעות — ניסיונן של מדינות להחליש את המטבע שלהן, כדי לתמוך ביצוא ולהקטין את עלות היבוא.

מלחמת המטבעות נמשכת כבר כמה שנים, לעתים בצורה בולטת יותר ולעתים פחות. נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ועמה הוועדה המוניטרית של הבנק, החליטו השבוע כי ישראל לא יכולה להישאר מאחור במלחמה הזאת. הדולר מתחזק, השקל נחלש — והיצוא, ואתו כלכלת ישראל, נפגעים. כך, ביום שני הפחית בנק ישראל את ריבית הבסיס במשק ב–0.15%, ל–0.10%, הריבית הנמוכה ביותר בתולדות המדינה.

מלחמת המטבעות היא אמנם הסיבה העיקרית למהלך המפתיע של הנגידה — אבל לא היחידה. סיבה נוספת היא הדפלציה (אינפלציה שלילית). ישראל סיימה את 2014 עם אינפלציה שלילית של 0.2%–, ובמבט של 12 חודשים אחורה, האינפלציה בינואר היתה 0.5%–, לאחר מדד נמוך במיוחד של 0.9%– בחודש זה. אנליסטים מעריכים כי גם בפברואר יהיה מדד שלילי גבוה, של 0.6%– עד 0.4%–, מה שיגדיל בפברואר את הדפלציה ל–0.9%– או 0.7%–. רק החל ממארס צפויים מדדי מחירים חודשיים חיוביים.

דפלציה היא תופעה הרסנית לכלכלה בטווח הארוך. הנגידה החליטה להוריד את הריבית גם כדי לסייע לאינפלציה במשק להרים מעט את ראשה ולחזור לתחום היעד השנתי שקבעה הממשלה, 1%–3%. באחרונה טען בנק ישראל כי מותר לו לסטות מיעד האינפלציה במשך שנתיים, כדי לשמור על גמישות תפעולית. ב–2014 אכן הוחמץ היעד, ופלוג לא רוצה להחמיץ אותו גם ב–2015 ו–2016.

אמיל סלמן

לפי הניתוח של הנגידה, הורדת הריבית במשק מ–0.5% באוגוסט 2014 ל–0.25% בספטמבר, לאחר מבצע צוק איתן, סייעה למשק להתאושש. אחד מיעדי בנק ישראל — אחרי המטרה המרכזית שלו לפי חוק, שהיא יציבות מחירים — הוא לסייע בצמיחת המשק. כיום, המשק אינו ממצה את פוטנציאל הצמיחה שלו (קצב של 4%–5% בשנה), וב–2014 צמחה כלכלת ישראל ב–2.9% בלבד — הצמיחה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות.

כדי לעודד את הפעילות במשק נדרשת מדיניות פיסקלית ומוניטרית מרחיבה, אלא שבצד הפיסקלי הידיים בישראל קשורות, בהיעדר תקציב מאושר ל–2015. פלוג סבורה כי הורדת הריבית השבוע תסייע למשק לצמוח, תשמור על רמת תעסוקה גבוהה ותעזור לכלכלת ישראל להתמודד טוב יותר עם ההתפתחויות בשווקים הבינלאומיים, כולל מלחמת המטבעות.

הנגידה מוכנה לשלם את המחיר שגובה המהלך הזה — ובראש ובראשונה שפיכת שמן נוסף למדורת שוק הדיור. הקשיים של הזוגות הצעירים, של חסרי הדיור ושל משפרי הדיור מעולם לא העסיקו יותר מדי את בנק ישראל, והעדות הטובה ביותר לכך היא מדיניותו של המפקח על הבנקים היוצא, דודו זקן, שהרבה להטיל מגבלות על הציבור שנזקק למשכנתאות לצורך קניית דירה.

אין מבוגר אחראי

בחודשים האחרונים נעלמה פלוג כמעט לחלוטין מהזירה הכלכלית הציבורית ומהשיח הכלכלי הסוער. היו לה מעט הופעות פומביות, ועוד פחות מכך הופעות יזומות בתקשורת. ההופעה הציבורית הקבועה היחידה שלה בתקופה האחרונה היתה הודעת הריבית החודשית, וגם אז, מדובר היה בהודעה כתובה, בלי אפשרות לשאלות או לדו־שיח כלשהו.

כתלמידה נאמנה של הנגיד הקודם, סטנלי פישר, פלוג יודעת היטב כי הנוכחות בשיח הציבורי הכלכלי היתה אחד מכלי הנשק הסודיים של פישר במאבקיו האינסופיים על מיצובו בפסגת הפירמידה הכלכלית של ישראל.

נכון שזה כמעט שלושה חודשים אין שר אוצר, ולכן גם אין פגישות בין הנגידה לשר. ונכון שראש הממשלה מתעלם בחודשים האחרונים מפלוג, ולכן גם הפגישות ביניהן, אם מתקיימות, מספרן מצומצם. אבל נגיד מתפקד צריך למצוא את הדרכים להגיע לציבור, לתקשורת ולמקבלי ההחלטות גם בתקופה כזאת, כדי להשפיע ולהיות במרכז השיח הכלכלי הציבורי.

כל זה נכון שבעתיים כאשר במרכז מערכת הבחירות ניצבים ההישגים והמחדלים של הממשלה היוצאת בסוגיות כמו תקציב הביטחון, מחדלי הבנייה לדיור ויוקר המחיה. בנוסף, הנגידה גם לא נסעה לכינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, וכך, בניגוד לעבר, לישראל לא היה נציג כלכלי בכיר במפגש.

בשנים קודמות שבהן לא היה תקציב מדינה מאושר, הנגיד פישר נחשב ל"מבוגר האחראי", האיש שעל פיו יישק דבר במשק, ושגם בכירי האוצר לא זזו בלי להתייעץ אתו במהלכים חשובים. כיום, האוצר פועל לפי עקרונות האוצר — והנגידה ספונה בבנק ישראל.

מאז מונה פישר לנגיד, בנק ישראל הקפיד להוריד או להעלות את הריבית במנות של 0.25%. השבוע סטה הבנק ממנהגו והוריד את הריבית ב–0.15%. עם ריבית של 0.10%, הבנק נפרד כמעט סופית ממכשיר העבודה החשוב ביותר שלו, הריבית. עם זאת, יש מדינות שפועלות בשנה האחרונה עם ריבית שלילית, כמו יפן, שווייץ ומדינות גוש היורו.

מתקפת הדולרים

התוצאה של הריבית הנמוכה במשק כבר מורגשת כמה חודשים. אפיקי ההשקעה המניבים הכמעט יחידים הפתוחים עתה לציבור הם שוק המניות והנדל"ן — ושניהם רותחים בתקופה האחרונה. כמו לפני עשרות שנים, הציבור חזר להשליך את יהבו על כסף מזומן. אמצעי התשלום במשק עלו בשנה האחרונה בצורה דרמטית — בכ–40%. הבלטות מחליפות את הבנקים.

ומה הלאה? בנק ישראל צפוי להגדיל כעת את קצב רכישת הדולרים בשוק ההון בתל אביב, מעבר לרכישות החודשיות שעליהן התחייב עוד בעידן פישר, כדי לקזז את השפעת הכסף המתקבל ממכירת הגז על שער השקל־דולר. מטרת הרכישות תהיה לתרום לפיחות השקל.

הדולר אמנם זינק שלשום לפנות ערב, לאחר פרסום החלטת הריבית. אתמול נקבע השער היציג של הדולר על 3.952 שקלים, עלייה של 2.4% לעומת השער היציג שנקבע שלשום לפני הודעת הריבית. השער היציג של היורו טיפס ב–2.7% ל-4.477 שקלים.

אך המלחמה הזאת, כפי שגם בבנק ישראל יודעים, היא כמעט חסרת תקווה. ניתן להצליח נקודתית פה ושם, אך לאורך זמן אי־אפשר להילחם בשטף הדולרים שמציף את ישראל. הרי בשנים האחרונות מתממש החלום הציוני — מאזן הסחר של ישראל (סחורות בתוספת שירותים) הוא חיובי, ואליו מתווספים גם השקעות זרות במשק ואקזיטים מרובים בהיי־טק.

צריך לזכור כי לרכישת דולרים שנועדה למנוע את התחזקות השקל יש מחיר כבד, של מיליארדים, שבבנק מנסים להחביא אותו מתחת לשטיח, תחת השם "הפסדי בנק ישראל".

אז מה עושים? אם בבנק ישראל היו מאמינים בתפילות, הם היו צריכים להתפלל שהבנק הפדרלי של ארה"ב יתחיל בהעלאות ריבית כבר בחודש הבא. אבל הסיכוי שזה יקרה הוא אפס. להפך, באחרונה מתרבות ההערכות כי העלאת הריבית הראשונה בארה"ב, אחרי הרבה שנים, תידחה מהרבעון השלישי לרביעי של 2015, ואולי אף ל–2016.

האם נראה בקרוב הרחבה כמותית כנשק האחרון של בנק ישראל? הרחבה כמותית היא פעולה של הגדלת היצע הכסף, שנעשית באמצעות קניית אג"ח על ידי הבנק המרכזי בשוק המשני, השקולה להדפסת כסף, או על ידי הדפסת כסף ממש.

הוועדה המוניטרית שקלה את נושא ההרחבה הכמותית כמה פעמים, ועד כה דחתה אותו. חוק בנק ישראל מ–2010 מאפשר לבנק לבצע הרחבה כמותית אך קובע כי "הבנק לא ייתן לממשלה הלוואה למימון הוצאותיה, לרבות בדרך של רכישה של אג"ח שמנפיקה הממשלה בעת הנפקתן", כאשר הדגש הוא על שתי המלים האחרונות — "בעת הנפקתן". כלומר, לפי החוק הבנק יכול לקנות אג"ח ממשלתיות, אבל רק בשוק המשני.

ארה"ב מבצעת פעולות של הרחבה כמותית מאז 2008, בהיקף כולל של יותר מ–2 טריליון דולר. גם יפן, ובאחרונה גם הבנק המרכזי האירופי (ECB), מבצעים הרחבה כמותית בהיקפים ניכרים. השפעות ההרחבה הכמותית על המשק של מדינה הן מורכבות. יש שתומכים במהלך, בהתלהבות או בפחות התלהבות, ויש המתנגדים לו. זאת הסיבה שבנק ישראל לא נכנס עד כה לנושא ההרחבה הכמותית. כרגע נראה גם שאין צורך בכך — אבל ימים יגידו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#