ממה מפחד בנק ישראל ומה הוא יעשה בעתיד - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממה מפחד בנק ישראל ומה הוא יעשה בעתיד

מה הדאיג את קרנית פלוג לפני הורדת הריבית, ומה הניע אותה לקבל את ההחלטה הדרמטית?

18תגובות

עד היום, או לפחות עד לא מזמן, מרבית הסוחרים והכלכלנים לא התרגשו משינוי של 0.25% בריבית. גם הציבור לא. למי מאתנו באמת משנה אם הריבית שנקבל בבנק (או נשלם) על כספנו תהיה גבוהה או נמוכה ב-0.1%? רובנו אפילו לא נחשוב על זה פעמיים.

אלא שכאשר סביבת הריבית העולמית והמקומית מתקרבת לאפס, ולעתים גם עוברת לתחום השלילי, חוקי הכלכלה של השווקים משתנים לפתע. כל שינוי קטן גורם לתנודות גדולות ולשינויים גדולים בהחלטות ההשקעה של הסוחרים. זה בדיוק מה שראינו היום (ב'): שינוי שפעם נראה זניח, של 0.15%, גרם לשקל ליפול בתוך דקות בודדות ב–1.6% מול היורו, לרדת בשיעור חד מול הדולר, וייתכן שגם שוק איגרות החוב יגיב באלימות.

שינויים דומים נצפו גם כשמדינות אחרות הורידו את הריבית לאפס או אפילו למינוס 0.1% - אבל מדוע? התשובה טמונה בפערי הריבית, במקרה הזה של השקל מול מטבעות אחרים. כשהריבית במדינות רבות שלילית או אפסית, מתברר שמדינה כמו ישראל - עם ריבית של 0.25% - נעשית מוקד השקעה מעניין שלא חמק מעיני המשקיעים הגלובליים. אותם משקיעים תרים אחרי כל מקום שיכול להציע ללקוחותיהם עוד כמה שברירי אחוז של תשואה.

אייל טואג

ואכן, בשלושת החודשים האחרונים נרשמו בישראל רכישות על ידי ספקולנטים זרים של אג"ח ממשלתיות שקליות, ובהיקפים גדולים. התוצאה היתה ייסוף חד של השקל מול סל המטבעות. זו תנודה שהדאיגה את בנק ישראל. במונחים של נתון המכונה "שער הסל הנומינלי האפקטיבי", שהוא המספר שעליו בנק ישראל מסתכל, הייסוף כירסם 80% מהפיחות שהשקל רשם מאוגוסט 2014 ועד סוף נובמבר. התנודה הזאת נגרמה מהורדת הריבית ל–0.25%, ושימחה את כלכלני הבנק המרכזי. לפיכך, פעולת הבנק היום נועדה "לקזז את הקיזוז", לחדש את הפיחות או, לכל הפחות, לעצור את ייסוף השקל.

ובכל זאת, מדוע יש צורך בפעולה דרמטית כזו כשנתוני המאקרו של הרבעון הרביעי של 2014 היו מצוינים? התשובה של בנק ישראל היא: בדיוק בגללם. עבור הבנק המרכזי, הנתונים הטובים, ובעיקר העלייה ביצוא של תעשיות הלואו־טק היא הוכחה ניצחת להשפעה המיידית והגדולה של שקל חלש על הפעילות ועל התעסוקה בתעשיות אלה, שהן עתירות כוח אדם.

מבחינת כלכלני הבנק, אם הוכח שקירבה לשער של 4 שקלים לדולר עושה נפלאות לתעשייה ולתעסוקה - צריך לעשות הכל כדי להדביק אותו לשם, בעיקר על רקע העבודה שהכלכלה העולמית מקרטעת עם משבר באירופה, האטה בסין וסימני שאלה סביב היכולת של ארה"ב המתעוררת למשוך אחריה את שאר האנושות.

ומה עם העלייה ביוקר המחיה, כתוצאה מעליית מחירי היבוא בעקבות היחלשות המטבע? התשובה של בנק ישראל היא שהמדד דווקא ירד, ואם בכלל – אנחנו בדפלציה,  כנראה בגלל התחרות בשווקים.

והדיור? על כך אין לבנק ישראל תשובה, והם גם לא חושבים שהתשובה נמצאת במגרש שלהם. מכאן והלאה, מי שרוצה להימנע מהפתעות ולהבין מה מניע את בנק ישראל – וזה כתוב בצורה כמעט מפורשת בהודעה של הבנק - כדאי שישים לב לשני נתונים: הפעילות הכלכלית בחו"ל, והנתונים על רמת היצוא של תעשיות הלואו-טק המקומיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#