יונתן כץ נגד פלוג: "החלטה להפחית הריבית - תמוהה; עלולה לנפח את בועת הנדל"ן" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יונתן כץ נגד פלוג: "החלטה להפחית הריבית - תמוהה; עלולה לנפח את בועת הנדל"ן"

פסגות: "בנק ישראל נכנס למלחמת המטבעות העולמית; במקרה כזה, אין טעם להתעסק בזוטות, כמו כלכלה" ■ אפסילון: "בנק ישראל לוקח סיכון לא מבוטל, ארסנל הכלים שלו התרוקן"

2תגובות

"קשה להבין את ההחלטה של בנק ישראל להוריד את הריבית, על רקע ההאצה בפעילות הכלכלית ובצריכה פרטית. ההחלטה תמוהה גם על רקע העלייה בציפיות האינפלציה בשבועיים האחרונים, בפרט בטווחים הבינוניים וארוכים", כך הגיב הערב (ב') יונתן כץ מלידר שוקי הון להחלטה של בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, להפחית את ריבית מארס ב-0.15% ל-0.1%.

כץ הוסיף: "הורדת ריבית עלולה לנפח את הבועה בשוק הדיור ולא ברור כלל אם הפיחות שיושג יישמר. כנראה שבנק ישראל מודאג הרבה יותר ממגמת הייסוף בשקל, ולכן החליט להילחם במעט נשק שנותר לו".

"ההחלטה של בנק ישראל להפחית את הריבית היא חלק ממלחמת המטבעות הגלובלית", אמר עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי באפסילון בית השקעות. "ככל הנראה, מלחמת המטבעות הכריחה את בנק ישראל לנקוט בפעולה מאחר שחשש שהתחזקות השקל תשפיע לרעה על הצמיחה במשק ועל האינפלציה.

"בפעולתו זו, בנק ישראל לוקח סיכון לא מבוטל מאחר וארסנל הכלים שלו התרוקן כמעט לגמרי ועלולה לעלות בעתיד השאלה כיצד יתמודד עם אתגרים בעתיד. יש לציין שבנק ישראל גם הפחית את המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מתוך כוונה לעודד את הבנקים להמשיך ולהגדיל את מתן האשראי", הוסיף אזולאי.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "להערכתנו, הצמיחה החזקה שראינו ברבעון הרביעי של 2014 איננה חד פעמית. לפחות על פי הנתונים שפורסמו עד כה: שוק העבודה, עליות במדדי הייצור התעשייתי ופדיון ענפי המשק, גם הצמיחה ברבעון הראשון של 2015 תהיה גבוהה (לא %7 אחוזים אך 4% בהחלט אפשרי).

יונתן כץ
אייל טואג

"לאור זאת, מהחלטת הבנק נראה שהגורם המשמעותי ביותר בהחלטה היה חוזקו של השקל והחשש מהתחזקות נוספת. אם קו זה יימשך, ככל שנראה התחזקות של השקל, הדלת פתוחה גם להפחתות נוספות ואולי אפילו לריבית שלילית, למרות שלדעתנו הדבר לא תואם את המצב הריאלי של המשק", הוסיף  קליין.

"פסגות: מה נאמר ומה נגיד?"

גם בבית ההשקעות פסגות הגיבו בפליאה להחלטה לפחית את הריבית: "מה נאמר ומה נגיד? בבנק ישראל מסירים את הכפפות ונכנסים לזירה של מלחמת המטבעות העולמית באופן רשמי. אם בדרך כלל אנו מתעכבים על הגורמים הכלכליים השונים (אינפלציה, צמיחה, אבטלה וכו') הרי שכאשר משפט כמו 'הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות' אין טעם להתעסק בזוטות כמו כלכלה", אמר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות.

"השאלה היא מה הלאה? האם בבנק ישראל מתכוונים להילחם בהיחלשות האירו? האם לבנק ישראל יש כוונה להשתמש בבזוקות כמו ה-ECB במידת הצורך? האם אנו בדרך לריבית שלילית כמו בחלק מהמדינות באירופה? אם כן, שיהיה בהצלחה, רק כדאי לשים לב שמצב המשק הישראלי רחוק מזה של גוש היורו. בניגוד לאירופה הדפלציה בישראל נובעת מהסיבות הטובות ביותר שאפשר לחשוב עליהן. בניגוד לאיטליה שלא צמחה כבר 14 רבעונים, המשק המקומי צומח בקצב סביר וצפוי אף לרשום שיפור במהלך השנה הקרובה. שיעור האבטלה, כמות הכסף גדלה ב-40.1% ב-12 החודשים האחרונים והביקוש לאשראי בשיא", הוסיף גרינפלד.

יוסי פרימן מפריקו הדגיש כי הפחתת הריבית נועדה לתמוך ביצוא ולצמצם את היבוא. "המהלך הינו הכרחי על רקע מלחמת המטבעות הגלובלית והפחתת הריבית המבוצעת על ידי מדינות במטרה לתמוך בתנאי הסחר כפי שבוצע במדינות כבאירופה, שווייץ, ארה"ב אוסטרליה, רוסיה ואף סין. להערכתנו, בטווח הקצר גורמי הפיחות נותרו תקפים ותומכים בפיחות השקל לעבר רמת ה 3.95 שקלים לדולר ויותר אולם בראיה לטווח ארוך השקל עשוי לשוב ולהתחזק לעבר רמת 3.70 שקלים ופחות".

"כלי הריבית כבר אינו אפקטיבי"

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי, הדגיש כי החלטת הבנק התקבלה על לאור אינדיקאטורים שונים כמו מדד דצמבר השלילי, תיסוף השקל מול הדולר בחודש האחרון ומדיניות מוניטרית מרחיבה שהנהיגו בנקים מרכזיים רבים ברחבי העולם. "הצעד הינו אמירה של הבנק המרכזי על נכונותו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו, עד תומם, על מנת להמשיך ולתמוך בצמיחה במשק ולהחזיר את האינפלציה לתוך תחום היעד שנקבע (3%-1%).

"אנו מניחים כי בחודשים הבאים, לאחר מדד פברואר, נחזור לראות מדדים חיוביים עקב האצה מסוימת בפעילות במשק, גידול בצריכה הפרטית וסיום תהליכי הורדת מחירים מבניים כמו מים וחשמל. לאחר ההורדה הנוכחית כלי הריבית כבר אינו אפקטיבי כלל ויהיה מעניין לראות באילו דרכים נוספות יתמוך בנק ישראל במשק במידה ויידרש לכך", הדגיש ארצי.

אלדד תמיר - מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות תמיר פישמן: "בהתאם להערכתנו המוקדמות, נגידת הבנק החליטה בניגוד לצפי השוק להוריד את הריבית החודש. מלחמת המטבעות בעולם מחייבת צעדים משמעותיים על מנת לשמור על רמת צמיחה סבירה בייצוא הישראלי שהוא אבן קיומה של הכלכלה הישראלית. להערכתנו, במידה והנתונים לא ישתפרו תיתכן הורדה נוספת ואף פתיחה בהליך של הרחבה כמותית".

יוטב קוסטיקה, הכלכלן הראשי במור בית השקעות: "נגידת בנק ישראל בהחלטה מפתיעה מחליטה ללכת צעד נוסף במלחמה בהתחזקות השקל והאינפלציה האפסית השוררת במשק בשנתיים האחרונות. למרות שמדובר בריבית שפל, אין מדובר בהחלטה המנותקת מהנעשה בעולם, שכן מדינות רבות הורידו בחודשיים האחרונים את הריבית, חלקן אף לריבית שלילית. נראה שהמהלך עשוי בהחלט לתרום להתחזקות השקל מול הדולר, לאור הצפי להעלאת ריבית עוד ב-2015 בארה"ב, אך לא בטוח שהמטבע יחלש בהמשך גם מול האירו שם יצאו בהרחבה כמותית רחבת היקף.  בנוסף העקום הישראלי צפוי להיסחר במרווח שלילי ממקבילו האמריקאי גם בחודשים הקרובים, כל עוד הצפי להרחבה כמותית בישראל תישאר ברקע".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#