האיש ששווה מיליארדים: כמה יקבל יצחק תשובה ממכירת תמר, כריש ותנין - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש ששווה מיליארדים: כמה יקבל יצחק תשובה ממכירת תמר, כריש ותנין

שוויו של מאגר הגז תמר מוערך ב–12 מיליארד דולר. אם קבוצת דלק תאולץ למכור אותו יחד עם מאגרי כריש ותנין,היא תזכה לתזרים נטו של כ–3.2 מיליארד שקל אחרי מס ופירעון חובות

40תגובות

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, עשוי לשלשל לכיסיו כ–2 מיליארד שקל ממכירת מאגרי הגז תמר, כריש ותנין, וזאת כחלק מההסכם המתגבש בימים אלה עם המדינה – כך עולה מבדיקת TheMarker.

הונו של תשובה, מאנשי העסקים העשירים בישראל, מוערך ב–12–15 מיליארד שקל. הנכס העיקרי שלו הוא קבוצת דלק, שבה הוא שולט באמצעות אחזקה ב–61.77% מהמניות, ששוויין הסחיר מסתכם בכ–7 מיליארד שקל. במקביל, תשובה הוא בעליה של קבוצת הנדל"ן הפרטית אלעד גרופ, הפועלת בצפון אמריקה.

מכירת מאגרי תמר, תנין וכריש, אם תצא אל הפועל, 
תיעשה כחלק מהסכם פשרה המתגבש בין קבוצת דלק ושותפתה האמריקאית נובל אנרג'י לבין המדינה. ההסכם עדיין לא גובש לכדי מסמך מחייב, אך פרטיו העיקריים פורסמו בשבוע שעבר.

תומר אפלבאום

במסגרת ההסכם מסתמן כי קבוצת דלק תיאלץ למכור את אחזקתה (31.25%) בתמר לשחקן חדש בשוק בתוך שלוש שנים. את אחזקותיה (53%) במאגרי כריש ותנין הקטנים היא תצטרך למכור בתוך כשנה. מכירת חלקה של דלק נועדה להגביר את התחרות בענף הגז, וזאת על ידי פיצול האחזקה בכלל המאגרים בישראל בין חמישה או שישה שחקנים.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

מאגר תמר, שהתגלה בתחילת 2009, הוא אחד מנכסיה המרכזיים של קבוצת דלק, לצד מאגר לווייתן. המאגר מכיל כ–290 BCM גז טבעי, ו–13 מיליון חביות קונדנסט (חומר גלם לייצור נפט). הקבוצה מחזיקה במאגר באמצעות פירמידה משורשרת, שבה השותף העיקרי הוא הציבור.

הפירמידה בנויה משלוש שכבות: בראשה נמצאת קבוצת דלק הציבורית; מתחתיה, החברה הבת דלק אנרגיה (87%); ובשכבה השלישית, שותפויות הגז דלק קידוחים (62.6%) ואבנר (46.6%), שמחזיקות בתמר בחלקים שווים (15.6% כל אחת).

השווי הכלכלי של תמר הוא סוגייה הנתונה לפרשנות - ואינו ערך קבוע. השווי נקבע כנגזרת לפרמטרים שונים, שהדיון עליהם עדיין לא הוכרע במלואו, ולהערכות הסיכון שמייחסים לתוכניות הפיתוח. השווי של תמר יכול לעלות או לרדת, בהתאם למשתנים כמו מחיר הגז הסופי ללקוח (שעשוי להיות מפוקח בהתאם להסכם המתגבש עם המדינה), מנגנון ההצמדה של מחיר הגז בחוזים (מדד המחירים לצרכן האמריקאי או מחיר הנפט בעולם), האפשרות לייצא גז למדינות באזור ועוד. הערכות הסיכון של הפרויקט גוזרות את מקדם ההיוון (CAP RATE) שבו נעזרים לקביעת שווי המאגר: ככל שהמקדם גבוה, כך השווי של המאגר עשוי לרדת.

מכיוון שחלק משמעותי בתוכנית הפיתוח של תמר הושלם, חלק מהאי־ודאות סביב תמר הוסר. אנליסטים מייחסים למאגר שווי גבוה של 11–15 מיליארד דולר. בדו"ח תזרים חזוי שפירסמה בשבוע שעבר קבוצת דלק, שוויו נקבע על 12 מיליארד דולר. לשם השוואה, שוויו של לווייתן, שכמעט כפול בהיקף משאביו מתמר (540 BCM גז טבעי), מסתכם כעת רק ב–8–7 מיליארד דולר; וזאת בשל חוסר הוודאות הגבוהה המיוחסת לפרויקט ולסיכון הגבוה שכרוך בפיתוחו. בהנחה שמכירת האחזקה בתמר תיעשה לפי 12 מיליארד דולר, דלק קידוחים ואבנר צפויות לקבל כ–3.7 מיליארד דולר, בהתאם לחלקן.

350 מיליון דולר מתנין וכריש

לצד תמר, קבוצת דלק עשויה להידרש למכור את שני המאגרים הקטנים: תנין וכריש, הממוקמים צפונית לתמר וללווייתן. בקבוצה מתנגדים לביצוע המכירה. כריש ותנין מכילים כחמישית מכמות הגז בתמר (60 BCM), ובנוסף 13 מיליון חביות קונדנסט (בכריש). האחזקה בשני המאגרים נעשית, גם הפעם, באמצעות דלק קידוחים ואבנר, שמחזיקות בכ–53% מהזכויות לצד נובל אנרג'י. לפי המודלים השונים, שוויים המשותף של כריש ותנין מסתכם ב-700–750 מיליון דולר. סביר להניח שבעסקת המכירה, קבוצת דלק תיאלץ לתת "הנחה" מסוימת לרכוש, כך שניתן להעריך את שווי שני המאגרים בכ–650 מיליון דולר. שווי זה גוזר את חלקן של דלק קידוחים ואבנר לכ–345 מיליון דולר.

סיכום ביניים: דלק קידוחים ואבנר צפויות לקבל 3.7 מיליארד דולר ממכירת תמר, בתוספת 345 מיליון דולר על כריש ותנין, כלומר סך כולל של 4 מיליארד דולר. ואולם כנגד התמורה הזו עומד חוב אג"ח של 2 מיליארד דולר (תמר בונד), שגייסו באחרונה שתי השותפויות בישראל ובלונדון. על רקע הוויתור על האחזקות בתמר, שתי השותפויות עשויות להידרש לבצע פירעון מוקדם לחוב, וזאת בהנחה ששטר הנאמנות לאג"ח (שאינו פומבי) מחייב זאת. בהנחה שיתבצע פירעון מוקדם, התמורה נטו שתישאר בידי שתי השותפויות תסתכם בכ–2 מיליארד דולר. במידה ששטר הנאמנות אינו מחייב פירעון מוקדם - סך התזרים המיידי עשוי לגדול משמעותית, ועמו גם התמורה לבעלי המניות בעתיד.

אך גם הפעם לא מדובר בסכום סופי. מאחר ששווי המאגרים בספריה של קבוצת דלק נמוך משווי המאגרים בעסקות הצפויות, הרי שעשוי להיווצר אירוע מס. לפי הערכות אנליסטים, שתי השותפויות עשויות לשלם למדינה מס חד־פעמי של 500–800 מיליון דולר. שאלת המיסוי בעסקה עשויה להתברר כמשמעותית, כך שהשותפויות צפויות לשאת ולתת עם רשות המסים במטרה להפחית את חבות המס (כפי שקרה בעבר בעסקת וודסייד). בהנחה שתשלום המס יהיה קרוב לרף התחתון, התמורה נטו של דלק קידוחים ואבנר תסתכם בכ–1.5 מיליארד דולר.

בשל מבנה האחזקות המשורשר במאגרים, רק חלק מהסכום עשוי להגיע לקופתה של קבוצת דלק או לבעל השליטה בה, תשובה. בהנחה שכלל החברות בקבוצה, על כל מוסדותיהן האורגניים, יאשרו את חלוקת התמורה כדיווידנד, הרי שחלקה של קבוצת דלק עשוי להסתכם בכ–820 מיליון דולר (3.2 מיליארד שקל). במקרה שבקבוצה יאשרו חלוקה של הסכום כדיווידנד, תשובה, שהוא בעל המניות העיקרי, צפוי לשלשל לכיסיו כ–500 מיליון דולר (2 מיליארד שקל). שאר הסכום יגיע לבעלי המניות מקרב הציבור.

מי זו אדיסון?

המועמדת הטבעית - והמרכזית - לרכישת חלקה של קבוצת דלק במאגר תמר היא חברת אדיסון האיטלקית, שנמצאת בבעלות של חברת החשמל הלאומית של צרפת (EDF). אדיסון, חברת אנרגיה בינלאומית בסדר גודל בינוני, מעוניינת זה זמן רב להגדיל את חשיפתה לתחום הגז בישראל, הנשלט בידי דלק ונובל אנרג'י. כבר היום החברה מחזיקה בכ–20% מהזכויות ברישיונות נטע ורועי שבעומק הים ממערב לאשקלון, לצד רציו (70%) והזדמנות ישראלית (10%).

ב–2014 חברה אדיסון לחברת אלומיי קפיטל, שבשליטת שלמה נחמה, ולדודי ויסמן, והגישה הצעה קונקרטית לקבוצת דלק ולנובל לרכישת מאגרי תנין וכריש (רישיונות החיפוש אלון A ואלון C). ההצעה הוגשה כחלק מהסדר שהתגבש בין הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, לבין קבוצת דלק ונובל; במסגרת ההסכם דלק ונובל היו אמורות למכור את תנין וכריש, ובתמורה יוכלו להמשיך להחזיק בתמר ובלווייתן. ואולם טיוטת ההסדר נגנזה באחרונה על רקע החשש כי לא יהיה בה כדי למנוע היווצרות מונופול גז בישראל.

מועמדת נוספת שמעורבת בשוק המקומי היא וודסייד האוסטרלית. בעבר נחתמו שני מזכרי הבנות לא מחייבים בין וודסייד לקבוצת דלק ונובל בנוגע לפיתוח לווייתן. המזכרים לא הבשילו לכדי הסכם, בעיקר על רקע ההחלטה של דלק ונובל להתמקד ביצוא גז אזורי ולא בהנזלת גז (LNG), טכנולוגיה שבה מתמחה וודסייד. ואולם הסיכוי שוודסייד תרכוש את חלקה של דלק בתמר נראה נמוך, וזאת מאחר שהיא מתמקדת בפרויקטים גדולים ליצוא גז, שפחות מתאימים לתוכנית הפיתוח של תמר.

מועמדת שלישית היא חברת אנרג'יאן היוונית, שנכנסה באחרונה כשותפה (25%) ברישיונות מירה ושרה לצד רציו. ייתכן שחברות אנרגיה בינלאומיות נוספות עשויות להתעניין בכניסה לשוק ורכישת הזכויות של דלק בתמר. ואולם, עד כה רובן נמנעו מלהגיע לישראל, בשל חשש כי מעורבות בשוק המקומי עשויה להקשות עליהן לפעול במדינות ערב, שמחזיקות במאגרי הנפט הגדולים בעולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#