הזוכה בפרס איגוד 
בעלי השליטה: האוזר

על הכנסת הבאה לבחון שוב את מנגנון תגמול הבכירים

עידו באום

אילו איגוד החברות הציבוריות העניק פרס שנתי לדמות שהגנה על בעלי שליטה בחברות ציבוריות, יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, היה זוכה בו ב–2015. לעומת זאת, לשכת עורכי הדין צריכה לתבוע את האוזר על שלילת פרנסתם של כמה מעורכי דין הבכירים במשק.

האוזר התייצב שלשום לצד שלמה אליהו והעניק גושפנקא להחלטה למנות את הממונה לשעבר על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, פרופ' עודד שריג, ליו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות עם הגבלות עצמיות שלקח על עצמו שריג, המצמצמות את יכולתו למלא את התפקיד, ותוך ששכרו של שריג משולם מחברה פרטית של בעל השליטה אליהו.

במכתב מפורט ששלח לפונים נגד אישור המינוי, ובהם ראשת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, והתנועה למען איכות השלטון, קבע האוזר כי המינוי עולה בקנה אחד עם חוק החברות, וכי אין צורך לאשר אותו ברוב מיוחד של המיעוט שאינו קשור לבעל השליטה באסיפת בעלי המניות. לדעת יו"ר רשות ניירות ערך, אם בעל השליטה בוחר לתגמל את יו"ר הדירקטוריון מכיסו הפרטי, אין זו עסקה של החברה, ולכן לא נדרש לה אישור מיוחד, ואין גם פיקוח על מדיניות התגמול. בעל השליטה יכול לעקוף כך את תיקון 20 לחוק החברות, שנועד להדק את הקשר בין תמריצים של נושאי המשרה בחברה לביצועי החברה. במקרה של שריג, תמריצי השכר יהיו קשורים רק לשביעות רצונו של אליהו. זו מתנה לבעלי השליטה, המאפשרת לרוקן מתוכן חלק ניכר מתיקון 20 לחוק החברות.

אכן, חוק החברות אינו אוסר בעל שליטה לתגמל מכיסו נושאי משרה. הפרשנות של האוזר אינה מופרכת. היא פשוט מנוגדת לכוונת המחוקק. חוץ מזה, הרי אליהו לא רצה למנות את שריג בשיטה המעוותת הזו. ההסדר המעוות לא היה מה שאליהו התכוון אליו מלכתחילה. הכל נולד מהתעקשות של אליהו לעקוף את התנגדותה של הממונה על הביטוח הנוכחית, דורית סלינגר, למינוי.

פרופ' שמואל האוזרצילום: ניב קנטור

במקום לכתוב חוות דעת משפטית שקורעת לגזרים את העיקרון שמאחורי תיקון 20 לחוק החברות, האוזר צריך היה לכתוב חוות דעת הפוכה. אילו היה נוהג כך, אזי את חוות הדעת הנוכחית שלו היו כותבים עורכי הדין של שלמה אליהו. הם היו עותרים נגד האוזר לבית המשפט הכלכלי. שם היה המקום לבחון איזו היא הפרשנות הנכונה של חוק החברות, וכן אם הנסיבות של מינוי שריג עולות בקנה אחד עם הפרשנות הזו.

האם יימצאו בעלי מניות, גופים מוסדיים או ארגונים המקדמים סדר יום חברתי־כלכלי שיעזו לאתגר את אליהו ואת רשות ניירות ערך בבית המשפט? מכיוון שבית המשפט יבחן רק אם פרשנותו של האוזר סבירה, יש חשש שעתירה כזו נדונה מראש לכישלון.

מה הפתרון? עד היום רק שני בעלי שליטה ניצלו את הפרצה בחוק. לפני אליהו היה זה עידן עופר, ששילם לניר גלעד בונוס של מיליוני שקלים מכיסו הפרטי לאחר שדירקטוריון החברה לישראל סירב לאשר תגמול זה. אם שני המקרים ייהפכו למגמה, לא תהיה ברירה אלא לפתוח מחדש את מנגנון תגמול הבכירים בחוק בכנסת הבאה עלינו לטובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker