מדריך

6 דרכים להגן על תיק ההשקעות שלכם מהדפלציה

המדד הדרמטי שפורסם היום מעלה שוב את השאלות - לאילו חברות כדאי להיצמד? היכן כדאי לצמצם השקעות? ואיפה בעולם כדאי להשקיע?

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

תופעה כלכלית לא שגרתית התרחשה בישראל ב-2014. בראשונה מאז 2006, המשק סיים את השנה עם ירידה במדד המחירים לצרכן. המדד ירד בשיעור של 0.2% לעומת 2013. 

היום (א') נמשכה המגמה, כאשר מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.9% בהשוואה לחודש הקודם. מאז ספטמבר 2006 לא נרשמה במדד ירידה כה חדה. 

ירידת מחירים כללית שמתרחשת לאורך תקופה מכונה על ידי הכלכלנים "דפלציה" - או "אינפלציה שלילית". אם מנטרלים מהמדד את סעיף הדיור, הירידה במחירים היתה אף עמוקה יותר, והסתכמה בכ–1.3%. כלכלנים בישראל סבורים שבניגוד למדינות אחרות הדפלציה בארץ היא "דפלציה חיובית". היא אינה עונה על ההגדרה הקלאסית של דפלציה, ואינה מעידה בהכרח על בעיה.

איש מביט במזוודה מלאה בכסף

"הדפלציה בישראל היא תהליך מצוין", מדגיש אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש. "בשנה האחרונה ראינו שהמחירים ירדו, אבל במקביל הצריכה הפרטית דווקא צמחה בשיעור גבוה של קרוב ל–4%. זה אומר שירידת המחירים אינה מבטאת חולשה בביקושים. כלומר ירידת המחירים הגיעה מצד ההיצע, ולא מכיוונו של הצרכן. במלים אחרות, ירידת המחירים סייעה לצרכן להגדיל את כוח הקנייה שלו - והוא קנה הרבה יותר".

"הדפלציה הישראלית", על מאפייניה הייחודיים, מחייבת גם את המשקיעים בשוק ההון להיערך לסביבת המקרו המאתגרת. צורת השקעה שהתאימה לשנים קודמות עשויה שלא להתאים לתקופות של ירידת מחירים מתמשכת. הנה כמה עצות למי שמעוניין לחסן את תיק ההשקעות שלו מפני תרחיש כזה.

1. ממי ראוי להתרחק? אחת הדרכים להימנע מהפסדי דפלציה היא להימנע מאחזקה בחברות שפועלות בענפים שהתחרות בהם עשויה להתגבר בשנים הבאות (למשל הבנקים וחברות האנרגיה). קשה לדעת אם התחרות בשוק הסלולר או המזון כבר הגיעה לשיאה ומה יהיו מאפייניה בשנים הבאות. משקיע חובב סיכון צריך לנסות להחליט אם הירידה שחלה בשני ענפים אלה היא תגובת יתר שהפכה את המניות בענף לאטרקטיביות. אם אין כאן תגובת יתר, עדיף להמתין לנקודת כניסה נוחה יותר, ולשוך מלחמות המחירים האגרסיביות. במקרה כזה עדיף לחפש חברות הפועלות בסביבה עסקית יציבה יותר.

2. להיצמד לחברות עמידות: בניגוד לחברות התקשורת, יצרניות המזון, רשתות הקמעונות, הבנקים וספקי האנרגיה, חברות אחרות בבורסה דווקא עשויות לגלות עמידות ל"דפלציה הישראלית". אלה יכולות להיות חברות מוטות יצוא, שאינן מושפעות מהתחרות או מהרפורמות המבניות במשק. בין אלה ניתן להזכיר חברות מענף ההי־טק הישראלי, דוגמת נייס, אלוט, פורמולה, מטריקס, מג'יק ואחרות וחברות מוטות יצוא כמו אלביט מערכות, פרוטרום, טבע, פריגו ואורמת טכנולוגיות. חלק מהן נהנות באחרונה גם מהפיחות שחל בשקל הישראלי.

3. לצמצם ההשקעה באמצעות כלים פאסיביים: מכשירי השקעה כמו תעודות סל (ETF), המחזיקות באופן רוחבי בכל המניות שנכללות במדד מסוים (ללא אבחנה בין ענפים "מסוכנים" או "בטוחים" יותר), עשויים להניב תשואת חסר ביחס למדדים בימים של תחרות ענפית. לכן, עדיף לצמצם השקעה רוחבית במדדים ולחזור לניהול אקטיבי עצמאי או בעזרת מנהל השקעות שבוחר ניירות ערך ספציפיים, בהתאם להערכות הסיכוי/סיכון שלו.

4. להיזהר מחברות אחזקה: חברות המזון והסלולר, שעומדות כעת במוקד הרפורמות התחרותיות, משתייכות בדרך כלל לקבוצות העסקיות הגדולות (אלה של "הטייקונים"). האחזקה של הקבוצות בשני הענפים מקורה בנסיבות היסטוריות: שנים רבות חברות הסלולר והמזון היו רווחיות באופן יוצא דופן בשל התחרות הנמוכה ונהפכו ל"פרות מזומנים" עבור הקבוצות שהחזיקו בהן. החברות האלה גם נטלו חוב גבוה. השינויים המבניים הופכים את חברות האחזקה למסוכנות הרבה יותר, בין השאר בגלל רמת החוב הגבוהה שלהן.

חברות האחזקה ספגו בשנים האחרונות מכות כואבות. ברשימת המידרדרות ניתן להזכיר את סקיילקס, דיסקונט השקעות (דסק"ש), אי.די.בי פיתוח, קבוצת אלון, אפריקה ישראל ואלקו. במידה פחותה יותר נפגעו גם בי־קום, אינטרנט זהב וקבוצת דלק.

5. לשקול אג"ח שקליות: המשקיעים בשוק ההון צופים כי ב–2015 ישראל תשוב לסביבה אינפלציונית חיובית של כ–0.5%. בשנים שלאחר מכן, ציפיות האינפלציה, כפי שהן נגזרות משוק ההון, מסתכמות ב–1.5% בלבד. מבחינת מי שמעריך שגם בשנים הבאות ישראל תיגרר לדפלציה בשל השינויים שתוארו עד עתה, נכון להגדיל את החשיפה לאיגרות חוב שקליות על חשבון איגרות החוב הצמודות למדד המחירים לצרכן. זה נכון גם לגבי אג"ח חברות וגם לגבי אג"ח ממשלתיות. עם זאת, האג"ח האלה כבר ביצעו מהלך עלייה משמעותי, והמחירים שלהן כבר מגלמים ציפייה לכלכלה ישראלית נטולת אינפלציה במשך כמה שנים טובות.

6. לרעות בשדות זרים: בימים שבהם ענפים מרכזיים בבורסה רוגשים, והמדדים המרכזיים ממשיכים לדשדש בלי לייצר תשואות — אולי כדאי להסיט כספים לשווקים מוצלחים יותר. המרכזי שבהם הוא כנראה השוק האמריקאי, שצפוי להמשיך ליהנות גם ב–2015 מריבית נמוכה יחסית שתתמוך בעליית מחירי נכסים כמו מניות, אג"ח ונדל"ן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker