האם דרך להגדלת מחזורי המסחר עוברת ברישום חברות זרות בת"א - גם ללא רצונם?

רשות ני"ע דנה ברישום חברות זרות למסחר בבורסה, גם ללא הנפקת החברה בבורסה המקומית

אסא ששון

רשות ני"ע ערכה היום (א') שולחן עגול שעסק בשאלה האם לאפשר רישום של חברות זרות ללא צורך לקבלת אישור החברה הזרה, כאשר רישום זה אינו כפוף לחוק ני"ע. רישום חברות זרות למסחר בבורסה, גם ללא רצונם, הוא אחד מאבני היסוד של תוכנית העובדה של הבורסה להגדלת הסחירות בבורסה. בדיון, שנוהל על ידי פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, נכחו כ-23 מוזמנים שעוסקים בנושא, בהם נציגי משרד המשפטים, כמו אבי ליכט; יו"ר הבורסה, אמנון נויבך, ומנכ"ל הבורסה, יוסי בנייארט; נציג הבנקים, יורם סירקיס מהבנק הבינלאומי; פרופ' אורלי שדה וחברי רשות ני"ע.

האוזר פתח את הדיון ואמר כי "מדובר בשאלה לא פשוטה, שכן עצם המצב בו החברה לא כפופה לחוק ני"ע יש טיעונים טובים ורעים לכל צד. חברות הרישום הכפול לא גייסו הון בבורסה. השאלה האם יש פגיעה גם כמנוע צמיחה, כי אם הן לא מגייסת כאן אז למה זה טוב". לאחר הפתיחה פתח ביינארט במצגת קצרה ואמר כי "המהלך חשוב מאוד לבורסה כי היא חסרת נכסי בסיס וזה מהלך מהיר שיצור עוד נכסי בסיס ויגדיל את נזילות הבורסה. ישראל בולטת בשיעור חברות גדול שגייסו כסף בחו"ל. תיק ההשקעות של הישראלים בחו"ל עומד על 60.7 מיליארד דולר, ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2014 היה גידול נטו של 4 מיליארד דולר של השקעות ישראלים בחו"ל". בנייארט הוסיף כי "גידול של נכסי בסיס הנסחרים בישראל יוביל אותם לכניסה לתעודות הסל. כניסה כזו משמעותה כי ינפיקו עוד תעודות סל וזה יביא את מנהלי תעודות הסל בעולם להנפיק תעודות. אין פה שום קניבליזציה כי כסף ממילא יוצא לחו"ל. למוסדיים חסרה סחורה. בין 25-30 מיליארד שקל בשנה נטו נכנס למוסדיים".

השולחן העגול של רשות ני"ע צילום: שרונה מזליאן לוי

ביינארט המשיך ודן בהגנה על המשקיעים: "צריך להגיד לחוסך שסיכון זו הדרך הנכונה, מדינת ישראל העבירה החקיקה של זירות סוחר ובזירה זו ניתן להציע חוזים על עליה או ירידה של גוגל. אותה גברת כהן לא מבינה שהיא קונה חוזה על גוגל ואין שום הגנה על החברה. לחוזה אין שום נגיעה לכך. ההגנה על המשקיעים קיימת בכול מקום".

הדיון התקיים בחדר הישיבות של הרשות בירושלים. מהחלון, כמעין תיזכורת לסיכוני השקעה במניות, ניתן היה לראות את אחד הבניינים של חברת כלכלית ירושלים שבשליטת אליעזר פישמן, שכיום נמצאת בקשיים בעקבות קריסת החברה הבת מירלנד שמתמחה בהשקעות ברוסיה.

השולחן העגול של רשות ני"עצילום: שרונה מזליאן לוי

פיליפ גז: "בארה"ב זה עובד, כי יש משקיעים אמריקאים שרוצים להשקיע בניירות ערך של חברות לא אמריקאיות. איך זה עובד? מישהו צריך לעשות מלאי של הניירות. יש בנק שקונה את המניות שהוא עושה השוק של המניות, והוא זה שלוקח את הסיכון. רוב ה-gdr זה מנפיקים. דרגת הסיכון שהבנק ייקח על עצמו היא גבוהה, שכן מחיר המניה יכול לרדת והוא יפסיד כסף. ההבדל בין הביקוש וההצעה הוא גבוה ב-4% מהשוק המקורי שבו נסחרים המניות. כתוצאה מזה באירופה ניסינו לעשות את זה וזה כשל מבחינה טכנית".

פרופ' עמיר ליכט: "אני מציע לקרוא לזה רישום כפוי, בדיוק כמו שיש רישום כפול. בישראל יודעים יותר על החברות הישראליות ולכן רישום כפוי יביא ליותר מסחר בהם. המסחר של רישום כפוי בגרמניה הוא זניח. לדעתי אין כזה דבר 'מבלי שיהיה כפוף לדיני מדינת ישראל', תמיד חל דין. נשאלת השאלה האם למכור את ההגנה על המשקיעים לטובת האינטרס של הסוחרים. הכל זו שאלה של מינון וקידום ובהחלט ניתן לעשות זאת. זה קרה כאשר היה רישום כפול. חשוב למנוע מצב של ארביטראז' רגולטורי והכרחי שיתקיים שיתוף פעולה בין רגולטורים ואין דרך לקבוע איזה הגנות יעמדו למשקיעים בישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker