יוון והיורו: לפעמים 
פשוט עדיף להיפרד

התהום בין ממשלת יוון הנוכחית לבין ה"טרויקה" פשוט עמוקה מדי

אשר שכטר

האם יוון תעזוב את גוש היורו? האם היא תיבעט מהגוש? האם היא תישאר בגוש, אבל תורשה להסיר כשליש מצעדי הצנע שנכפו עליה בשנים האחרונות ולהחליפם ברפורמות אחרות? אלה השאלות שעמן ייאלצו שר האוצר היווני, יאניס וארופאקיס, ועמיתיו האירופים להיאבק בפגישת החירום בין יוון לבין נושיה היום.

נאומו התקיף של ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, השבוע, שבו דחה שוב את הצנע “האכזרי” שנכפה על המדינה, עורר לא מעט חששות שהתשובה לשאלה הראשונה (ואולי גם השנייה) תהיה חיובית. דיווחים על תוכנית הפשרה שצפוי וארופאקיס לנסות למכור לנושיה של יוון הובילו, עם זאת, לתקוות מחודשות. אלן גרינספאן, לשעבר יו”ר הבנק הפדרלי, אמר השבוע כי לדעתו פרישה של יוון מהיורו היא בלתי נמנעת. התהום בין ממשלת יוון הנוכחית לבין ה”טרויקה” (האיחוד האירופי, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע הבינלאומית) פשוט עמוקה מדי. לאחר חמש שנים של צנע, הקרב בין העם היווני הכורע תחת נטל הצנע לבין הטכנוקרטים האירופים, שבפועל מנהלים את המדינה מאז 2010, הגיע לישורת האחרונה.

האם יוון תעזוב את גוש היורו? כנראה שלא. בשלב זה קשה להאמין שהיוונים והאירופים רוצים במיוחד בפיצוץ. שני הצדדים מגיעים לעימות הזה פצועים: ליוונים יש כמה שבועות לפני שאוזל להם המזומן (אלא אם הסינים או הרוסים יחליטו להציל אותם, מה שלא נראה סביר), הגרמנים חוששים שבית הקלפים, שהוא המטבע האירופי, יתמוטט על ראשיהם. הרוב מסכימים שאם וכאשר תרחיש כזה יתממש, זה יהיה אסון, לפחות עבור אחד מהצדדים: היורו יתמוטט, מערכת הבנקאות היוונית תקרוס בן־לילה. אירופה כולה תיבעט לשלב חדש ומסוכן ביותר במשבר, שאותו היא מנסה לדחות כבר שנים.

מפגינים מול הפרלמנט היווני. האזרחים חשים שאין למי להאמיןצילום: רויטרס

אלא שגם אם ברגע האחרון תימצא פשרה - ורוב הסיכויים שכזאת תימצא - ייתכן שדווקא התנתקות, בשלב הזה, היא הדבר הטוב ביותר עבור יוון, ועבור אירופה. זאת משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שאירופה הרבה יותר מוכנה כיום לאפשרות של עזיבה יוונית מאשר בפעם הקודמת, שהתרחיש הזה עלה לכותרות ב–2012. ייתכן מאוד שמדובר אפילו בדבר הטוב ביותר עבור היוונים עצמם: אין ספק שבטווח הקצר הכלכלה היוונית תסבול כתוצאה מעזיבת היורו והניתוק הכואב ממערכת המימון של ה–ECB. מצד שני, בטווח הארוך, השליטה במטבע שלה תוכל לאפשר לה מרחב תמרון גדול יותר, ולאפשר לה להבריא בקצב שלה. הכלכלה היוונית אמנם תקרוס בבת אחת, אך ייתכן שקריסה מיידית עדיפה על פני הגסיסה האיטית והממושכת שכפתה עליה הטרויקה.

הסיבה השנייה, והחשובה יותר, היא שעזיבה של יוון תאלץ את האירופים להכיר, סוף סוף, בבלתי נמנע, שעידן הצנע חייב להגיע לסיומו, לפני שיסבו לעצמם נזק גדול יותר. מתקפת הלחצים שמופעלת על יוון בשבועות האחרונים מעידה לא רק על עומק ההתעקשות הגרמנית, אלא גם על העיוורון האירופי למציאות הפוליטית המשתנה ביבשת. פעם נוספת האירופים מתמקדים ביוון, ומתעלמים מכך שיוון היא לא הבעיה. מה שקורה בימים אלה ביוון עשוי לשחזר את עצמו בספרד בעוד כשנה, אם מפלגת השמאל הרדיקלי פודמוס אכן תזכה בבחירות, כפי שצופים לה הסקרים. בסופו של דבר, אירופה צריכה לצאת מהתיקו המקסיקני שאליו הכניסה את עצמה בשנים האחרונות. כדי שזה יקרה, אולי מישהו - במקרה הזה יוון - צריך פשוט ללחוץ על ההדק. לא נראה שאחרת הם ילמדו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker