דודו זקן שיפר את יציבות הבנקים - אבל התחרות עוד לא נראית באופק

המפקח על הבנקים, שיפרוש ביוני מתפקידו, צפוי להמתין כחמש שנים לפני שיתמודד על תפקיד יו"ר של אחד הבנקים הגדולים ■ בהנחייתו נמנעו הבנקים מחלוקת דיווידנדים והגדילו את הונם העצמי ב–30% ■ מנגד, תוכניתו להקים מערכת דירוג אשראי צרכני נותרה על הנייר

סיון איזסקו

המפקח על הבנקים, דודו זקן, הודיע לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כי יסיים את תפקידו בסוף יוני, לאחר ארבע שנים וחצי בתפקיד. בעקבות ההודעה תמנה פלוג בשבועות הקרובים ועדת איתור לתפקיד.

זקן מסיים 25 שנות עבודה בבנק ישראל, ותחול עליו שנת צינון אחת שבה ייאסר עליו להתמנות למשרה במערכת הבנקאות. עם זאת, לפי הערכות בענף, זקן צפוי להמתין 5-4 שנים לפני שיתמודד על תפקיד יו"ר של אחד הבנקים הגדולים, וזאת כדי להימנע ממראית עין של ניגוד עניינים. בשנת הצינון צפוי זקן, בין השאר, ללמד בנקאות במסלול למינהל עסקים באוניברסיטה העברית.

לפי הערכות בענף, אם תחליט הנגידה למנות מפקח חדש משורות הפיקוח על הבנקים, היא תבחר בצורי תמם, המשמש כיום מנהל האגף להערכה מוסדית (העוסק בביקורת והערכות תקופתיות על יציבות הבנקים ואופן ניהולם). עם זאת, לא מן הנמנע כי פלוג תבחר במועמד חיצוני.

דודו זקןצילום: אייל טואג

הנושאים שאותם קידם זקן בתקופת כהונתו נוגעים בעיקר ליציבות הבנקים. זקן אימץ את המעבר מכללי באזל 2 לכללי באזל 3 - צעד שעיקרו עיבוי ההון העצמי, שיפור הנזילות וירידה בשיעורי המינוף שבהם פועלים הבנקים. אימוץ באזל 3 הוביל לגידול של 30% בהון העצמי המצרפי של הבנקים, מ-74 מיליארד שקל בסוף 2010 ל-96.5 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי של 2014. חיזוק ההון הושג באמצעות עצירת הדיווידנדים לבעלי המניות.

כללי באזל 3, כמו גם החלטת זקן להחמיר את המגבלות על האשראי לקבוצות הלווים הגדולות במשק, תימרצו את הבנקים להגדיל את האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים על חשבון האשראי לקבוצות הגדולות.

במשך כהונתו של זקן תוקן חוק הבנקאות באופן שהסדיר את התנהלותם של בנקים ללא גרעין שליטה - חקיקה שבעקבותיה חדלה המדינה מלהיות בעלת השליטה בבנק לאומי, וזה נהפך לבנק בשליטה מבוזרת של הציבור. זקן הבהיר לאיש העסקים שלמה אליהו כי לא יעניק לו היתר שליטה בבנק לאומי, ועקב כך מכר אליהו את אחזקותיו בבנק (כ-10%) ורכש את השליטה בחברת הביטוח מגדל (שהרגולציה עליה רופפת יותר).

כמו כן, בעקבות תיקון חוק הבנקאות, המשפחות ברונפמן ושראן, שלא מצאו קונה לגרעין השליטה בבנק דיסקונט, מכרו את מניותיהן בשוק ההון והפכו גם את דיסקונט לבנק ללא גרעין שליטה.

חרף המגבלות, היקף המשכנתאות גדל

ב–2012 קבע זקן עקרונות נוקשים יותר למתן היתר שליטה בבנק, והעלה את רף האחזקה המינימלי במניות של בנק לצורך קבלת היתר שליטה. זקן קבע כי לצורך שליטה בבנק גדול (הפועלים או לאומי) יהיה על בעל המניות להחזיק לפחות 30% מהמניות, בבנק בינוני יהיה עליו להחזיק לפחות 40% מהמניות ובבנק קטן דרושה אחזקה של לפחות 50% מהמניות.

קביעה זו צפויה להוביל לכך שבשנים הקרובות גם מזרחי־טפחות ייהפך לבנק ללא גרעין שליטה. זאת מכיוון שבעקבות חוק הריכוזיות, זקן סירב להיענות לבקשתו של מוזי ורטהיים, מבעלי השליטה בבנק, להעביר את מניות השליטה בבנק לידי ילדיו, שכן אלה מחזיקים בתאגיד ריאלי משמעותי - החברה המרכזית למשקאות קלים. משמעות הדבר היא שאם וכאשר ילדיו של ורטהיים יירשו את המניות, קבוצת השליטה, המורכבת כיום מוורטהים וממשפחת עופר, תתפרק.

כדי שמשפחת עופר תוכל להמשיך להחזיק בגרעין השליטה בבנק (מעבר לבעייתיות הנובעת מהאחזקה המקבילה במליסרון), יהיה עליה להגדיל את אחזקתה במניות הבנק מכ-22.5% כיום לכ-40% כדי לעמוד בדרישות שקבע זקן. בהנחה שלליאורה ודורון עופר אין משאבי ההון הדרושים להכפלת חלקם בבנק, סביר יותר שאלה יצטרפו למכירת המניות של יורשיו העתידיים של ורטהיים.

לחובתו של דודו זקן נזקפת העובדה שהתחרות בבנקים נותרה אפסית, ועניין לא פחות חשוב הוא התנפחות החשיפה של הבנקים לענף הנדל"ן - ל-44% מתיק האשראי הבנקאי. הדבר גרם לבנק ישראל עצמו לצאת באזהרות ולפיהן חשיפה זו היא הסיכון העיקרי ליציבות הבנקים.

זקן אמנם קבע הגבלות על שיעור המשכנתא (75% ממחיר הנכס הנרכש), על מרכיב הריבית המשתנה במשכנתא ועל שיעור ההחזר החודשי מתוך ההכנסה של החייב - כל זאת במטרה למזער את הסיכון בתיק המשכנתאות; ואולם בשורה התחתונה, היקף המשכנתאות הבנקאיות גדל בתקופתו של זקן מ-200 מיליארד שקל בסוף 2010 ל-281 מיליארד שקל בנובמבר 2014.

דרישות גבוהות 
לבנק הקואופרטיבי

כחצי שנה לאחר כניסתו של זקן לתפקיד פרצה המחאה החברתית, שיצרה לחץ ציבורי להגברת התחרות והשקיפות במערכת הבנקאות. זקן, שמונה לתפקיד בינואר 2011 בידי נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, אמור היה לסיים את כהונתו בסוף 2014. ואולם, זקן סיכם עם הנגידה פלוג על הארכת הקדנציה, וזאת כדי שיספיק ליישם חלק ניכר מהמלצות הדו"ח שחיבר הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאות, בראשותו של זקן, שהוקם כחלק ממסקנות דו"ח טרכטנברג.

זקן יישם את מרבית ההמלצות של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאות, אך ההמלצות המשמעותיות ביותר, שהיו צפויות לשנות את כללי המשחק, נותרו בגדר המלצות בלבד. כך, כמעט ארבע שנים לאחר המחאה והדו"ח שחיבר זקן, לקוח שאינו עוקב אחר ההוראות שפירסם זקן ואינו מכיר את הזכויות העומדות לו כלקוח, לא יבחין שמשהו השתנה.

ההמלצה להקים מערכת דירוג אשראי צרכני - אולי ההמלצה החשובה ביותר של צוות זקן - לא יושמה, ולפי הערכות בענף גם לא תיושם בשנים הקרובות בשל היעדר תמיכה ממשלתית מספקת, וזאת עקב חששם של הפוליטיקאים להתעמת עם שני הבנקים הגדולים. ציפי לבני, בכהנה כשרת המשפטים, לא קידמה את הקמתה של מערכת דירוג לווים, וכמוה גם שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. יתרה מזאת, יו"ר ועדת הכלכלה, אבישי ברוורמן, אף מנע מזקן להורות לבנקים למסור ללקוחות את דירוג האשראי הפנימי שלהם בבנק בטענה כי הדבר יפגע בבעלי הדירוג הנמוך.

המלצות חשובות נוספות שנותרו על הנייר הן ההמלצות להגדיל את מספר השחקנים במערכת הבנקאות. זקן אמנם פירסם את הדרישות שבהן צריכה לעמוד קבוצה המבקשת להקים בנק קואופרטיבי, אך דרישות ההון הגבוהות שקבע הפכו את הקמתו לבלתי־אפשרית.

בחמשת החודשים שנותרו לזקן בתפקידו הוא צפוי להספיק להסדיר את הכללים להשקת כרטיס הדביט - כרטיס לחיוב מיידי, הכרוך בעמלות מוזלות לעומת החיוב בכרטיסי אשראי. הסדרה זו נעשית בשיתוף עם הממונה על ההגבלים העסקיים, והסוגיה המרכזית שנותרה פתוחה היא קביעת גובה עמלת הסליקה הצולבת, שהיא למעשה מחיר הרצפה לעמלה שתיגבה בסופו של דבר מבתי העסק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker