הקרנות המחקות גייסו 1.1 מיליארד שקל ושמו קץ לגל הפדיונות

תעשיית הקרנות גייסה 100 מיליון שקל בינואר, לאחר חודשים של פדיונות - שהגיעו לשיא שנתי בדצמבר, כשהתעשייה איבדה כ-8 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות

אסא ששון

דצמבר 2014 היה חודש קשה לתעשיית הקרנות. רגע לפני סוף השנה איבדה התעשייה כ–8 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות. את 2015 התחילה תעשיית הקרנות ברגל ימין, וגייסה 100 מיליון שקל. נכסי תעשיית הקרנות הסתכמו ב–263.8 מיליארד שקל בסוף ינואר.

האפיק שהמשיך לגייס ביתר שאת גם בינואר היה אפיק הקרנות המחקות. נזכיר כי ב–2014 גייסו הקרנות המחקות 9 מיליארד שקל, תוך הגדלת הנכסים המנוהלים ב–60%. בינואר גייסו הקרנות המחקות, שרובן אינן גובות לעת עתה דמי ניהול, 1.11 מיליארד שקל. הקרנות המחקות אחראיות באופן בלעדי לגידול בסך נכסי התעשייה.

הקרנות המסורתיות, שאינן קרנות מחקות, פדו בינואר סכום של 532 מיליון שקל. הקרנות הכספיות פדו 494 מיליון שקל - בעיקר בשל הריבית האפסית של בנק ישראל, שנותרה בשיעור של 0.25% גם בינואר.

מי שהוביל בינואר בגיוס באפיקים המסורתיים הן קרנות אג"ח בחו"ל (764 מיליון שקל) וקרנות מניות חו"ל (178 מיליון שקל). הגיוסים לאפיקים אלה הם מגמה מתמשכת של חצי השנה האחרונה, הנובעת בין השאר מהתחזקות הדולר מול השקל — מה שהעלה את תשואות הקרנות החשופות למט"ח. בנוסף, מתחזקת ההבנה בקרב יועצי ההשקעות והציבור כי קיימים יתרונות רבים בפיזור החשיפה האגחית והמנייתית בין ישראל לחו"ל ובין מדינות ומטבעות שונים בחו"ל. יתרונות אלה באים לידי ביטוי גם בהקטנת התנודתיות ובמתאם נמוך בין ישראל לחו"ל.

צילום: ללא קרדיט

עד ינואר, רוב הגיוסים באג"ח בחו"ל היו לקרנות אג"ח דולריות (המתחייבות להשקיע בעיקר בדולר), ורוב הגיוסים במניות בחו"ל התמקדו במניות בארה"ב. בינואר נרשמה התחזקות משמעותית בביקוש לקרנות אג"ח חו"ל כללי — קרנות המשלבות מגוון מטבעות ושווקים, ולא רק דולר. בינואר, לראשונה, נחלקו הגיוסים באופן שווה בחו"ל בין ארה"ב לקרנות גלובליות.

הביצועים העדיפים מתחילת השנה של שוק המניות באירופה על פני ארה"ב, והעובדה שהדולר כבר רשם עלייה משמעותית מול השקל בחודשים האחרונים, מובילים את היועצים בבנקים להמליץ על חשיפה גם לאפיקים נוספים באג"ח ובמניות.

כאמור, הקרנות המסורתיות שאינן מחקות, פדו בינואר 532 מיליון שקל. הפדיונות התרכזו בקרנות אג"ח קונצרניות (991 מיליון שקל), שהציגו ביצועים חלשים במיוחד בדצמבר והתאוששו בינואר. קרנות אג"ח מדינה ואג"ח כלליות (קרנות 10/90, 20/80, 25/75), שגייסו יחדיו 33 מיליארד שקל ב–2014, גייסו בינואר סכומים נמוכים: 223 מיליון שקל באג"ח מדינה ו–20 מיליון שקל בקרנות אג"ח כללי.

בינואר נרשמה התאוששות בביצועים של כל האפיקים, בהשוואה לדצמבר, והם הניבו תשואות חיוביות. נתון זה מוכיח שוב כי כאשר נוצרת פאניקה בקרב המשקיעים ונרשמים פדיונות כבדים בתעשיית הקרנות — בדרך כלל עדיף למשקיעים להמתין ולא לבצע שינויי מהותיים בתיקים. כעת, בראייה לאחור, ניתן לומר שעדיף היה למחזיקי אותם 10 מיליארד שקל (5% מהקרנות המסורתיות) שנפדו מקרנות הנאמנות בדצמבר, להמתין קצת ולבצע את השינויים, אם אכן היו עדיין נדרשים, מאוחר יותר ולא בימי ההיסטריה.

נתוני הגיוסים בתעשיית הקרנות מראים כי אותם 10 מיליארד שקל עדיין נמצאים "בחוץ". במלים אחרות, הם לא חזרו לקרנות — ולכן לא נהנו מהעליות של ינואר.

כלל קרנות הנאמנות הניבו למשקיעים בהן בינואר תשואה ממוצעת של 0.9% — כשליש מהתשואה הממוצעת ב–2014 כולה. אפיק מניות בחו"ל הניב את התשואה הגבוהה ביותר, 2.5%, בעקבות העליות במדדים המובילים בחו"ל והתחזקות הדולר. קרנות אג"ח בחו"ל נמצאות במקום השני מבחינת תשואה, כשהניבו 1.9% בינואר, בעיקר בזכות ירידת התשואות החדה באג"ח בחו"ל.

קרנות אג"ח מדינה בישראל הניבו תשואה של 1.1%, כתוצאה מירידת התשואות ורווחי הון באג"ח הארוכות. הקרנות הכספיות רשמו בינואר תשואה של 0.02% בלבד.

הפודה הגדול ביותר בינואר היה בית ההשקעות פסגות עם פדיון של 831 מיליון שקל. המגייס הגדול ביותר היה בית ההשקעות אלומות ספרינט עם גיוס של 796 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker