רשות המסים וכיל במלחמה על 200 מיליון דולר

רשות המסים טוענת שהחברות הבנות מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב אינן זכאיות להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון מ-2005

יורם גביזון

רשות המסים וכיל עומדות בפני סיבוב נוסף במלחמה ביניהן על הגדלת נתח המדינה ברווחים של יצרנית הדשנים. הרשות הודיעה בשבוע שעבר לכיל על הפחתת דרישתה לתשלום מסים עבור 2009–2011 מעבר לסכומים שהחברה כבר שילמה - מ–230 ל–200 מיליון דולר. הפחתת הדרישה המקורית מדצמבר 2013 נעשתה בעקבות השגה שהגישה כיל. כיל חולקת על עמדת רשות המסים, ומתכוונת לערער עליה.

כיל הוחרגה ב–2011 מהוראות החוק לעידוד השקעות בעקבות תיקון 68 לחוק, ולכן המאבק נוגע לשנים שקדמו לו. לטענת רשות המסים, גם בשנים אלה כיל לא היתה זכאית להטבות מכוח החוק. הרשות טוענת כי רותם אמפרט נגב ומפעלי ים המלח, שהן חברות בנות בבעלות מלאה של כיל, לא היו זכאיות להטבות מס על פי החוק לעידוד השקעות הון מ–2005. זאת בעקבות תיקון 60 לחוק, שלפיו להטבה זכאי "כל מפעל תעשייתי שעיקר פעילותו ייצורית בשנת המס", במקום לשון החוק הקודמת: "מפעל תעשייתי לרבות מפעל להפקת מחצבים". רשות המסים טוענת כי החברות אינן עוסקות בייצור אלא בכרייה ובחציבה, ולכן לא זכאיות להטבת המס.

כחלק מהתביעה לתשלום 200 מיליון דולר, טוענת רשות המסים כי חברת הברום, שמפיקה ברום אלמנטרי, מכרה אותו במחיר גבוה ממחירו הכלכלי לחברה האחות תרכובות ברום. זאת כחלק מתכנון מס, שנועד למזער את רווחיה של חברת תרכובות ברום.

כיל טוענת שהעמדה הנוכחית של הרשות אינה מתיישבת עם רולינג (הערכה לגבי החלטה עתידית) שקיבלה מרשות המסים ב–2006, שלפיה לא תראה את פעילותן של החברות בקבוצה כפעילות קשורה לצורך החוק לעידוד השקעות הון, ולכן החברות הבנות יוכלו ליהנות מההטבות שהוא מציע.

כיל דוחה את טענת רשות המסים, שלפיה תיקון 68 היה הבהרה לתיקון 60. כיל סבורה שפרשנות זו אינה תואמת את דברי ההסבר לתיקון 60, ואינה מסבירה מדוע התנהל דיון ארוך בוועדת הכספים ב–2010, שבו טענו נציגי רשות המסים שיש להחריג את כיל מהוראות החוק.

בכירים בכיל טוענים שבדברי ההסבר לתיקון 60 נכתב שהגדרתו שונתה כדי להביא להגדרה אחידה שלו ושל חוק ותיק יותר - החוק לעידוד השקעה מסים. חוק זה מתיר לחברה תעשייתית להגיש דו"ח מס מאוחד בהתקיים תנאים מסוימים, כך שטענת תיקון 60 לא יכלה להיות שרותם אמפרט נגב ומפעלי ים המלח אינן חברות תעשייתיות.

כיל מציינת גם כי הטענה של רשות המסים, שלפיה חברת הברום מכרה את הברום האלמנטרי לחברה האחות במחיר גבוה ממחירו הכלכלי, סותרת טענה של המדינה במסגרת בוררות שמנוהלת בהרכב בראשות השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן, בנוגע לחובתה של כיל לשלם תמלוגים על מוצרי המשך שמייצרת תרכובות ברום.

המדינה טענה אז, כטענה חלופית, כי גם אם כיל אינה צריכה לשלם תמלוגים על מכירת מוצרי המשך המבוססים על ברום אלמנטרי, עליה לשלם סכומים נוספים - משום שחברת הברום מכרה את הברום האלמנטרי במחיר נמוך מדי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker