בנק לאומי יבקש ממשלמי המסים בישראל להשתתף בקנס בארה"ב - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

בנק לאומי יבקש ממשלמי המסים בישראל להשתתף בקנס בארה"ב

הבנק מבקש לרשום את הקנס לרשויות האמריקאיות כהוצאה מוכרת לצורכי מס ■ הדבר יחסוך לו כ-300 מיליון שקל - אך יגלגל חלק מעלות ההסתבכות שלו בארה"ב על משלם המסים ■ בנק לאומי: "לא נעשתה פנייה לרשות המיסים"

215תגובות

בנק לאומי יבקש באופן תקדימי מרשות המסים להכיר בעלויות הקנס ששילם לרשויות האמריקאיות כהוצאה מוכרת לצורכי מס. הכרה כזאת מצד רשות המסים תחסוך לבנק תשלומי מסים בהיקף של כ–250–300 מיליון שקל.

מדובר בסוגיה שרשות המסים ובתי המשפט בישראל עדיין לא נדרשו להתמודד אתה. מצד אחד, הכרה של רשות המסים בתשלום הכופר כהוצאה מוכרת לצורכי מס תוביל לכך שממשלת ישראל למעשה תסבסד את הקנס שהוטל על לאומי בגין התנהלותו הבעייתית.

מנגד, אי־הכרה בתשלום תביא לתוצאה בעייתית גם כן, מאחר שבנק לאומי יידרש לשלם מס כאילו רווחיו היו גבוהים מכפי שנרשמו בפועל. מאחר שהבנקים בישראל משלמים מס אפקטיבי של 37.71%, ולנוכח היקפו החריג של הקנס שהושת על לאומי, מדובר בסוגייה כבדת משקל - הן עבור רשות המסים והן עבור בנק לאומי.

תומר אפלבאום

לאומי שילם לרשויות בארה"ב קנס של 1.6 מיליארד שקל (400 מיליון דולר) ונשא בעלויות עורכי דין ורואי חשבון בהיקף של כ–250 מיליון שקל. מסכומים אלה, כ–40% שולמו על ידי הבנק בישראל, כ–30% על ידי החברה הבת בנק לאומי שווייץ וכ–30% על ידי החברה הבת בנק לאומי ארה"ב.

בהסדר הכופר שבנק לאומי חתם עם משרד המשפטים האמריקאי ועם הרשות לשירותים פיננסיים בניו יורק, התחייב הבנק כי לא ידרוש מרשות המסים האמריקאית להכיר בתשלום של לאומי ארה"ב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. לכן, מרכיב של כ-30% מהקנס "אבוד" - הבנק לא יוכל לבקש לגביו הכרה כהוצאה לצורכי מס. עם זאת, הבנק לא נתן התחייבות כזאת לרשויות בישראל ובשווייץ.

בשווייץ הסוגיה הזו מעוררת סערה כבר יותר משנתיים, ובפרלמנט התחולל ויכוח ער בסוגייה. ב–2014, הבנק השווייצי קרדיט סוויס, שנקנס בסכום של 2.6 מיליארד דולר על שסייע ללקוחות אמריקאים להתחמק מתשלומי מסים, ביקש מרשויות המס בשווייץ להכיר בכשליש מהקנס כהוצאה מוכרת. המתנגדים, אנשי המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, טענו שהכרה כזאת תאפשר למעשה לבנק לגלגל חלק מעלויות הקנס על משלם המסים השווייצי.

בספטמבר קבע הממשל השווייצי מתווה שלפיו החלק העונשי בקנסות שהוטלו על הבנקים לא יוכר כהוצאה לצורכי מס, ואילו יתר התשלומים שהאמריקאים דרשו לקבל כ"החזר רווחים" שהיו לבנק, יוכרו בשווייץ לצורכי מס. אלא שכדי ליישם את ההחלטה הזאת, הודיעו השווייצים כי נדרש לבצע תיקון לחוק החברות.

ממשלת שווייץ הסבירה כי היא מתנגדת להכרה במרכיב העונשי שהטילה ממשלת ארה"ב על הבנקים השווייצים, שכן הכרה שכזו תקטין את רכיב העונש של הבנק, על חשבונם של משלמי המסים במדינה. מנגד, הממשלה הסבירה כי יש להכיר בהוצאות שהן חלק מהחזר הרווחים שנדרש הבנק לבצע ללא המרכיב העונשי, שכן אין לגבות מהבנק מס על רווחים שנדרש להשיב בדיעבד.

אמיל סלמן

שאלת הפן הפלילי

בישראל הסוגיה הזאת עדיין לא הוכרעה. עו"ד משה מזרחי, ששימש עד 2011 היועץ המשפטי של רשות המסים וכיום שותף מייסד במשרד משה מזרחי, נח, קריגל, מעריך כי סוגיית ההכרה בתשלומי של בנק לאומי לרשויות האמריקאיות תגיע במהרה להכרעת בתי המשפט.

מזרחי טוען כי התשלומים לרשויות האמריקאיות הם הוצאה לצורך ייצור הכנסה, ועל כן יש להכיר בהם לצורכי מס. "אם הבנק היה ממשיך לפעול, יכול להיות שהחקירות היו נמשכות ואף מובילות לסנקציות פליליות, ואולי היו אפילו שוללים לבנק את הרישיון בארה"ב. החברה מחליטה לשלם סכום גדול מאוד כדי לסגור את הפרשה - כדי להמשיך להתקיים ולהרוויח. אין ספק שזה עובר את הבדיקות של התרת ההוצאה על פי פקודת מס הכנסה, שלפיה הוצאה שנועדה לאפשר לחברה להמשיך להתקיים זאת הוצאה לייצור הכנסה, שהיא מותרת".

עם זאת, מזרחי מציין כי "השאלה אם זה עובר את תקנת הציבור, שהיא מונח מעורפל מאוד. הבנק לא ביצע עבירה פלילית בישראל. היועץ המשפטי לממשלה הקים ועדה לבחינת העניין, אבל בשלב הזה לפחות אין פן פלילי בישראל. בנוסף, לא מדובר בעבירה פלילית של האורגנים - כלומר זאת גם לא הוצאה שבוצעה כדי לשמור על החירות האישית של האורגן, אלא מדובר בחברה שהשיקול היחיד שלה הוא שמירה על יכולת להמשיך לנהל את עסקיה, בדיוק כמו הוצאה לצורך רכישת מלאי וציוד".

איך ניתן לקבוע שהסכם הכופר של הבנק עם הרשויות האמריקאיות לא נתפר למעשה לטובתם האישית של הבכירים בבנק, כדי לנקות אותם מכתבי אישום?

"מה שקובע הוא מה שכתוב בהסכם. מעבר לזה אתה לא יכול לדעת. אם החברה פועלת משיקולים זרים ומשלמת 1.7 מיליארד שקל כדי למנוע מאחד העובדים שלה להישלח לכלא, זה שיקול לא נכון של החברה - ואסור לה לעשות אותו. אני יוצא מתוך הנחה שהחברה שקלה את השיקולים לטובת החברה. מעבר לזה, החברה עצמה משלמת את הקנס ולחברה אין סכנה להישלח לכלא, לכן השיקול היחיד שלה הוא הוצאה לצורך ייצור הכנסה".

לדברי עו"ד טלי ירון־אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה ושותפה במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', "בתי המשפט קבעו לאורך השנים שיש לפסוק לפי תקנת הציבור — כאשר השאלה היא אם התרת ההוצאה פוגעת בתקנת הציבור. בסוג כזה של הסדרים, כפי שחתם לאומי, אין תקדים משפטי. אם התשלום הוא תחליף כופר, אני מניחה שרשות המסים לא תתיר אותו כהוצאה. אבל אם מדובר בתשלום שהוא סנקציה אזרחית, הרי שהיא לא פוגעת בתקנת הציבור".

ירון־אלדר מוסיפה כי "אני מאמינה שרשות המסים תפריד בין הרכיבים השונים בתשלומים של הבנק לאמריקאים. להערכתי, המרכיבים העונשיים לא יוכרו והמרכיבים האזרחיים יוכרו. החזר רווחים דינו שונה מכופר".

לפי מזרחי, "אם רשות המסים לא תכיר בהוצאה, ציבור בעלי המניות בבנק יידרש לשלם מס על שומה שאינה שומת אמת, כי בעצם הבנק יידרש לשלם מס על כספים שהוא לא הרוויח. כלומר, הבנק יידרש לשלם מס כאילו הרוויח 1.7 מיליארד שקל מעבר למה שהרוויח באמת. מי שייפגע מכך הם בעלי המניות - וזה טיעון נוסף התומך בהכרה בתשלום כהוצאה.

"השאלה הזאת תישאל לגבי עוד בנקים בהמשך, וזאת גם שאלה רוחבית שעוד אין לה תשובה בהלכה הפסוקה. גם בדינים בישראל החלו להשית עיצומים כספיים בכל החוקים האפשריים - עיצומים על מי שמזהם, ועיצומים מצד רשות ניירות ערך ועוד, אך סוגיית ההכרה בעיצומים לצורכי מס טרם התבררה. אבל הפסיקה של בתי המשפט הכלכליים נוטה יותר ויותר לסווג את העיצומים הללו כחלף אזרחי־תרופתי ולא כחלף פלילי.

"מי שיצטרך להכריע בסוגייה, להערכתי, הוא ראש רשות המסים, משה אשר. אני מאמין שלאשר יהיה קשה מאוד להתיר את ההוצאה, בשל הפן הציבורי. מנגד, הבנק לא יוכל לוותר על האפשרות להכיר בהוצאה, כי סכומי ההחזר הם אדירים וזה יהיה בלתי מתקבל על הדעת שהבנק לא ידרוש אותם. לכן אני מעריך שבסופו של דבר העניין יוכרע בבתי המשפט".

תגובת בנק לאומי: "בנק לאומי מבהיר באופן חד משמעי שלא נעשתה פנייה לרשות המיסים על מנת שתכיר בתשלום לרשויות בארה"ב כהוצאה. הבנק מוסיף שהנושא אינו על השולחן מבחינת הבנק".

יונתן רייף

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#