כדאי להשקיע במונופול - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כדאי להשקיע במונופול

נדמה שבזק חיה בעולם שאינו מחובר לשוק התקשורת המקומי, אך הסיכון שאורב לה לא ייעלם

3תגובות

נדמה שבזק חיה בעולם מקביל, שאינו קשור למה שקורה בשוק התקשורת המקומי. לאורך שנים, נעו מניות בזק, סלקום ופרטנר בהתאם למניה-דפרסיה של המשקיעים. כשגולן טלקום ו-HOT מובייל חתכו את המחירים בשוק הסלולר, נפלו שלוש המניות והגיעו לשפל רב־שנים באמצע 2012, בדיוק באותו המועד. ואולם, המיתאם בין שלוש המניות הסתיים באותו המועד. מאמצע 2012 המשקיעים הפנימו כי בזק שונה מאוד מסלקום ופרטנר. מדוע שונה? כי יש לה תזרים מונופוליסטי יציב שגולן טלקום, HOT מובייל או אפילו משרד התקשורת אינם מסוגלים לערער. קוראים לזה "השוק הקווי".

כמה שווה היתרון המונופוליסטי של בזק? הרבה מאוד. מאז שהתפצל גורלן של חברות התקשורת, סיפקה בזק למשקיעים שלה ערך של כ-10 מיליארד שקל, מתוכם כמיליארד שקל במזומן. בהכללת דיווידנד, זינקה מניית בזק בכ-145% מיולי 2012, כששוויין של סלקום ופרטנר ירד ב-7% ו-11.6% בהתאמה בתקופה זו. בשלוש השנים האחרונות, חילקה בזק כמעט 8 מיליארד שקל של דיווידנד במזומן, שעה שמתחרותיה עצרו את הדיווידנדים.

במידה רבה סלקום ופרטנר אחראיות לגורלן המר. במשך שש שנים וחצי, שהסתיימו באמצע 2012, פעלו החברות לטובת בעלי השליטה שלהן, ולא בהכרח לטובת יתר בעלי המניות. הן חילקו 100% מהרווח שלהן כדיווידנד, ולא הפנו את ההון העצום הזה כדי להשקיע בכניסה לתחומי פעילות חדשים, שיקזזו את הסיכון הגובר בשוק הסלולר. שעה שבזק ו-HOT המשיכו לנצל את יתרונן כקבוצות תקשורת, התמכרו סלקום ופרטנר לחוסר התחרות בשוק הסלולר. בזק, לעומת זאת, המשיכה להתייעל ונזהרה מאוד שלא לעורר את חמת הציבור ומשרד התקשורת. היא השכילה לשמור על רמת מחירים הגיונית ואיכות שירות גבוהה.

מיכל פתאל

אתמול פירסם בנק ההשקעות מריל לינץ' תחזית שלפיה יתרונה המונופוליסטי של בזק לא צפוי להיחלש בתקופה הקרובה. אמנם שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, התגאה כי חתם על רפורמה שתכניס תחרות בבזק, אך על פי מריל לינץ', לא יקרה דבר עד שיגיע שר חדש. להערכתם, אם כלל יקרה משהו שיגביר את התחרות בשוק הקווי, זה לא יתרחש לפני 2016. לפיכך, מעלים האנליסטים של מריל לינץ' את תחזית הרווח של בזק ב-5% ב-2015 וב-2% ב-2016. הם צופים שמכונת הדיווידנדים של בזק לא תיעצר, ובשנתיים הקרובות תחלק החברה כ-3 מיליארד שקל. כך זה שהרווח תלוי ברגולציה ולא בכוחות השוק. כשאין שר המניע שינוי, הרווח ימשיך לעלות.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

ואלם, הסיכון שאורב לבזק לא ייעלם. ככל שחברות הסלולר ייהפכו נואשות יותר, הן יפעלו באופן נמרץ יותר כדי לגוון את הכנסותיהן ולהיכנס לשוק הקווי, כלומר לתחום האינטרנט והטלוויזיה. למעשה, תחום הכנסות זה מציל אותן כבר עכשיו. נטוויז'ן של סלקום, ו-012 סמייל של פרטנר, אחראיות ל-23% ו-32% בהתאמה מהרווח התזרימי (EBITDA) של חברות הסלולר הוותיקות. שעה שהרווח מפעילות הסלולר קרס, הרווחיות של חברות הסלולר בתחום הקווי עלתה יפה.

גם הרגולטור לא יקפא על שמריו. אתמול פירסם משרד התקשורת, הפועל ללא שר במשרה מלאה, החלטה המקדמת צעד נוסף את רפורמת השוק הסיטוני המתעכבת כבר כמעט שמונה שנים. השר שייכנס לתפקידו בעוד חצי שנה יבין מהר מאוד כי הסיכוי העיקרי שלו לקצור תשואה פוליטית יהיה אם יפיח תחרות בשוק הקווי. ייתכן שיבחר לשבת ולא לעשות דבר, כמו רבים מהשרים לפניו, אך הסיכוי לכך בעידן הנוכחי אינו גבוה. מי שמשקיע כיום בבזק חייב להביא בחשבון כי השר החדש יעשה רעש תקשורתי רב על גב החברה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#