רקורד עגום לשטיינמץ בשוק ההון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רקורד עגום לשטיינמץ בשוק ההון

המשקיעים שקנו אצל בני שטיינמץ את מניות בייטמן הנדסה הפסידו את רוב כספם; בעלי האג"ח של סקורפיו ספגו הסדר חוב; ובעלי אג"ח של TMT הפרטית נמלטו ברגע האחרון מתספורת ■ העסקה שרוקם שטיינמץ להיכנס לשותפות או לשליטה בכלכלית ירושלים של אליעזר פישמן תעמיד את יכולתו לייצר ערך לציבור למבחן נוסף

תגובות

מניית חברת הנדל"ן כלכלית ירושלים, שבשליטת אליעזר פישמן, עלתה אתמול ב–7% למחיר של 15.3 שקל, המשקף לחברה שווי שוק של כ–1.24 מיליארד שקל. גם האג"ח של כלכלית רשמו עליות של עד 4.2%, אך הן עדיין נסחרות לפי תשואות גבוהות של עד 11.2%.

הקפיצה בניירות הערך של כלכלית מגיעה בעקבות הפרסומים בתקשורת על כך שפישמן מנהל מגעים שבסיומם עשוי בני שטיינמץ להשקיע בכלכלית ירושלים כ–1.5 מיליארד שקל ולהפוך לשותף או לבעל שליטה היחיד בחברה. על פי הפרסומים, פישמן מנהל מגעים גם עם קרנות השקעה בינלאומיות המתמחות בנדל"ן. כלכלית חולשת על נכסים בעולם בשווי של כ–22 מיליארד שקל, ונושאת חוב פיננסי של כ–4 מיליארד שקל.

הפרטים עדיין לא התבררו. אחת האפשרויות העומדות בפני שטיינמץ היא להעניק הלוואה לפישמן תמורת שעבוד על מניות השליטה בכלכלית, או להזרים הון לכלכלית, המשוועת למזומנים. אפשרות חלופית היא לקנות את החוב של פישמן לבנק לאומי. חוב זה מוערך ב–1.7 מיליארד שקל, וכנגדו משועבדות כ–40% ממניות כלכלית בשווי שוק של כ–500 מיליון שקל וכן נדל"ן פרטי בשווי כמה מאות מיליוני שקלים. פישמן נחשב ללווה הגדול הבעייתי ביותר של לאומי.

בני שטיינמץ
תומר אפלבאום

הרקורד העסקי והתנהלות של שטיינמץ בשוק ההון אינם חפים מטעויות. משקיעים שרכשו ניירות ערך של חברות שבשליטתו נחלו לא פעם מפח נפש. האם ההתנהלות העסקית של שטיינמץ, שהונו מוערך בכמה מיליארדי דולרים, תיטיב עם בעלי המניות והאג"ח של כלכלית מהציבור? מוקדם לדעת.

שטיינמץ (56) ירש את עסקי אביו בתחום היהלומים, ואת רוב הונו עשה מכרייה וממסחר ביהלומים ומתכות במדינות באפריקה כמו גינאה וקונגו. באפריל הודיעה ממשלת גינאה על שלילת זכויות הכרייה של חברת BSGR של שטיינמץ במכרה לעפרות ברזל בשווי כ–50 מיליארד דולר, שלטענתה הושגו באמצעות מתן שוחד. BSGR הודיעה כי הזכויות הושגו באופן חוקי ופעלה - ללא הצלחה - לשינוי ההחלטה. בנוסף עוסק שטיינמץ באנרגיה, הנדל"ן, ההיי־טק והפיננסים בישראל ובחו"ל.

בדומה לפישמן, שהסתבך עם ההשקעה בחברת הנדל"ן מירלנד הפועלת ברוסיה, ספג שטיינמץ הפסדים לא מבוטלים לפני כ–20 שנה מהשקעותיו ברוסיה. ב–1995 הקים עם ריפבליק בנק אוף ניו יורק שבבעלות האחים ספרא את קרן הנאמנות הרמיטאז', המשקיעה במניות של חברות הרשומות ברוסיה. ב–1996 ניהלה הקרן נכסים בהיקף 1.3 מיליארד דולר, ובעקבות הירידה בבורסה של מוסקבה ירד אז שווי הנכסים שלה באופן מהותי.

עופר וקנין

רב הנסתר על הגלוי

גם כיום רב הנסתר על הגלוי בעסקיו של שטיינמץ. הוא מעדיף לפעול באופן פרטי, אבל לעתים דרכו מצטלבת עם שוקי ההון. ב–2005–2007 הנפיק שטיינמץ בלונדון את חברות ההנדסה בייטמן הנדסה ובייטמן ליטווין ואת חברת המכרות ניקנור לפי שווי מצטבר של מיליארדי שקלים. במקביל להנפקות, הוא ניצל את שוק האג"ח הזול שהיה בישראל לגיוס של כ–1.2 מיליארד שקל עבור TMT מקבוצת BSG שבבעלותו, הפעילה בתחומי המכרות והאנרגיה. שטיינמץ לא הסתפק בכך וגייס 516 מיליון שקל באג"ח עבור סקורפיו נדל"ן, המרכזת את השקעותיו במרכז אירופה ובמזרחה. סקורפיו גם נטלה הלוואה של כ–400 מיליון שקל מבנק הפועלים.

הודות למוניטין ולהון שצבר באותם ימים, שטיינמץ יכול היה לגייס את האג"ח בקלות יחסית. החריקות בעסקיו החלו בקיץ 2007. שטיינמץ נאלץ לדחות את תוכניותיו להנפיק בלונדון את קוניקו, בעלת מכרות ניקל, נחושת וקובלט בחבל הבלקן ובזמביה, לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר, ולאחר מכן את סקורפיו. בדצמבר 2008 פירסמה TMT הצעת רכש מלאה לבעלי האג"ח לרכישת עד 860 מיליון שקל ערך נקוב של אג"ח מסדרה א' במחיר 90 אגורות לכל שקל ערך נקוב, ובתמורה כוללת של כ–773.6 מיליון שקל, לעומת מחיר פארי של כ–108 אגורות. הצעת הרכש גילמה תספורת של כ–170 מיליון שקל, שאותה ניסה שטיינמץ לבצע למשקיעים. צעד זה לווה בהורדת דירוג חדה לאג"ח של החברה. בעקבות התנגדות המוסדיים רכש שטיינמץ את החוב כמעט לפי המחיר המלא, והתספורת למשקיעים נמנעה.

המשבר הגלובלי של 2009 לא פסח על שטיינמץ - השווי על הנייר של החברות שבבעלותו ירד במיליארדי שקלים. אלא שמבחינת שטיינמץ המשבר היה הזדמנות. במחצית השנייה של 2009 החליט למחוק מהבורסה בלונדון את בייטמן ליטווין ובייטמן הנדסה. בייטמן ליטווין הונפקה לפי שווי של כ–1.5 מיליארד שקל ונמחקה באוקטובר 2009 לפי שווי של כ–33.5 מיליון שקל בלבד. בייטמן הנדסה הונפקה לפי שווי של כ–600 מיליון שקל ונמחקה גם כן ב–2009 לפי שווי זעום של כ–5 מיליון דולר.

ב–2010 מצאה עצמה סקורפיו בבעיה - הנדל"ן במזרח אירופה לא התאושש, החברה נקלעה למצוקת מזומנים, ושטיינמץ ניסה לעשות תספורת לבעלי החוב. ואולם המוסדיים ובנק הפועלים, שדרש משטיינמץ לחתום על ערבות אישית כלפי הבנק לחובותיו, סירבו. שטיינמץ הגיע להסדר חוב כולל שלפיו הזרים לסקורפיו כ–100 מיליון דולר (כ–75 מיליון דולר) ששימשו לפירעון חובות לבעלי האג"ח ולבנק הפועלים, והיתרה נפרסה מחדש. במלים אחרות: תספורת קלה. עם זאת, סקורפיו נדל"ן לא התאוששה ובימים אלה מגבשת הסדר חוב נוסף שיסב לבעלי האג"ח תספורת של כמה עשרות אחוזים.

שטיינמץ גם הפסיד באמצעות נמקס הפרטית כ–175 מיליון שקל בגין ההשקעה בקידוחים שבצעה ברישיונות לחיפוש גז ונפט שהוחזקו על ידי חברת פלאג'יק האמריקאית. כמו כן חויב שטיינמץ על ידי בית משפט לשלם כ–50 מיליון שקל לגיאולוג יוסי לנגוצקי בגין הנזק שנגרם לו בעקבות פרישתה של סקורפיו משותפות מאגר הגז תמר ב–2008, זמן קצר לפני שהתגלה הגז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#