דראגי טירפד תוכניות בנק ישראל: השקל קפץ בחודש ב–4.5% מול סל המטבעות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דראגי טירפד תוכניות בנק ישראל: השקל קפץ בחודש ב–4.5% מול סל המטבעות

בנק ישראל הותיר אתמול את הריבית על 0.25%. הדולר התחזק ב–0.9% ל–4 שקלים ■ אי.בי.אי: "עולה ההסתברות להפחתת ריבית" ■ לידר שוקי 
הון: "האי־ודאות תתרום להיחלשות היורו ולירידת תשואות על אג"ח ארה"ב" ■ פסגות: "חדלות פירעון לא מסודרת של יוון תתחיל אפקט דומינו"

תוכנית ההרחבה הכמותית, שעליה הכריז הבנק המרכזי באירופה (ECB) בשבוע שעבר, מטרפדת את מהלכי בנק ישראל להחלשת השקל. בשבועות האחרונים חזר המטבע הישראלי להתחזק מול סל המטבעות, המשקלל את ערך המטבע במדינות הסחר המרכזיות של ישראל, וסיכם עלייה של 4.5% לעומת השיא בדצמבר 2014.

בכך מחק השקל מחצית מהפיחות שרשם מאז אוגוסט 2014, שנבע בעיקר מהראלי בדולר. חזרה למגמה של ייסוף בשקל עלולה לפגוע ביצואניות הישראליות, ועשויה לדחוף את בנק ישראל למהלכים שיחלישו את השקל.

רויטרס

בשבוע שעבר הכריז נשיא הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, על תוכנית להרחבה כמותית בהיקף של 60 מיליארד יורו בחודש. הרחבה כמותית נעשית באמצעות הדפסת כסף, שמשמש את הבנק המרכזי לרכישת אג"ח ממשלתיות בשוק הסחיר. הרכישה מפחיתה את הריביות על האג"ח הממשלתיות, המשמשות בנצ'מארק לגיוסי אשראי, ובכך אמורה לתמרץ את הפעילות הכלכלית. התוכנית צפויה לצאת לפועל במארס 2015 והיא תימשך עד ספטמבר 2016.

תוכנית ההרחבה הכמותית המשיכה לדחוף יותר משקיעים לדולר, שנהפך לאטרקטיבי מול החלופה האירופית. בהמשך לעליות השערים בסוף השבוע, אתמול התחזק הדולר ב–0.9% ושערו היציג נקבע על 3.998 שקלים. היורו תיקן מעט ועלה ב–0.6% מול השקל ל–4.490 שקלים. המסחר במט"ח התנהל בציפייה להחלטת הריבית של בנק ישראל לפברואר, שנותרה ברמה של 0.25%.

"ההתפתחויות הגלובליות מוציאות בהדרגה את בנק ישראל מאזור הנוחות שבו שהה בחודשים האחרונים", אמר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי. "השקל מקבל תמיכה מהשיפור בתנאי הסחר כתוצאה מהצניחה במחירי הנפט, במקביל לעלייה ניכרת בהשקעות הישירות שנרשמה לאחרונה עם גל מכירות וגיוסי הון של חברות היי־טק מקומיות. הצעד המפתיע של הבנק המרכזי באירופה הוא גורם נוסף להתחזקות, כך שללא איתות על תגובה מצד בנק ישראל, מגמת הייסוף תתגבר בטווח הקצר", הוסיף גוזלן.

לדעת גוזלן, התלות של בנק ישראל בשער החליפין להעלאת האינפלציה תומכת בהפחתת ריבית בחודשים הקרובים: "ייסוף השקל מול סל המטבעות יקשה מאוד על בנק ישראל להשיג את יעד האינפלציה. הריבית לפברואר אמנם נותרה ללא שינוי, אך ההתפתחויות האחרונות מעלות את ההסתברות להפחתת ריבית ב–15–20 נקודות בסיס".

ניצחון מטלטל ביוון

במקביל לתוכנית ההרחבה הכמותית, בגוש היורו החלו אתמול להתרגל לרעיון שממשלת שמאל תשלוט ביוון, לאחר ניצחונה של מפלגת סיריזה בראשות אלכסיס ציפראס. ניצחונה של המפלגה, הדוגלת בהפסקת מדיניות הצנע שנפתה על יוון, מאיים ליצור קרע עם האיחוד האירופי שעלול לטלטל את גוש היורו.

"זכייתה של מפלגת השמאל עלולה להביא לעצבנות בשווקים ולהיחלשות נוספת ביורו", אמר יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון. "ציפראס דוגל בשינוי תנאי הסכם הסיוע עם הקהילה האירופית ולהפסקת מדיניות הריסון הפיסקלי. השאלה הגדולה היא אם גרמניה תהיה מוכנה לשנות את הסכם הסיוע ולהסכים לשינוי במדיניות הפיסקלית, ואולי למחיקת חובות או פריסה יותר ארוכה. למרות המחלוקת בעניין הצנע ביוון, לאיש אין אינטרס שיוון תפרוש מגוש היורו - כך שסביר להניח שבסופו של דבר הצדדים יגיעו לפשרה". כץ הדגיש שהאי־ודאות עשויה לתרום בטווח הקצר להיחלשות היורו ולירידת תשואות על אג"ח ארה"ב בתור מפלט בטוח (Flight to Safety).

גם בפסגות הדגישו כי הניצחון של ציפראס עשוי לטרוף את הקלפים. "אירופה מתעוררת למצב שבו עלתה לשלטון מפלגה 'יורו־סקפטית' מובהקת, שאמורה לשאת ולתת על הארכת תוכנית החילוץ ליוון", אמר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי. "אירופה אמורה לדון בימים הקרובים בהארכת תוכנית החילוץ, אך הם יכולים להאריך אותה רק אם הממשלה היוונית תגיש בקשה רשמית. לנוכח תוצאות הבחירות, סביר להניח שיעברו חודשים עד שהאירופים והיוונים יגיעו להסכמות חדשות, אם בכלל".

גרינפלד הדגיש שרוב החוב היווני, כ–175 מיליארד יורו, מוחזק בידי הבנק המרכזי של אירופה וקרנות הסיוע, לכן גם במקרה של תספורת הסיכון הפיננסי אינו מרכזי, אלא זה בעיקר סיכון פוליטי. "בפועל", אמר, "אירופה יכולה להתמודד עם כל מצב, מאחר שהחוב היווני קטן באופן יחסי, אך החשש הוא שחדלות פירעון לא מסודרת של יוון תתחיל אפקט דומינו באירופה שיחתור תחת יסודותיה. על כן, אנחנו מעריכים כי אירופה תעשה הכל כדי שיוון תישאר בגוש היורו, גם במחיר של תספורת נוספת על החוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#