משמר העמק: "עבודה קשה ירדה לטמיון בגלל הימור מטומטם" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חשיפת TheMarker

משמר העמק: "עבודה קשה ירדה לטמיון בגלל הימור מטומטם"

במפעל תמה השתמשו בעסקת הגנה מפני שינויים בשער הדולר מסוג בפמן, שנחשבת בשוק ההון כהימור ■ מומחים: "אלה מבנים פיננסיים של השמדה המונית"

60תגובות

"מפעל תמה של קיבוץ משמר העמק הפסיד 150 מיליון שקל מעסקה שהיא יותר הימור מאשר גידור מטבע", טוענים מקורבים למפעל, שמייצר יריעות ורשתות ניילון. לדבריהם, במפעל החליטו לבצע הגנה על ההכנסות מפני ירידה בשער הדולר, אך בחרו לצורך כך במכשיר פיננסי שמומחים לחשבונאות מעריכים כמסוכן.

לדברי מקורבים, המפעל ניסה להגן על עצמו מפני שינויים בשערי מטבע באמצעות כמה בנקים וביחס לכמה עסקות, בסך כמה עשרות מיליוני דולרים לפחות — ותוך שימוש במכשיר פיננסי המכונה בפמן. ישנה ביקורת רבה כלפי מכשיר זה בקרב מומחים לחשבונאות.

עקב פעילות הגידור בשיטת בפמן שבה נקט המפעל, כששער הדולר זינק בספטמבר 2014, המפעל נאלץ לרכוש דולרים במאות מיליוני שקלים במחיר הגבוה, ולמכור אותם במחיר הנמוך — ומכאן נבע ההפסד בסך 150 מיליון שקל למפעל. עוד ציינו המקורבים כי המניע לשימוש בשיטת בפמן היה רצון לחסוך בעלויות המימון. זאת, מכיוון שעלות גידור רגיל, ללא הסיכונים המיוחדים של גידור בשיטת בפמן, היתה עשויה להגיע לכ-7 מיליון שקל בשנה.

"נוק אאוט"

מפעלים מייצאים נוהגים לבצע גידור לתקבוליהם במטבעות זרים, במיוחד בתקופות של ניידות גדולה בשערי המטבעות. הגידור קובע את שער ההמרה שלפיו העסק יקבל את התמורה: אם שער הדולר — ביום מימוש העסקה, הקבוע מראש — נמוך יותר מהשער שנקבע בעסקת הגידור, המפעל מרוויח; אך אם שערו גבוה יותר, הגורם המבטח מרוויח — שכן המפעל מקבל את התמורה לפי שער ההמרה שנקבע מראש בכל מקרה.

תומר נויברג / ג'ינ

אחת משיטות הגידור שבנקים בישראל מציעים ללקוחותיהם נקראת "בונוס, פורוורד ממונף ונמוג" (בפמן). בעסקה של מפעל תמה, ההגנה היא מהשפעה שלילית של תנודות ביניים של שער המטבע על הלקוח — אך אם מתרחשת תנודה קיצונית כלפי מטה, ההגנה מתבטלת והלקוח חשוף לכל הפער בשער המטבע. גם במקרה של זינוק חד כלפי מעלה, הגנת הגידור מתבטלת. במקרה של תמה, על פי המקורות, גם הוטל על המפעל כפל קנס: הוא נדרש לרכוש דולרים במחיר הגבוה, ולמכור אותם לבנק המגדר במחיר הנמוך.

לדוגמה, המפעל יכול היה לגדר עסקה של 100 מיליון דולר לפי שער דולר של 3.5 שקלים. בעסקה נקבע כי אם שער הדולר יירד עד ל-3.3 שקלים לדולר ביום מימוש העסקה, המפעל יקבל את הדולרים לפי שווי של 3.5 שקלים לדולר. אך אם השער ירד מתחת ל-3.3 שקלים, העסקה מבוטלת ("נוק אאוט"). במצב שבו השער יהיה גבוה מ-3.7 שקלים לדולר, המפעל יידרש לרכוש מהבנק כמות כפולה של דולרים. כלומר, לרכוש 200 מיליון דולר במחיר החדש והגבוה, ולמכור אותם לבנק במחיר הנמוך, 3.3 שקלים לדולר.

עוה"ד המליצו לתבוע את הבנקים

למרות הזעזוע הקשה בקיבוץ משמר העמק, מפעל תמה לא יעבור להפסד כתוצאה מעסקת הגידור הכושלת, מכיוון שמדובר במפעל מצליח מאוד. עם זאת, חברי הקיבוץ ייאלצו לספוג הקטנה משמעותית בבונוס השנתי ופגיעה תדמיתית.

"המפעל מעסיק 1,300 עובדים בישראל ובחו"ל, והוא ממפעלי הדגל של התעשייה הקיבוצית", אמר מקורב לקיבוץ משמר העמק. "מבחינת החברים בקיבוץ זה בלתי נסבל. כל העבודה הקשה יורדת לטמיון בגלל הימור. זו לא אשמתו של איש אחד, היו כמה אנשים שאישרו את זה. השיטה עבדה בשנתיים האחרונות, שבהן המפעל הרוויח ממנה כמה עשרות מיליוני שקלים", הוסיף.

מקורבים למפעל הוסיפו כי עורכי הדין של המפעל המליצו לו לפנות לבית המשפט ולתבוע את הבנקים, על בסיס תקדימים בפסיקה בארה"ב, אולם בחברה בחרו בינתיים שלא לנקוט הליך משפטי.

"מבנים פיננסיים של השמדה המונית"

עו"ד אסף ברם, שותף מייסד במשרד ברם סלוקי, אמר כי בארה"ב תבעו תאגידים את הבנקים על כך שלא הזהירו את החברות מהסיכונים במכשירים הפיננסיים הללו. לדבריו, "בארה"ב התבררו תביעות של פרוקטר אנג גמבל ושל מדינת קליפורניה נגד הבנקים. בתי המשפט פסקו כי אין הדדיות ושוויון בין הצדדים מבחינת הידע על הסכנות הטמונות במכשירים.

משרד בר סלוקי ושות'

"עוד טענה הפסיקה כי גם הדירקטוריון ורואי החשבון של הגופים שנטלו את ההגנה לכאורה, לא יכלו להבין את מלוא הסכנות, וכי על הבנקים היה להתריע. הפסיקה קבעה כי המוצרים הפיננסיים האלה הם סוג של 'הנדסת טילים', ומי שאמור להבין בהם הוא הבנקאי שתופר את המוצר ללקוח, ולכן האחריות מוטלת עליו".

רואה החשבון אלי אל על, מנכ"ל חברת שווי הוגן שמתמחה בתחום הערכת שווי וגידורי מט"ח וריבית, אמר כי "בפמן הוא מוצר רווי סיכונים, שלרוב מוערכים בחסר. טוב יעשו גופים שעושים שימוש במכשיר אם יבחנו את החשיפות האמיתיות שבו.

"המוטיבציה של חברות לבחור בבפמן היא לחסוך ולקבל תנאי עסקה טובים יותר בטווח הקצר, אבל אין ארוחות חינם. בשיטה זו מוותרים על הגנה מאוד משמעותית. כללי החשבונאות קבעו כי בפמן אינו הגנה מסוג גידור, אלא ספקולציה, ולא סתם. לכן, כשאומרים ליו"ר או לוועדה לניהול סיכונים של חברה שזהו מכשיר גידור, הם צריכים לשאול אם המכשיר מוכר כגידור מבחינה חשבונאית ואם לא — מה הסיבה לכך. בכל מקום שבו פנו אלינו לקוחות ושאלו על המוצר, המלצנו שלא להשתמש בו".

רואה חשבון נוסף אמר כי "הבנקים דוחפים את המוצר הזה, מכיוון שהם מרוויחים ממנו המון. המוצר אומר 'אם יש גשם קל, תוכל ליהנות. אבל אם יהיה מבול או ברד אנחנו יוצאים מהמשחק'. פרמיית הסיכון־סיכוי מוטה לכיוון הבנקים בצורה משמעותית. כך, בשעת המצוקה הכי גדולה של החברה, האופציה נעלמת והחברה נשארת עם כל הנזק וללא הגנה".

דני שביט

לדבריו, רואי חשבון נוהגים להזהיר חברות מפני שימוש בבפמן, "אבל הבנקים מכרו את זה להרבה גורמים. זו חגיגת 2007 עם מבנים פיננסיים של השמדה המונית, כפי שוורן באפט קרא להם. זה מכשיר מאוד מסוכן. הוא נראה כמו דוד חביב של עסקות גידור רגילות, אבל הוא ממש לא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#