הסוד הגדול של הבנקים בישראל: כ-3 מיליארד שקל בחשבונות תחת שמות בדויים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסוד הגדול של הבנקים בישראל: כ-3 מיליארד שקל בחשבונות תחת שמות בדויים

ב-2013 היו בבנקים הישראליים כ-2,000 חשבונות "ממוספרים", ללא ציון שם הבעלים או תחת שם בדוי - לעומת 5,300 ב-2008

58תגובות

אחד הסעיפים בהסדר הכופר שעליו חתם בנק לאומי עם הרשויות האמריקאיות מתייחס לכך שהבנק הודה כי הציע ללקוחות האמריקאים לפתוח חשבון תחת שם בדוי (שם קוד) - כדי לסייע לבעלי החשבון להסתתר מפני רשויות המס בארה"ב.

במסמכי ההסדר נכתב כי כדי לסייע ללקוחות האמריקאים להסתתר מרשויות המס בארה"ב, הבנק איפשר להם גם לבצע העברה בנקאית תחת שם בדוי, ואף תחת מספר חשבון בדוי. באופן מפתיע, הפרקטיקה של ניהול חשבונות בנק תחת שמות בדויים לא נעשתה במחשכים, אלא בחסות הפיקוח על הבנקים בישראל. סעיף 18 להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 411 מתיר לבנקים להציע ללקוחות לנהל את החשבון ללא ציון שם הבעלים או תחת שם בדוי.

בהוראת הפיקוח על הבנקים, החשבונות המתנהלים תחת שם בדוי נקראים חשבונות ממוספרים. ההוראה קובעת כי תאגיד בנקאי רשאי לנהל חשבונות ממוספרים כל עוד זהותו האמיתית של הלקוח תהיה ידועה לכמה עובדים בבנק, ובתנאי שהבנק יאפשר לביקורת הפנימית ולרשויות הפיקוח להיחשף לזהות האמיתית של בעלי החשבונות הללו.

כך, החשבונות הללו נותרים אנונימיים כלפי חוץ - הבנק אינו מנפיק מסמכים שבהם מצוינים פרטי זהות בעל החשבון; וגם כלפי פנים - לא ניתן להגיע לזהות בעלי החשבון דרך מערכות המחשוב הסטנדרטיות של הבנק, וכאמור רק עובדים בודדים בבנק יודעים למי באמת שייכים החשבונות.

תומר אפלבאום

על הנייר, חשבון ממוספר הוא חשבון "כשר", כמו כל חשבון רגיל, אך בכיר במערכת הבנקאות מספר כי בפועל, ברובם המוחלט של המקרים הלקוחות שביקשו ושילמו על חשבונות ממוספרים היו תושבי חוץ בעלי כספים בלתי־מדווחים. במספר מצומצם של מקרים מדובר בתושבי דרום אמריקה שחיים תחת איום של חטיפות ודרישה לתשלום דמי כופר, ולכן רגישים מאוד לחשיפת המידע הפיננסי על אודותיהם.

לדברי הבכיר, "חשבונות ממוספרים הם אינדיקציה חזקה למדי לכך שמדובר בלקוח שמחזיק בכספים בלתי־מדווחים. הרשויות בארה"ב הבינו זאת, ובחקירות שהן מנהלות נגד בנקים שסייעו ללקוחות להעלים מסים הן דרשו מהבנקים קודם כל את רשימת הלקוחות האמריקאים שניהלו חשבונות ממוספרים, את אלה שביקשו מהבנק לא לשלוח דברי דואר ואת אלה שלקחו הלוואות בק־טו־בק. אלה הם הדגלים האדומים שהרשויות האמריקאיות זיהו כמה שעשוי להעיד כי מדובר בלקוח שמעלים מס".

250 דולר בשנה לחשבון ממוספר

בעקבות פניית TheMarker לבנק ישראל, במסגרת חוק חופש המידע, מסר הבנק כי אין בידיו נתונים לגבי מספר החשבונות הממוספרים שמתנהלים במערכת, וכי הפיקוח על הבנקים ערך רק ביקורות מדגמיות בחשבונות אלה. עם זאת, במסגרת ביקורת שערך ארגון MoneyVal - שבו חברות 30 מדינות אירופיות, ושנועד לוודא כי המדינות ממלאות אחר הסטנדרטים הבינלאומיים של המאבק בהלבנת הון ומימון טרור - בנק ישראל מסר לארגון כי ב–2013 היו בבנקים הישראליים 1,996 חשבונות בנק ממוספרים, לעומת 5,300 חשבונות ממוספרים ב–2008.

לפי אומדן של MoneyVal, שנסמך ככל הנראה על נתוני בנק ישראל, בחשבונות הללו היו מופקדים בסוף 2013 כ–3 מיליארד שקל. הדו"ח מספק פילוח של הפיקדונות בין הבנקים השונים בישראל, וממנו עולה כי הבנק שבו נוהלו חשבונות ממוספרים בהיקף הגדול ביותר הוא דיסקונט, שלקוחותיו הסתירו אצלו ב–2013 כ–1.25 מיליארד שקל.

הבנק השני אחריו הוא לאומי, שאצלו הלקוחות הסתירו 1.2 מיליארד שקל. בבנק הפועלים נוהלו חשבונות ממוספרים בהיקף של 480 מיליון שקל, ובבינלאומי הוחזקו 145 מיליון שקל בחשבונות ממוספרים. יוצא דופן בדו"ח הוא מזרחי־טפחות, שאצלו לא נוהל, על פי הדו"ח, אף חשבון ממוספר.

תעריפוני העמלות של הבנקים חושפים כי גם כיום, חמש שנים לאחר שהאמריקאים פתחו בחקירות נגד בנקים שסייעו ללקוחותיהם להעלים מסים, בנקים בישראל עדיין מציעים שירותים שעשויים להיות אטרקטיביים במיוחד למעלימי המסים. לפי תעריפוני הבנקים המעודכן, דיסקונט גובה על חשבון ממוספר 250 דולר בשנה ועוד 380 שקל לשמירה על דברי הדואר בתוך הסניף (אדם המנהל חשבון תחת שם קוד לרוב לא ירצה שכתובתו תירשם במחשבי הבנק, ולא ירצה שדפי החשבון הסודי ייצאו מכותלי הבנק).

בנק לאומי גובה 170 דולר לשנה, כולל עלות שמירת הדואר בין כותלי הסניף. אם הלקוח לא מעוניין בחשבון ממוספר, אלא רק בשמירה על דברי הדואר בתוך הסניף (hold mail) הבנק גובה 90 שקל מתושב ישראלי, או 85 דולר מתושב זר (או ישראל שחי בחו"ל).

התמחור השונה בין שמירת דואר בסניף בעבור תושבי ישראל ותושבים זרים - בשעה שמדובר באותו שירות ממש - עשוי להסגיר את העובדה כי הבנק מבין כי תושב זר שמעלים מס יהיה מוכן לשלם הרבה יותר על שמירת האנונימיות שלו מתושב ישראלי, שאם ירצה להסתיר הון לא מדווח ככל הנראה לא יעשה זאת בבנק ישראלי, הכפוף לרשויות האכיפה ובתי המשפט בישראל.

מוטי מילרוד

יש לציין כי לפי מסמכי ההסדר שלאומי חתם עם ארה"ב, הבנק הפסיק לפתוח חשבונות ממוספרים ב–2008, והחל לרשום את החשבונות על שם בעליהם האמיתיים.

בתעריפון העמלות של בנק הפועלים אין מידע לגבי חשבונות ממוספרים, אך קיים תעריף לשמירת דברי דואר בתוך הסניף. אם מדובר בתושב ישראלי, העלות היא 80 שקל לשנה, ובעבור תושב זר העלות קופצת ל–100 דולר. במזרחי טפחות אין תעריף לחשבון ממוספר, אך יש תעריף לשמירת הדואר בתוך הסניף: 88 שקלים ללקוח ישראלי ו–70 דולר לתושב זר.

בעקבות החקירות מצד הרשויות האמריקאיות, שכאמור קושרות בין ניהול חשבון ממוספר לבין העלמות מס מצד הלקוחות, בנק ישראל בוחן בימים אלה מחדש את מדיניותו ביחס לחשבונות אלה. במערכת הבנקאות מציינים כי בחלק מהבנקים השירות אמנם מופיע עדיין בתעריפון, אך בפועל אינו ניתן עוד בשל השלכות החקירות בעניין מצד הרשויות האמריקאיות.

נתוני MoneyVal, שכאמור חושפים כי בנק דיסקונט הוא בעל הפעילות הגדולה ביותר בישראל של חשבונות ממוספרים (1.25 מיליארד שקל), מצטרפים לנתונים נוספים שנחשפו באחרונה ב–TheMarker, שלפיהם מרשימה שבנק לאומי העביר לרשויות החקירה בארה"ב התברר כי דיסקונט הוא הבנק שקיבל את סך הכספים הגבוה ביותר של לקוחות אמריקאים שעזבו את לאומי לאחר שנפתחה נגדו החקירה ב–2011.

לפי הרשימה שלאומי מסר לאמריקאים, לקוחות העבירו מלאומי לדיסקונט ומרכנתיל פיקדונות בהיקף של כ–60.5 מיליון דולר לאחר שנפתחה החקירה כנגד לאומי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#