היורו חזר ל-2002 - מי מרוויח ומי מפסיד? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היורו חזר ל-2002 - מי מרוויח ומי מפסיד?

האם המכוניות והמזון יוזלו? ומה יקרה לחברות ההיי-טק?

2תגובות

שוק המט"ח העולמי ממשיך לספק דרמות. אתמול (ג') נרשמה נקודת ציון נוספת, כאשר שערו של היורו מול השקל נפל לשפל של 12 שנים. היורו נחלש מול השקל ב-0.25% והשער היציג נקבע ברמה של 4.547 שקלים.

ההיחלשות של היורו מול המטבע הישראלי היא חלק מתופעה גלובלית שנובעת מחולשה מתמשכת בכלכלות הגוש. היורו נחלש מול מטבעות רבים בעולם, ובמיוחד מול הפרנק השווייצי והדולר האמריקאי. אתמול שב היורו לשער של 1.15 דולרים ליורו — נמוך בכשני סנטים מהשער שבו הוצג המטבע לראשונה ב–1 בינואר 1999.

החלטת הבנק המרכזי בשווייץ בשבוע שעבר הביאה את שער היורו לשפל חדש, כאשר מתחילת 2015 נחלש היורו ב–4.1% מול הדולר, וזאת בהמשך לנפילה של 12% מול הדולר ב–2014. מול השקל איבד היורו מתחילת 2015 3.3% בהמשך לירידה של 1.2% בשנה שעברה.

החלטה אחת חסכה להונגרים 2.5 מיליארד דולר - והפכה בן לילה את ראש הממשלה לגיבור לאומי

בלומברג

היצואנים מפסידים

לישראל יש סחר חוץ ענף עם מדינות בגוש היורו, והשינוי בשער המטבע ישפיע על יבואנים רבים מאירופה (לטובה) ועל יצואנים ישראלים אליה (לרעה). כך למשל, יבואני רכב מאירופה עשויים ליהנות מרווחים גבוהים יותר בחודשים הקרובים, מאחר שעלות רכישת המכוניות האירופיות תהיה זולה יותר. בין אלה ניתן למנות למשל את קבוצת קרסו המייבאת את מכוניות רנו הצרפתיות (וניסאן היפניות), וגם את דלק רכב שמייבאת את רכבי פורד שמיוצרים במפעלים באירופה. השתיים ייהנו גם מהיחלשות הין היפני. גם יבואני מזון מאירופה ייהנו מכך כמובן.

עם המפסידים מהיחלשות היורו ניתן למנות מפעלי תעשייה ישראליים וחקלאים שמייצאים את תוצרתם לשוקי אירופה, וגם חברות היי־טק המייצאות ליבשת הישנה. היחלשות היורו עלולה לפגוע גם בחברות נדל"ן ישראליות המחזיקות נכסים באירופה, ומקבלות שכר דירה ביורו — בעוד שעלויות החוב שלהן נקובות בשקלים.

ב-2014 הסתכם יצוא הסחורות של ישראל ב–247 מיליארד שקל, עלייה של 2.3% או 5.5 מיליארד שקל לעומת 2013. מנגד, יבוא הסחורות הסתכם ב-258.5 מיליארד שקל, ירידה של 0.5% או 1.4 מיליארד שקלים לעומת 2013.

מדינות אירופה מהוות משקל גדול מאוד ביצוא וביבוא של ישראל. ארצות האיחוד האירופי, שחלק ניכר מהן שייכות לגוש המטבע האחיד, נמצאות בראש הטבלה. ב-2014 היה היצוא למדינות האיחוד כ–55 מיליארד שקל (27.3% מהיצוא הכולל) והיבוא מהן היה כ–78 מיליארד שקל (33.4% מהיבוא הכולל). במקום השני נמצאת ארה"ב שאליה ישראל ייצאה בהיקף של 38 מיליארד וייבאה ממנה מוצרים ב–27 מיליארד דולר. בסחר עם מדינות אסיה היה יבוא של 35 מיליארד שקל ויצוא של 49 מיליארד שקל בשנה החולפת.

הפיחות ביורו נובע מכמה גורמים: חולשה בכלכלה האירופית המיתרגמת לצמיחה ואינפלציה אפסיות, הכרה בעובדה שאין חשש שהבנק האירופי יעלה ריבית בזמן הקרוב, וזאת לעומת העלאות ריבית צפויות בארה"ב ובבריטניה, ותוכנית הרחבה כמותית אגרסיבית של הבנק המרכזי האירופי, שההכרזה עליה צפויה כנראה השבוע.

בשבוע שעבר נוספה סיבה נוספת כאשר הבנק המרכזי השווייצי ביטל את תוכנית רכישות היורו שלו, שנועדו להחליש את המטבע המקומי. כתוצאה מכך זינק שערו של הפרנק השווייצי מול היורו בכ–12%.

בלומברג

ניר חצב, אנליסט אירופה באופנהיימר מסביר: "הפיחות ביורו ביחס למטבעות מובילים בעולם נובע בראש ובראשונה מתחזיות השוק להתערבות מוניטרית אגרסיבית של נגיד הבנק המרכזי בגוש היורו, מריו דראגי, שהביע כמה פעמים בעבר את מחויבותו ליציבות המחירים בגוש היורו, וציין כי לא יהסס להשתמש במידת הצורך בכלים לא קונבנציונליים".

"קצב האינפלציה בגוש היורו נמצא בירידה מתמשכת, והמדד העדכני מלמד על ירידה שנתית של 0.2% במדד המחירים לצרכן שם. זאת, כאשר היעד הרשמי של הבנק המרכזי הוא לאינפלציה של כ–2% בשנה. הלחץ על דראגי והבנק המרכזי בגוש היורו גובר. ההערכות הן כי במוקדם או במאוחר ייאלץ לפתוח בתוכנית רכישת איגרות חוב ממשלתיות, בדומה לבנקים המרכזיים של ארה"ב, יפן ובריטניה", אומר חצב. דראגי מעוניין להגדיל את היקף הנכסים במאזן הבנק המרכזי לסך כולל של 3 טריליון יורו, וכדי לעמוד בכך הוא יצטרך להזרים כטריליון יורו לשוק, משימה לא קלה".

שטרות של יורו ודולר
רויטרס

"הסיבות לפיחות היורו קשורות קודם כל לחולשה במשק האירופי", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש. "אחרי המיתון העמוק של 2009, המשק האמריקאי צמח בכ–13%. לעומתו, המשק האירופי צמח רק ב–4%. הסיבה שהיורו לא נחלש עד כה מול הדולר נבעה ממדיניות אגרסיבית של ה–FED ששמר על ריבית אפסית, והמשיך להדפיס כסף באמצעות תוכנית רכישות האג"ח. כעת התפקידים התהפכו. הפד האמריקאי מתחיל לשקול העלאת ריבית. הבנק האירופי, לעומתו, דווקא הוריד את הריבית לרמה שלילית וצפוי להתחיל תוכנית רכישות אג"ח בקרוב. כתוצאה מזה היורו נחלש במהירות. שערו של השקל מול היורו הוא רק נגזרת של התנהגות הדולר והיורו בעולם".

המרוויחים העיקריים מהמהלך הם היצואנים האירופיים שאמורים לזכות ביתרון תחרותי. לעומת זאת, מצבם של יצואנים ישראלים לאירופה יורע. יצואן ישראלי שמכר סחורה לאירופה ב-1,000 יורו בראשית 2013 קיבל עבורה כ-5,000 שקל. כיום הוא מקבל עבורה רק 4,500 שקל. היבואנים הישראלים מגוש היורו ירוויחו, וההנחות מהיבוא האירופי עשויות להגיע עם הזמן גם לצרכנים בישראל. גם תיירים מישראל לאירופה ייהנו מכך. הנוסעים לגוש היורו ייהנו ממחירים נוחים יותר לעומת תיירים ישראלים שירצו לנסוע לארה"ב או לשווייץ.

בין החברות הציבוריות הגדולות עשויות ליהנות מהפיחות יבואניות המזון. בראש הרשימה אסם שכ–30% מהמוצרים שלה מיובאים מנסטלה, שהעסקות מולה נקובות ביורו. גם הריבוע הכחול ושופרסל צפויות ליהנות מהפיחות ביורו, אך במידה מועטה יותר בעיקר במותגים הפרטיים שלהם שחלקם מיובאים מאירופה. עם הנהנים נמנות כאמור גם חברות יבוא של מותגי הרכב מאירופה, בעיקר אלו המייבאים מכוניות מגרמניה, איטליה, ספרד וצרפת.

האם היורו יתאושש?

ולאן מועדות פניו של היורו בתקופה הקרובה? דודי רזניק, מנהל דסק אג"ח בלאומי שוקי הון סבור כי המשך היחלשות של היורו אינו ודאי. "נראה כי החלטת הבנק המרכזי האירופי ביום חמישי הקרוב תשפיע מאוד על שער המטבע בטווח הקצר. הרחבה כמותית על פי הצפי (550 מיליארד יורו) ובוודאי נמוכה מכך, עשויה דווקא לחזק את שער היורו בטווח הקצר. הרחבה כמותית שתהיה גבוהה מהציפיות עשויה כמובן להחלישו. יש לזכור כי מחיר הצמד שקל־יורו נגזר לא מעט ממחיר השקל מול הדולר. נראה כי לפחות בטווח הקרוב לא צפוי השקל לרשום התחזקות משמעותית כזו אם בכלל. בטווח הארוך נראה כי להתפתחויות הריאליות בגוש היורו תהיה השפעה מכרעת על כיוונו של היורו בעולם" מסכם רזניק.

"יותר מדי כסף מהמר נגד היורו כעת", אומר זבז'ינסקי. לעתים, כשקיים קונצנזוס כל כך חזק, השוק פועל דווקא בכיוון ההפוך".

יניב חברון, הכלכלן של בית ההשקעות אקסלנס, סבור כי היורו ימשיך להיחלש. "היורו יכול להמשיך ולרדת. ברגע שארה"ב סיימה להדפיס כסף, והיא נמצאת עם הפנים קדימה לעבר העלאת ריבית בזמן שאירופה רק מתחילה בהרחבה כמותית הכיוון נראה ברור — לונג על הדולר ושורט על היורו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#