"גיוסי חברות הנדל"ן האמריקאיות בת"א לגיטימיים - השאלה היא התמחור שלהם" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"גיוסי חברות הנדל"ן האמריקאיות בת"א לגיטימיים - השאלה היא התמחור שלהם"

עו"ד ארנון שגב סבור שהעלייה בריביות, לצד השיפור בשטרי הנאמנות, עשויה להגביר את מעורבותם של המוסדיים בהנפקות האג"ח של חברות מארה"ב ■ לאומי פרטנרס: "לחתמים יש עניין להביא חברות טובות, כי מספיקה עסקה אחת לא טובה כדי לעצור את השוק"

תגובות

"אין לפסול את ההנפקות של חברות הנדל"ן האמריקאיות. יש חברות שמהוות הזדמנות טובה בהשוואה לחלק מחברות הנדל"ן בישראל. יש חברות שמעניקות פיצוי בגובה הריבית, לחלק יש תזרים חזק או דירוג אשראי גבוה. לכן המסקנה שלי היא שחשוב לבחון כל מקרה לגופו" - כך אמר ביום חמישי שעבר עו"ד ארנון שגב, בכנס שנערך בתל אביב בנושא ההנפקות של חברות הנדל"ן הזרות. בכנס השתתפו מנהלי השקעות מקרב מרבית הגופים המוסדיים הגדולים בישראל.

חברות נדל"ן זרות, דוגמת דה לסר, זראסאי גרופ ואקסטל, הנפיקו עד כה בתל אביב אג"ח סחיר בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקל. בדצמבר 2014 נרשם גל הנפקות מסיבי, שבו הצליחו שלוש חברות נדל"ן אמריקאיות - לייסטון, אול ייר וספנסר - לגייס כ–1.65 מיליארד שקל מחוסכים ישראלים. במקביל, חברות נוספות, בהן ריליטד או מויניאן גרופ, נערכות לגיוסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בחודשים הקרובים. ההנפקות עוררו דיון ציבורי בנושא תמחור חוב והשקעה של גופי חיסכון. זאת, מאחר שהחברות האמריקאיות מצליחות לגייס בישראל בריביות נמוכות משמעותית מבארה"ב. עד כה נמנעו רוב הגופים המוסדיים להשתתף באופן ישיר בהנפקות, והעדיפו לרכוש סחורה רק דרך השוק או בשלב הציבורי של ההנפקות (האנונימי).

Via Bloomberg

לדעת עו"ד שגב, שמעניק ייעוץ בנושאי הנפקות ותשקיפים לגופים מוסדיים גדולים כמו חברת הביטוח מגדל ובית ההשקעות אלטשולר שחם, לא קיים הבדל בין ההנפקות של חברות הנדל"ן מארה"ב לבין חברות נדל"ן אחרות שמנפיקות בישראל אך פועלות בשווקים זרים (בהן בארק אן.וי, IDO גרופ או סאמיט נדל"ן). "השאלה המרכזית היא תמחור החוב", מדגיש שגב, "אנחנו רואים גרף עולה מבחינת הריביות. אני לא יודע אם הגענו לאיזון, שכן קיים עוד מרווח ביחס לחוב דומה שמונפק בארה"ב".

מלבד העלייה בגובה הריבית, שטיפסה מרמות של כ–4%-4.5% בגל הקודם לרמה של 6%–6.5% בגל הנוכחי, שגב מזהה גם שיפור משמעותי ברמת ההתניות הפיננסיות (קובננטים) שמעניקות חברות הנדל"ן הזרות. "קיימת 'אבולוציה' מתמדת בשטר הנאמנות", הוא הדגיש. "מאז ההנפקות הראשונות יש אימוץ סטנדרטים ונורמות מהאשראי הלא סחיר. גובה העמלות של היועצים או מידת יהדותם של היזמים - הן שאלות רלוונטיות פחות. היו הרבה חברות שסיפרו סיפורים, אך העבירו מידע חסר. כשמזהים את החולשות, יש לגופים המוסדיים כלים טובים להתמודד אתן".

עו"ד חן משה ציין שעד להנפקת של זראסאי, השנייה מבין חברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו בישראל, הרגולציה הישראלית, ובראשה רשות ני"ע, התייחסה לחברות אלו כחברות ישראליות לכל דבר. לדבריו, "בהנפקה של זראסאי היתה סוג של 'התעוררות' מכיוונה של רשות ני"ע, ושם היה השינוי המשמעותי. הרשות דרשה להבליט את העובדה שהדין הישראלי אינו תקף לגבי החברה".

מלבד השינוי מצד הרשות, משה הדגיש שגם הגופים המוסדיים שינו את יחסם להנפקות. לפי משה, השינוי הפעם חל בהנפקה של אקסטל - המגייסת השלישית מארה"ב בבורסה. "עד להנפקה של אקסטל למוסדיים לא היו דרישות מיוחדות. לאחריה, הם החלו לכפות קובננטים מחמירים, למשל שפירעון מיידי של חוב יתבצע מרמת דירוג גבוהה בהשוואה לחברה ישראלית. היתה גם נוקשות בעניין של חלוקת דיווידנדים. והרף ממשיך לעלות כל הזמן. בגל הגיוסים האחרון יצרנו קשר עם החתם והעלנו מראש כמה נקודות משפטיות שביקשנו שיהיו כלולות בשטר הנאמנות".

"המוסדיים מפנימים באיטיות"

עו"ד רם דגן, סמנכ"ל הנפקות בלאומי פרטנרס חתמים, ציין שעל אף הרתיעה הראשונית, המשקיעים המוסדיים מפנימים, "אם כי בצורה איטית ומתמשכת", את ההנפקות של חברות הנדל"ן האמריקאיות. "חברת דה לסר, שהיתה החלוצה בתחום, הנפיקה כבר ב–2007. ההנפקה השאירה טעם טוב למשקיעים כי למרות המשבר ב–2008, החברה עמדה בכל התשלומים".

דגן הדגיש כי פריצת הדרך הגדולה בהנפקות הגיעה במאי 2014, אז גייסה חברת אקסטל כמיליארד שקל. לדבריו, ההנפקה היתה חריגה הן בתמחור (ריבית נמוכה של 4.5%) והן בהיקפה.

דגן, שאחראי על שיווק ההנפקות בפני הגופים המוסדיים, הדגיש שחברות הנדל"ן האמריקאיות משלמות תוספת ריבית של 1.5% עד 2% ביחס לחברות עם דירוג דומה מישראל. לדבריו, "אם שמים בצד את החשדנות, כל התנאים הופכים את העסקה למעניינת. כיום, יש הרבה פניות מצד חברות נדל"ן אמריקאיות שרוצות להנפיק בישראל, כך שכבר עברנו את השלב של למצוא עסקה ולהביא אותה לשוק. האתגר הוא לברור את המנפיק הנכון. מספיק שתהיה עסקה אחת שלא תהיה טובה - והיא תגרום לעצירה של השוק. לנו, החתמים, יש אינטרס שההנפקות ימשיכו".

כמה שווה שטר הנאמנות?

במטרה להפיג את חששותיהם של הגופים המוסדיים, חלק מחברות הנדל"ן מארה"ב מתחייבות בשטר הנאמנות לאג"ח, שבמקרה של חדלות פירעון, ההליכים המשפטיים יתקיימו בישראל. חלק מהחברות אף הסכימו להפקיד מראש, בפיקדון, כרית ביטחון של עד 350 אלף דולר, שתוכל לשמש את הנושים לטובת ההליכים המשפטיים, בישראל או בחו"ל. אחת הסוגיות המרכזיות שנידונה בהקשר זה היתה עד כמה ההתחייבות הזו ("תניית שיפוט"), תוכל אכן להתקיים בעתיד.

"תניית השיפוט היא טובה ויפה כל עוד החברה היא סולבטנית (בעלת כושר פירעון - ע"א)", הדגיש עו"ד אלון קזיוף. "כשהחברה מגיעה לחדלות פירעון - שם מתחילות הבעיות. הליך של חדלות פירעון הוא קולקטיבי, כלומר נכנסים עוד שחקנים למשחק ולא רק בעלי האג"ח. מכיוון שנכנסים שחקנים חדשים, מערכת היחסים שהיתה קיימת עד כה - כבר לא יכולה לעבוד. במקרה כזה, בית המשפט עשוי לפסול את תניית השיפוט, בנימוק שהיא עשויה לגרום להעדפת נושים.

"הפסיקה האמריקאית מלמדת שבמקרה של חדלות פירעון, כוחה של תניית השיפוט יורד. יתרה מזאת, הדין הישראלי נוקט בגישה מצמצמת בכל הנוגע ליכולת לכפות הליך של חדלות פירעון ישראלי על חברה זרה. פתרון כזה ננקט בעיקר במצבים שבהם מדובר בחברה ישראלית דה־פאקטו ושהרישום שלה בחו"ל גובל במראית עין בלבד. כך שבגדול, היכן שמקום הפעילות האמיתי של החברה נמצא - שם יהיה הליך של חדלות פירעון".

כדי להתגבר על ההערכה שהליכי חדלות פירעון עשויים להתקיים בסופו של דבר מעבר לים, קזיוף המליץ לגופים המוסדיים לדרוש מהחברה פיקדון בסכום של כמיליון דולר, שיוכל לעמוד לרשותם במקרה שהחברה תגיע לחדלות פירעון. קזיוף הדגיש שההליכים המשפטיים בארה"ב יקרים, ובסופו של דבר הנושים יצטרכו כנראה להיעזר בעורך דין אמריקאי, כפי שקרה למשל בחברת אמפל אמריקן, שנשלטה בעבר על ידי יוסי מימן, ונכנסה להליכי חדלות פירעון לפי הדין האמריקאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#