הדברים שאתם חייבים בתיק ההשקעות שלכם ב-2015 - MarketMoney - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדברים שאתם חייבים בתיק ההשקעות שלכם ב-2015

סביבת הריבית האפסית מאתגרת את המשקיעים, שנאלצים ליטול סיכונים גבוהים יותר ■ ליעקב ארנופולין, מנהל פעילות ההשקעות בשווקים מתעוררים בחטיבת ניהול הנכסים של גולדמן סאקס יש המלצות למי שאינם חובבי סיכונים גדולים

11תגובות

אג"ח ממשלתיות הן עוגן מקובל בתיק השקעות של חוסכים שאינם חובבי סיכונים גדולים. במשך שנים הניבו איגרות החוב של הכלכלות המפותחות תשואות סבירות של 4%–7% בשנה, ברמת סיכון נמוכה מאוד.

אבל הימים האלה נראים כיום רחוקים. איגרות החוב של המדינות המפותחות נסחרות בתשואות נמוכות מאוד, שאף גולשות לעתים אל התחום השלילי.

רויטרס

מי שירכוש אג"ח של ממשלת ישראל לעשר שנים ייאלץ להסתפק בתשואה שנתית של כ–2%. תשואה כזאת תספיק בקושי לקזז את העלייה באינפלציה, בהנחה שזו תעמוד במרכז היעד הממשלתי (1%–3% לשנה). מי שירכוש אג"ח לחמש שנים ישיג תשואה של 1%, שמשמעותה הפסד ריאלי שנתי של כ–0.5% על הכסף (בהנחה שהאינפלציה תהיה 1.5% בשנה).

בדומה לישראל, גם אג"ח של שאר המדינות המפותחות נסחרות בתשואות נמוכות. אג"ח של ארה"ב לעשר שנים נסחרות בתשואה לפדיון של כ–2%, אלה של גרמניה בתשואות של כ–0.65%, והאג"ח של ספרד, מדינה בקשיים עם כלכלה רעועה, נסחרות ב–1.8% בלבד.

התשואות הנמוכות הן תוצאה של סביבת הריבית האפסית או הנמוכה בכלכלות המערב, שהונהגה ביוזמת הבנקים המרכזיים. הריבית האפסית נועדה לתמרץ יחידים וחברות ליטול אשראי ולהניע את הכלכלות, שלא התאוששו לגמרי מהמשבר של 2008.

סביבת הריבית האפסית מאתגרת את המשקיעים, שנאלצים ליטול סיכונים גבוהים יותר. הבעיה הזאת מעסיקה גם את יעקב ארנופולין, מנהל פעילות ההשקעות בשווקים מתעוררים בחטיבת ניהול הנכסים של גולדמן סאקס (GSAM), שמנהלת כ–470 מיליארד דולר. מרבית הסכום הוא כסף של לקוחות מוסדיים, כלומר של ציבור החוסכים הרחב. בתור חלופה לתשואות הנמוכות על החוב של מדינות המערב, ארנופולין מציע לבחון השקעה באג"ח של מדינות מתפתחות, אלה המוכרות בשם "השווקים המתעוררים".

"איגרות החוב של המדינות המתפתחות - גם הממשלתיות וגם הקונצרניות - מציעות תשואות אטרקטיביות בהשוואה למרבית מדדי היחס בעולם המפותח", מדגיש ארנופולין בראיון ל–TheMarker. "אג"ח של מדינות בשווקים המתעוררים מספקות למשקיעים פרמיות גבוהות יחסית עם איכות אשראי טובה בדרך כלל. המאפיינים האלה מושכים עוד ועוד משקיעים, כך שאנו מאמינים שאג"ח בשווקים המתעוררים ימשיכו לייצר ערך רב גם ב–2015", הוא מסביר.

ארנופולין, המנהל תיק אג"ח של כ–40 מיליארד דולר, מדגיש שבעשורים האחרונים עברו השווקים המתעוררים שינויים שהפכו את איגרות החוב שלהן להשקעה פחות מסוכנת מבעבר. אלה מיוחסים בראש ובראשונה ליציבות המאזנים הפיסקליים וליחסי החוב־תוצר הנמוכים ביחס במערב.

"קחו את אינדונזיה וספרד לדוגמה", הוא אומר. "יחס החוב־תוצר באינדונזיה הוא כ–26%. בספרד, לעומת זאת, השיעור קרוב ל–100%. למרות זאת, האג"ח של אינדונזיה נסחרות בתשואה גבוהה פי 2.5 מאלה של ספרד".

מלבד השיפור במאזנים ויחסי החוב־תוצר, ארנופולין מדגיש שהמדינות המתפתחות מציגות בשנים האחרונות ביצועי יתר לעומת הכלכלות המפותחות. קרן המטבע הבינלאומית צופה שהמדינות המתפתחות יצמחו בשנה הקרובה ב–5.1%, לעומת צמיחה של 2.2% בשווקים המפותחים.

"בסין הצמיחה אמנם תרד בשנה הקרובה לפחות מ–7.5%, אבל היא עדיין גבוהה בהשוואה לשאר העולם", מדגיש ארנופולין. "במקביל, גם קיימת מגמה של העלאות דירוג האשראי לרבות מהמדינות המתפתחות בעוד הדירוגים בעולם המפותח יורדים. זה כמובן מיטיב עם השווקים המתעוררים".

איך מחליטים אילו מדינות הן "שווקים מתעוררים"?

"שווקים מתעוררים או מתפתחים הם כאלה שעוברים פיתוח מהיר, שיש להם פוטנציאל צמיחה גבוה, ושההכנסה לנפש בהם נמוכה יחסית לעולם המפותח. מנהלי נכסים שונים, כמו קרן המטבע העולמית, הבנק העולמי וגופים נוספים, מגדירים באופן שונה מהם שווקים מתעוררים.

"לא כל השווקים המתעוררים הם בעלי אותם מאפיינים. המדינות המתקדמות מבין השווקים המתעוררים, למשל דרום קוריאה, נמצאות בשלב התפתחותי אחר לעומת כלכלות אחרות שגם נכללות בהגדרה".

איך היית מקטלג את השווקים המתעוררים כיום?

"בקצה האחד של הספקטרום יש כלכלות כמו הודו. לאחר ניצחונו בבחירות של נרנדרה מודי והציפיות לרפורמות בכלכלה, אנו עדים לשיקום הביטחון בכלכלת הודו, להעלאת תחזיות לגבי השקעות זרות וציפיות לצמיחה של יותר מ–5% בשנה. בקצה השני יש מדינות כמו רוסיה, שנפגעה מסנקציות ומכות כלכליות עקב ירידת מחירי הנפט והסחורות. ברוסיה מצפים כעת לצמיחה של פחות מ–0.5% ב-2015".

בלומברג

לאן בורח ההון

למרות הצמיחה הגבוהה והעובדה שהם דילגו בקלות יחסית מעל המשבר הפיננסי של 2008, בשנה וחצי האחרונות הבורסות ברבים מהשווקים המתעוררים עוברות טלטלה. משקיעים בעולם מושכים את הונם מהם וגורמים לפגיעה בשווי המניות, נפילה במחירי האג"ח ופיחותי מטבע משמעותיים מול הדולר. כך למשל, מדד בווספה של הבורסה בברזיל נחתך ב–20% בשנתיים; מדד קוספי של הבורסה הדרום קוריאנית איבד 3%, ומדד MSCI לשווקים המתעוררים נחתך ב–10%. זאת, בהשוואה לעלייה של 40% במדד S&P 500 האמריקאי באותה התקופה.

המשקיעים בארה"ב נהנו בינתיים מהתאוששות בארה"ב, שכללה ירידה חדה באבטלה ושיעור צמיחה גבוה של כ–3.5% ב–2014. יותר ויותר משקיעים מטים לפיכך את תיק ההשקעות שלהם לטובת השוק האמריקאי, הבטוח יחסית, על חשבון השווקים המסוכנים יותר. הטריגר לתזוזת ההון הזאת, שחיזקה מאוד את הדולר, היה החלטה של הבנק המרכזי בארה"ב לצמצם את רכישות האג"ח שלו. בריחת ההון היתה משמעותית, וזכתה לכינוי Taper Tantrum - "הבהלה מסיום תוכנית התמריצים".

ארנופולין: "המשקיעים חששו במיוחד לגבי המדינות שנודעו בכינוי 'חמש השבירות' (Fragile Five) - ברזיל, הודו, אינדונזיה, דרום אפריקה וטורקיה. אלה מדינות עם גירעונות בחשבון השוטף ובחשבון ההון, וצורך גבוה במימון חיצוני. מי שעמדו היטב בפרץ היו מדינות שניהלו קשרי מסחר חזקים יותר עם סין, וכן מדינות שהנהיגו מדיניות מרסנת עוד לפני ההחלטה על צמצום תוכנית התמריצים".

האם צפויה בריחה דומה של משקיעים כשהבנק המרכזי בארה"ב יתחיל להעלות את הריבית?

"אני לא מאמין שהשווקים המתעוררים יספגו מימושים באותה רמה שהיתה לאחר צמצום תוכנית התמריצים. הודו, אינדונזיה, טורקיה ודרום אפריקה הפיקו לקחים. הן הפחיתו את הריביות והרגיעו את המשקיעים. גם תחזיות האינפלציה השתפרו ברוב המדינות. יש כיום הבדלי מדיניות מוניטרית בין הבנקים המרכזיים. בשעה שארה"ב תחל מחזור של 'ריסון', אירופה ויפן יישארו במצב של 'הקלה', שאמור לאזן חלקית את השפעת עליית שיעורי הריבית בארה"ב".

ארנופולין אף מעריך שהירידה במחירי הסחורות בחודשים האחרונים תמתן את השפעות העלאת הריבית ותיטיב עם השווקים המתעוררים. "הירידה תפעיל לחץ להורדת מחירי המזון והאנרגיה, וכתוצאה תרד גם האינפלציה. במקביל, היחלשות המטבעות הופכת את היצוא של המדינות לתחרותי יותר, ועם הזמן זה יסייע להתאוששות המטבעות. באקלים הזה, אנו מאמינים שאג"ח הנקובות במטבעות מקומיים בשווקים המתעוררים אמורות להמשיך להציע למשקיעים תשואות אטרקטיביות".

איך משקיעים בשווקים המתעוררים

"הגישה של גולדמן סאקס היא שההשקעה בשווקים המתעוררים צריכה להיות בהתאם לתרומה שלהם לצמיחה העולמית, כלומר בסביבות 20%", אומר ארנופולין. "כיום, החשיפה של משקיעים בארה"ב ובבריטניה לשוקי המזרח היא נמוכה מאוד".

כיצד כדאי להשקיע בשווקים המתעוררים?

"זה תלוי במטרות של המשקיעים. ישנם מכשירים שונים וסוגים של נכסים — בהם חוב חיצוני ממשלתי (הנקוב במטבע זר, ע"א), חוב מקומי ממשלתי וחוב חיצוני קונצרני. יש לנו משקיעים שמחפשים חשיפה לשוק הקונצרני בלבד בשווקים המתעוררים, לאור המרווחים האטרקטיביים לעומת אג"ח בדירוג דומה בשווקים המפותחים".

בלומברג

באילו שווקים מתעוררים כדאי להשקיע באג"ח ובמטבעות?

"הפוזיציה הנוכחית שלנו בתיקי אג"ח בשווקים מתעוררים מתמקדת במדינות עם מאזנים חזקים יותר. אנו מחזיקים פוזיציה ברפובליקה הדומיניקנית, שהקטינה את הגירעונות שלה בחשבון הפיסקלי ובחשבון השוטף, בנוסף למכרה זהב גדול שנכנס לשלב ההפקה. אנחנו מאמינים גם במטבעות כמו הרופי ההודי, מכיוון שהודו מיישמת שורה של רפורמות שצפויות להשפיע באופן חיובי על הצמיחה אצלה.

"אנו רואים באור חיובי גם את החוב החיצוני באינדונזיה. ממשלת אינדונזיה מתמקדת ברפורמות תקציביות וייצוב פיסקלי. משרד הכלכלה שם חותר להגיע לצמיחת תמ"ג של יותר מ–5% ב–2015 על ידי התמקדות בפיתוח תשתיות והפחתת הגירעון בחשבון השוטף. אנו גם רואים ערך במקומות שלדעתנו יש בהם תמחור שגוי נקודתית. כך למשל, אנו מחזיקים פוזיציות Overweight בשערי המטבע הברזילי, כי אנחנו מאמינים שהוא נמצא בתמחור חסר ביחס לתנאי המקרו במדינה".

מהם הסיכונים שאורבים למשקיעים בכלכלות המתעוררות?

"הסיכון הראשון הוא העלאות הריבית בארה"ב, אך נראה שהשווקים כבר משקפים ציפיות לכך. סיכון שני הוא חולשת הסחורות, שיצרה לחץ על כמה מהשווקים. סיכון שלישי הוא התנודתיות בשוק המט"ח. המטבעות עדיין מציבים אתגרים, מכיוון שבטווח הבינוני אין שום זרז שיהפוך את מגמת ההתחזקות של הדולר".

"המצב ברוסיה לא צפוי להשתפר בקרוב"

כלכלת רוסיה, מהחשובות שבקבוצת הכלכלות המתעוררות, עוברת בחודשים האחרונים טלטלה עזה. מדד RTS של הבורסה הרוסית, הנקוב בדולרים, נפל בתוך שנה אחת ב–45% - ובכך רשם בשנה זו את הביצועים הגרועים ביותר מבין כל המדדים המרכזיים של בורסות העולם.

הנפילות ברוסיה החלו עקב הידוק הסנקציות המערביות על הכלכלה בעקבות פלישת צבאה לחצי האי קרים ולאוקראינה, והתעצמו בעקבות הצלילה של מחירי הנפט ברבע האחרון של 2014. הסנקציות ונפילת הנפט גרמו לפיחות חד במטבע הרוסי, הרובל — שנפל בכ–50% מול הדולר בתוך שנה.

ללא קרדיט

"הסנקציות המערביות הצליחו לנגוס משמעותית בכלכלה הרוסית", מדגיש ארנופולין, יליד רוסיה שהיגר עם משפחתו לארה"ב לפני כ–20 שנה. "לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, הצמיחה של כלכלת רוסיה ב–2014 הסתכמה ב–0.2%, והתחזית ל–2015 היא לצמיחה של 1.0%.

"בנוסף, הכלכלה הרוסית ניצבת בפני בריחת הון מאסיבית. במחצית הראשונה של 2014 היתה זרימה של קרוב ל–75 מיליארד דולר בהון פרטי החוצה. בגלל הפיחות במטבע, האינפלציה קפצה לרמה של יותר מ–9%, בשעה שקובעי המדיניות ניסו לקבוע יעד של 5% ל–2014. בדצמבר הקפיץ הבנק המרכזי של רוסיה את שיעור הריבית במשק מ–10.5% ל–17%, צעד שהגביר את הפאניקה, העצים את נפילת הרובל, והחריף את צניחת מחירי המניות".

ארנופולין אינו אופטימי לגבי רוסיה, להערכתו המצב שם ימשיך להידרדר. "נראה שהסכסוך הרוסי־אוקראיני יהיה תהליך מתמשך וארוך, כך שלא צפויה בקרוב הקלה בסנקציות מצד מדינות המערב, הוא אומר. "אנו מצפים שהצמיחה של רוסיה תהיה אפסית בגלל פיחות הרובל והמדיניות המוניטרית המרסנת".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#