ברזל, קקאו או נפט - במה כדאי להשקיע - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברזל, קקאו או נפט - במה כדאי להשקיע

סערה בשוק הסחורות: משאבי האנרגיה והתעשייה קורסים, המזון נופל, ורק הקפה והקקאו ניצלו בינתיים

5תגובות

הנפט נמצא בחודשים האחרונים בכותרות הראשיות בעולם ההשקעות - מכיוון שלנפילת מחירו יש השלכות כלכליות אדירות. לאחר שצנח לפחות מ-45 דולר לחבית השבוע, איבד הנפט 60% מאז שיאו אשתקד והותיר את העולם עם עודף של הכנסה פנויה לצרכנים, מרווח נשימה לתעשיות זוללות אנרגיה ותוספת כוח גיאופוליטי לארה"ב וליבואניות הנפט.

ואולם סיפורו של הנפט אינו הסיפור הדרמטי היחיד בשוק הסחורות. ביום רביעי נרשם שפל של 12 שנים במדד הסחורות של בלומברג, שכולל שלל משאבי טבע - מאנרגיה, זהב וכסף, עפרות ברזל ומתכות תעשייתיות אחרות, ועד לסחורות רכות, כמו גידולים חקלאיים. המדד איבד 19% בשנה האחרונה.

הירידה החדה במחירי המתכות התעשייתיות עולה בקנה אחד עם הירידה במחיר הנפט מצד הביקוש. שתי המגמות מאותתות על האטה בתפוקה התעשייתית בעולם ומספרות סיפור לא אופטימי במיוחד על כיוונה של הצמיחה העולמית. הנחושת ועפרות הברזל הן הכוכבות הנופלות הבולטות בתחום - עפרות הברזל ירדו ב-28% בשנה האחרונה, והנחושת, שצנחה ב-5% ביום רביעי, השלימה ירידה של 25% בשנה.

לם וליץ סטודיו

כלכלני בנק סיטי מעריכים - לאחר שהורידו את התחזיות - כי מחיר עפרות הברזל ב-2015 יהיה בממוצע 58 דולר לטונה וב-2016 - 62 דולר לטונה, לעומת 49 דולר לטונה כעת. עפרות הברזל הושפעו גם מהגדלת כושר הייצור של הכורות הגדולות בעולם, BHP ביליטון וריו טינטו. מניות הכורות הגדולות נפלו אתמול בבורסות בעולם.

בתחום הסחורות החקלאיות ניתן להבחין בנפילה חדה במחיר התירס, שאיבד 18% בשנה האחרונה. החיטה ירדה ב-13%, והסויה - ב-11%. עם זאת, יש סחורות חקלאיות שסבלו ממחסור בהיצע ועלו עלייה חדה, והבולטת שבהן היא קפה מזן ערביקה שזינק ב-42% בשנה. גם הקקאו טיפס ב-9.9%. סחורות חקלאיות מושפעות מגורמים עונתיים, כמו מזג האוויר ותנובת היבולים שמשפיעה על ההיצע. בטווח הארוך - בעולם שבו האוכלוסייה גדלה, וההכנסה לנפש גדלה - הביקוש למזון גדל, כך שהתובנות מהתנודות במחירי הסחורות החקלאיות, שונות מאלה שניתן ללמוד מהתנודות במחירי האנרגיה והסחורות התעשייתיות.

לצניחת המחירים יש השפעה רבה על כלכלותיהן של המדינות שכורות ומייצרות משאבים אלה - אוסטרליה וברזיל סופגות מהלומה בגלל הסחורות הקשות, ומדינות בדרום־אמריקה ובאפריקה סופגות מהלומה עקב הירידה במחירי הסחורות החקלאיות. רוסיה, יצרנית ענקית של נפט וגז, תיקלע השנה למיתון בשל הקריסה במחיריהם.

ירידה זו גם מיתרגמת לנסיגה ברמות המחירים ברחבי העולם - לא רק של הסחורות עצמן; העלויות של המוצרים המיוצרים באמצעותן מוזלות, ועלויות האנרגיה המופחתות מקטינות את בסיס עלויות הייצור ואפילו שירותים רבים. התוצאה אמורה להיות חיובית - מחירים נוחים יותר, הכנסה פנויה יותר. ואולם התוצאה גם מייצרת כאב ראש לבנקים המרכזיים שצריכים לשמור על יעדי אינפלציה ורואים בעיניים כלות כיצד כלכלותיהם צועדות לכיוון דפלציה.

דפלציה גורמת לצרכנים לדחות החלטות קנייה ומביאה עסקים יצרניים לדחות ייצור למלאי מחשש ששוויו יירד. התוצאה - הפעילות הכלכלית נחלשת, והבנקים המרכזיים צריכים להשאיר את הריבית נמוכה ואולי גם להדפיס כסף.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#