חברות האחזקה - עולם ישן ומיותר שהולך ונעלם - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות האחזקה - עולם ישן ומיותר שהולך ונעלם

שקיעתה של אי.די.בי היא גם תזכורת לחוסר ההיגיון הכלכלי בקיומה של חברת אחזקות הטרוגנית

4תגובות

ביומיים האחרונים בלטה בבורסת תל אביב מניית קנון, שרק השבוע החלה להיסחר בה. קנון היא חברת אחזקות שפוצלה מהחברה לישראל. קנון קלטה לתוכה את המניות של טאואר (36.2%), חברת האנרגיה איי.סי פאואר (100%), יצרנית המכוניות הסינית קורוס (50%) וצים (32%). החברה לישראל נותרה עם האחזקות בכיל (49%) ובזן (37%).

מניית קנון, שהחלה להיסחר בניו יורק בשבוע שעבר, עלתה ביומיים האחרונים בתל אביב ב-13%. בשל גודלה (שווי שוק של כמיליארד דולר), הצטרפה מניית קנון מיידית גם למדד ת"א 25. עובדה זו הגבירה את הביקוש למניותיה מצד מכשירי השקעה פאסיביים עוקבי מדדים, כמו תעודות סל וקרנות סל.

עופר וקנין

פיצול חברות אחזקה ותיקות הופך פופולרי בשנים האחרונות. המטרה המרכזית שלו היא להציף ולחשוף ערך חבוי בחברות שלהן עסקים רבים שלא תמיד קשורים ביניהם. חשיפת הערך מתרחשת לרוב בשני שלבים. בשלב הראשון המשקיעים מתוודעים לחברה חדשה שנוצרת בפיצול, ומעניקים לה שווי עצמאי משל עצמה. היכולת להעריך טוב יותר את עסקי החברה החדשה מוסיפה עניין וערך לחברה. שווי הפעילויות שנשאר בחברה ה"ישנה" נותר, לפחות בהתחלה, פחות או יותר על מקומו.

בשלב השני מתרחשת השבחת ערך אמיתית (להבדיל מחשיפת ערך קיים) בחברה החדשה. מנהלי החברה החדשה הופכים ממוקדים יותר. ניתן לתגמל אותם באופן ישיר על הצלחתם, ועל ידי כך לקשור את המוטיווציה שלהם עם הצלחת החברה. לעתים פיצול כזה מאפשר גם להקטין את חבות המס של החברות.

פוטנציאל הרווח שנובע מפיצול עסקים זוהה גם בידי התעשייה של תעודות הסל, המחפשת מקורות לתשואה עודפת. כיום ניתן להשקיע בתעודות סל העוקבות אחרי מדדי מניות המכילים מניות שנולדו מפיצולים טריים.

בלומברג

תעודה אחת כזו הנסחרת תחת קוד המסחר CSD בארה"ב הניבה בחמש השנים האחרונות תשואה מצטברת של 140%, לעומת 86% שהניב מדד S&P 500. עם זאת, ב-2014 תשואת התעודה פיגרה בכ-10% אחרי S&P 500. גם קבוצת דלק שקלה עד לאחרונה לפצל את פעילותה, ולהפריד את פעילויות הפיננסים שלה (הפניקס ואקסלנס) מעסקי האנרגיה. בינתיים החלה החברה במגעים למכירת הפניקס, ותהליך הפיצול הוקפא.

יתרונות הפיצול מעמידים בסימן שאלה את הצורך בקיום חברות אחזקה מהסוג הישן. המחזיקים בשליטה על קבוצות אחזקה גדולות יעדיפו לשמור את הכוח וההשפעה אצלם. הם ינסו להסביר שחברה גדולה וחזקה יכולה לגייס הון בקלות רבה יותר, לתמוך בעסקים פחות חזקים, וכן ליהנות מיתרונות של ניסיון ניהולי שעובר בין החברות בקבוצה.

הניסיון מלמד אחרת. רוב חברות האחזקה בישראל ובחו"ל נסחרות בדיסקאונט עמוק של כ-15%-30% לעומת שווי נכסיהן. לו נסחרו העסקים בנפרד, שוויים המצרפי היה גבוה יותר באופן משמעותי משווי החברה האם. הדיסקאונט נובע, בין השאר, מדמי הניהול והשכר הגבוה שנאלצים המשקיעים לשלם למנהלים הבכירים בחברות האחזקה. חלק אחר בדיסקאונט נובע מהסטת משאבים מחברה מצליחה לחברה כושלת באותו הקונצרן, דבר שפוגע בשוויו הכולל. כך, למשל, כדי להגן על השקעתה בצים, ניצלה החברה לישראל את הרווחיות הגבוהה של כיל.

הפיצול של חברות האחזקה הישראליות הגדולות הוא תהליך טבעי ומבורך. המבנה של חברת אחזקות נחשב כיום מיושן, לא יעיל, ונובע מסיבות היסטוריות ולא כלכליות. שקיעתה המתמשכת של אי.די.בי היא גם תזכורת לחוסר ההיגיון הכלכלי בקיומה של חברת אחזקות הטרוגנית, שהקשר בין מרכיביה העסקיים השונים רופף, או שאינו קיים כלל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#