שנה להסדר באי.די.בי: 
מי הרוויח ומי הפסיד - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנה להסדר באי.די.בי: 
מי הרוויח ומי הפסיד

הסדר החוב של אי.די.בי, שהוביל להדחת נוחי דנקנר, סיפק תקדימים ותקוות לקונצרן המידרדר ■ בחלוף שנה, נראה שדנקנר הוא לא המפסיד היחיד בסיפור ■ המרוויחים הם בעיקר הנושים שזכו להזרמת כספים מאסיבית, והמנהלים שנותרו בכיסאותיהם

5תגובות

בשבוע שעבר מלאה שנה להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר את הסדר החוב הגדול בקבוצת אי.די.בי.

בית המשפט קבע כי החברה תוכל לאמץ את הצעת ההסדר שהציגו שני השותפים הטריים, אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, ותדחה את הצעתו של נוחי דנקנר וקבוצת המשקיעים שגייס על מנת לרכוש מחדש את השליטה בחברה.

בכך תמו 16 חודשים של משא ומתן הפכפך מאוד, שבתחילתם הכחיש דנקנר כי אי.די.בי אחזקות היא חברה חדלת פרעון, ובסיומם נאלץ לפנות את כסאו.

עופר וקנין

הסדר החוב אמור היה לסמן את תחילתה של דרך חדשה באי.די.בי: השופט איתן אורנשטיין, שניהל את הליך הסדר החוב בבית המשפט וקיבל את ההחלטה להעביר את השליטה בה, ניסה להסביר בדיון האחרון לבן משה ואלשטיין את גודל האחריות שנתונה בידיהם. "תשמרו על החברה", רמז להם. הוא ידע כי הדרך להבראה עדיין ארוכה וקיווה שההסדר שהתקבל יהיה יציב דיו כדי למנוע מהחברה להידרדר להסדר חוב נוסף בתוך זמן לא רב.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

החודשיים האחרונים, כך נראה, מעמידים את הסדר החוב שגובש באי.די.בי ואת התקוות של אורנשטיין בסימן שאלה. הסימן הבולט לכך הן אגרות החוב של אי.די.בי פיתוח, שנסחרות מזה חודשיים בתשואות דו־ספרתיות שנושקות בחלק מהסדרות ל–20% בשנה. אלו תשואות שמשקפות חשש כבד מפני הידרדרות של החברה לחדלות פרעון בעתיד הלא רחוק, למרות הזרמות ההון הגדולות שקיבלה בשנה האחרונה מבעלי השליטה שלה.

ציון שנה להחלפת הבעלות על אי.די.בי הוא רגע טוב לבחינה נוספת של הסדר החוב - לבדוק מי הרוויח ממנו, מי הפסיד, ומי צריך היה לעשות שיעורי בית בצורה מעמיקה יותר.

המרוויחים:

נושי אי.די.בי 
פיתוח ודסק"ש

המרוויחים הגדולים ביותר מהסדר החוב הם, ללא ספק, הנושים של שתי חברות האם בקבוצת אי.די.בי - אי.די.בי פיתוח ודיסקונט השקעות. כיוון שההסכם נחתם למעשה מול נושי חברת אי.די.בי אחזקות, לא נדרשו הנושים לוותר על דבר. כל שנדרש מהם הוא להמתין בסבלנות להזרמות כספיות של אלשטיין ובן משה שיחזקו את ההון של אי.די.בי פיתוח, לקבל את תשלומי החוב בעיתם ולקוות ששווי הנכסים של הקבוצה ישביח או לפחות לא ירד. מי שציפה לכך במיוחד הוא ג'רמי בלנק, נציגה של קרן יורק האמריקאית, שהפכה לבעלת החוב הגדולה באי.די.בי פיתוח בעקבות רכישת חבילות גדולות של אג"ח בבורסה.

בן משה ואלשטיין עמדו במילתם, ויותר מכך: בתחילה הם הזרימו 650 מיליון שקל לתוך אי.די.בי פיתוח, ובהמשך הזרימו אליה עוד כ–500 מיליון שקל בהנפקת זכויות. באחרונה, במסגרת מאבק השליטה שלהם בחברה, השניים אף הסכימו להזרים לה סכום נוסף בהנפקת זכויות, שעשוי להגיע ל–1.1 מיליארד שקל.

הזרמות ההון הגדולות איפשרו לאי.די.בי פיתוח להמשיך ולפרוע את תשלומי הריבית והקרן במועדם. זהו הון שלא היה מגיע לחברה ללא הסדר חוב שכל מטרתו היא עמידה בחובות. בספטמבר 2012 עמד החוב הכולל של אי.די.בי פיתוח על כ–5.5 מיליארד שקל. כיום מסתכם החוב שלה בכ–3.9 מיליארד שקל, מתוכם כ–900 מיליון שקל לבנקים, בעיקר להפועלים, וכ–3 מיליארד שקל לבעלי אג"ח. גם אם הסיכון לאי־פירעון בחברה לא חלף, הוא פחת באופן משמעותי בזכות ההסדר.

הסיבה לכך שהאג"ח של אי.די.בי פיתוח נסחרות בכל זאת בתשואות גבוהות היא ההידרדרות שחלה בינתיים בשווי הנכסים של החברה, בעיקר שופרסל, סלקום והאופציה להשבחתה של חברת אדמה (מכתשים). כנראה שהידרדרות זו היתה מתרחשת בכל מקרה, בגלל השינוי בסביבה העסקית בכל אחת מהחברות, ואי־אפשר לומר שהיא נובעת מההסדר עצמו.

המנהלים הבכירים

בניגוד למה שניתן היה לחשוב לפני שנה, רבים מהמנהלים הבכירים של אי.די.בי - אשר מונו לתפקידם עוד בתקופת דנקנר - עדיין יושבים על כסאם. הבולטים שבהם הם עמי אראל, שמכהן כיו"ר סלקום, חיים גבריאלי שנותר בתפקידו כמנכ"ל אי.די.בי פיתוח, רפי ביסקר, יו"ר שופרסל", וסגי איתן, מנכ"לית נכסים ובניין. גם מעמדו של מנכ"ל כלל ביטוח, איזי כהן, חזק ויציב מאוד. המנהל הבכיר היחיד כמעט שעזב הוא ליאור חנס, שניהל את כור ודיסקונט השקעות, שמוזגו והפכו לחברה אחת. חנס עזב את תפקידו לפני כחצי שנה. הישארותם של המנהלים הבכירים נובעת במידה רבה מהנתק בין אלשטיין לבן משה ומחוסר יכולתם של השניים לקבל החלטות יחדיו. קבוצת המנהלים הנוכחית ערה למצב ומהווה ברירת מחדל עבור בעלי הבית המסוכסכים. מישהו צריך הרי לנהל עדיין את סלקום, להוביל תהליכי הבראה בשופרסל, לדבר עם הבנקים ובעלי המניות והאג"ח מהציבור באי.די.בי, או להרגיע את הנושים המודאגים של דסק"ש. מכיוון שאלשטיין ובן משה מתקשים לדבר בקול אחד - נוח להם להשאיר את הניהול השוטף בידי האנשים הוותיקים והמנוסים שכבר נמצאים שם.

השופט, המומחים, היועצים, עורכי הדין

מכיוון שהסדר החוב נועד קודם כל לטובת הנושים, מגיע קרדיט גדול למי שדחף להסכם, גיבש את מתכונתו והשיג אותו לבסוף. הדמויות הראשיות הם איל גבאי, המומחה הכלכלי שמינה בית המשפט, עו"ד חגי אולמן שהיה נאמן ההסדר מטעם בית המשפט, והשופט איתן אורנשטיין. בשורה השנייה של מקבלי הקרדיט ניתן למנות את נאמני סדרות האג"ח של אי.די.בי אחזקות שעצרו את ההידרדרות ברגע שיכלו, והיועצים המשפטיים שלהם ממשרד עו"ד מיתר - עורכי הדין נועם שרון ונדב וייסמן.

להצלחת ההסדר היו שני מפתחות. הראשון היה למצוא אלטרנטיבה לקבוצת המשקיעים שגיבש נוחי דנקנר וליצור תחרות מולו על מנת להעלות את גובה הסכום שיוזרם לחברה במסגרת ההסדר. ההזדמנות הזו נוצרה כאשר אדוארדו אלשטיין, שהיה אמור להיות האביר הלבן שמממן עבור דנקנר את ההסדר, החליט לסגת מכך. היועצים, שזיהו את רצונו של אלשטיין לשלוט באי.די.בי, הצליחו לרתום אותו מחדש כדי להיאבק מול דנקנר ולהגיש הצעה אטרקטיבית.

המפתח השני היה טמון במנגנון הנאמנות. ברגע שקבוצות המשקיעים התחייבו לשים מאות מיליוני שקלים בנאמנות לטובת ההסדר, הם יצרו סוג של רצפת בטחון עבור הנושים. הכספים שהופקדו בנאמנות איפשרו לקיים התמחרות על אי.די.בי ולהעלות את שווייה לקבוצות המתמודדות.

המפסידים:

אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה

אלשטיין ובן משה זכו בסוף בשליטה באי.די.בי, כך שמבחינתם הם עדיין בצד המנצח. איש בישראל לא הכיר אותם עד לפני שנה - והיום הם מוכרים ובעלי השפעה, גם אם זו אינה גדולה כמו ההשפעה שהיתה לנוחי דנקנר.

אבל התמונה משתנה כאשר בוחנים אותם בפרמטרים אחרים. מבחינה כספית, אלשטיין ובן משה סובלים מ"קללת המנצח". נראה שבלהיטותם להשתלט על אי.די.בי הם שילמו יותר מדי. עד כה הם השקיעו ברכישת השליטה 1.4 מיליארד שקל, כאשר המניות שבידיהם שוות רק כ-300 מיליון שקל. כלומר, ההפסד שלהם על הנייר מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל - 550 מיליון שקל לכל אחד. ייתכן שאי.די.בי תשביח בעתיד, אבל מאוד קשה לראות כיצד היא יכולה להכפיל את ערכה פי 4 או 5 בטווח הזמן הנראה לעין.

מלבד הפסד כספי, השניים מפסידים גם ברמה התדמיתית. הם לא מתקשרים ביניהם, מתקשים לקבל החלטות ניהוליות משמעותיות ולא משכילים לצרף לחברה מנהלים חדשים. למרות שהם שולטים בשורה של חברות ישראליות גדולות - הנוכחות של השניים במשק הישראלי כמעט ואינה מורגשת.

לא הכל באשמתם: אלשטיין ובן משה נקלעו לסביבה עסקית בעייתית ומשתנה, עם תחרות חריפה מול שופרסל בשוק הקמעונות ומול סלקום בשוק התקשורת. אבל סביבה עסקית מאתגרת היא לא תירוץ מספק. הקריסה בשוויה של אי.די.בי פיתוח, שמנייתה נפלה ב-65% מאז שחזרה להיסחר במאי האחרון, נובעת בחלקה גם מהם, בשל חוסר יכולתם לשדר מנהיגות ולקדם את מכירת כלל ביטוח, ובגלל הניסיון החפוז והכושל להנפיק את אדמה בוול־סטריט. השניים אמנם מספקים לאי.די.בי גב פיננסי חזק ועל כך מגיעים להם שבחים, אבל הון חיצוני לבדו לא יספיק.

בעלי המניות 
של דסק"ש

הסדר הנושים באי.די.בי פיתוח אמור היה לייצב את הקבוצה ולהקנות לה שקט תעשייתי, כדי להשביח את נכסיה עם הזמן. בפועל, קרה דבר הפוך: שווי הנכסים של אי.די.בי, בעיקר אלו שמרוכזים בחברה הבת דיסקונט השקעות, נפל בחדות. התוצאה ניכרת היטב במניית דיסקונט השקעות, שערכה נפל בתוך שנה ב–70%. החלק העיקרי בנפילה התרחש בחודשיים האחרונים, מאז שהתברר כי הנפקתה של אדמה לא תצא אל הפועל בגלל השווי הנמוך יחסית שמייחסים לה המשקיעים.

אמנם אובדן השווי של דסק"ש אינו נובע ישירות מהסדר הנושים, אבל נראה כי יש לו בכל זאת קשר לעובדה ששני בעלי השליטה החדשים מתקשים להוביל תוכנית השבחה מסודרת לחברות הבנות. בלא תוכנית השבחה שכזו, יהיה קשה לאי.די.בי לשאוב מדסק"ש דיווידנדים כדי לעמוד בחובותיה הגבוהים לנושים. אפילו כושר הפרעון של דסק"ש כבר מצוי היום בסימן שאלה.

נוחי דנקנר

המפסיד הגדול מהפסד הנושים הוא כמובן בעל השליטה הקודם, נוחי דנקנר. דנקנר איבד את עמדת ההשפעה שהחזיק בה, עמדה שאיפשרה לו ללוות מאות מיליוני שקלים והותירה אותו עם חובות גדולים שאין ביכולתו לשלם לבנקים.

במקום המעמד הבכיר שממנו נהנה עד לפני כשנתיים, נאלץ דנקנר לכתת את רגליו לבתי המשפט כדי להגן על שמו הטוב. בימים אלו מתנהל נגדו משפט בגין אישום חמור של הרצת מניות אי.די.בי אחזקות במסגרת הנפקת המניות שהוא אירגן בפברואר 2012. דנקנר, כמובן, מכחיש את ההאשמות נגדו.

במשפט הרצת המניות נחשפים פרטים מביכים על התנהלותו של דנקנר מול בנקים, אנשי עסקים מובילים ומשקיעים. הילת איש העסקים החשוב והמכובד, שממנה נהנה לפני קריסת אי.די.בי, התמוססה לחלוטין. במקביל למשפט, מנסה דנקנר לרקום הסדר מול הבנקים - אשר להם יש לו חוב אישי של כחצי מיליארד שקל. בבנקים אולי היו מעדיפים למחול על מרבית החוב ולעבור הלאה, אבל החשש מביקורת ציבורית קשה מונע מהם בינתיים מלעשות כן.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#